וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כונס הנכסים של מניות אוסיף שהוחזקו בידי גאידמק מבקש שכר טרחה בסך 8.1 מיליון שקל

הילה רז

4.2.2009 / 16:57

לפני 5 חודשים מינתה שופטת בית המשפט את יניב ככונס הנכסים ל-64% ממניות אוסיף ששועבדו לבנק מזרחי-טפחות


כונס הנכסים שמונה למניותיו של ארקדי גאידמק בחברה הציבורית , עו"ד פיני יניב, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתשלום שכר טרחת עבודתו, כ-8.1 מיליון שקל.

לפני כחמישה חודשים מינתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב את יניב ככונס הנכסים על 64% ממניות אוסיף ששועבדו לבנק מזרחי-טפחות על חשבון חוב של גאידמק לבנק. במהלך הדיונים הציע תחילה עו"ד ד"ר יוסי שגב, שייצג את גאידמק, לרכוש את המניות המשועבדות מגאידמק תמורת 110 מיליון שקל. יניב לא התנגד לעסקה, אך תובעים אחרים של גאידמק, ובהם אורי שני ואנשי העסקים יוסף טרוים וצבי ויליגר, הביעו התנגדות למהלך.

לפיכך הורתה השופטת ליניב לערוך התמחרות של מניות אוסיף. להליך עצמו הופיעו שתי קבוצות בלבד, ובתום פגישה אחת הוכרזה הזוכה: קבוצת ישרס ששילמה 135 מיליון שקל בעבור מניותיו של גאידמק. העסקה שיקפה לאוסיף במועד עריכתה שווי חברה של כ-210 מיליון שקל - גבוה ב-36% משווי השוק של החברה דאז.

בבקשה להחזר הוצאות ולפסיקת שכר כונס מציין יניב כי הוא פעל במהירות, נמרצות וללא ליאות כדי לעניין מציעים פוטנציאלים ברכישת המניות בכדי שניתן יהיה למכרן בזמן הקצר ביותר ובמחיר מיטבי. לדברי יניב, הזמן הוכיח כי גורמים אלו הצילו את תיק הכינוס, ובלעדיהם לא ניתן היה לכסות את החוב. יניב מציין כי כיום נסחרות מניות אוסיף בשערים המשקפים שווי של כ-50 מיליון שקל, למניות שנמכרו בתמורה ל-135 מיליון שקל.

בנוסף, יניב מציין כי מימש נכסים של גאידמק בסכום המוערך בכ-173 מיליון שקל. חובו של גאידמק לבנק עמד על כ-160 מיליון שקל. לטענתו, בתי המשפט נוהגים לפסוק במקרים דומים שכר טרחה הנע בין 6%-10% מערך הרכוש הממומש. יניב מבהיר כי הוא מבקש את הרף התחתון שנוהגים בתי משפט לפסוק, ולפי חישוביו עומד הסכום על כ-8.1 מיליון שקל.

השופטת דניה קרת-מאיר, שדנה בתיק, קבעה כי הבקשה תועבר לצדדים נוספים בתיק ולעמדת כונס הנכסים הרשמי. כפי הנראה צפויים תובעים בתיקים אחרים המתנהלים כנגד גאידמק בימים אלו, ומחזיקים בצווי עיקול בסכום כולל המוערך בכ-200 מיליון להתנגד לגובה שכר הטרחה אותו ביקש הכונס. זאת מאחר והדבר עלול לפגוע ביכולתם לגבות את פסקי הדין שיקבלו לטובתם – במידה ויקבלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully