לפשוט את הרגל - ולהישאר בחיים

האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, פרסם השבוע את דו"ח סיכום הפעילות לשנת 2008. הדו"ח מצביע על עלייה של 40% בצווי פשיטת הרגל, שניתנו ב-2008 לעומת 2007. גם בבקשות לצווי הפירוק חלה עלייה של 2% ביחס לשנה שעברה. כן פורסם כי מחלקת העיזבונות לטובת המדינה גייסה בשנה החולפת 144 מיליון שקל.

בעיתות בהן חלה הרעה משמעותית במצב הכלכלי במשק, המביאה לירידה משמעותית בפדיון העסקי, מוצאים עצמם בעלי עסקים כשהם מתקשים לפרוע את החובות השוטפים, שנטלו לצורך הניהול השוטף של העסק, וכתוצאה מכך נכנסים לחובות גדולים. מכאן, קצרה הדרך לפניות של המלווים השונים, בין בנקים ובין ספקים, אל בעל העסק בדרישות בלתי פוסקות לפרוע את החובות.

כיום מצויים רוב בעלי העסקים במלכוד, שכן על אף היותם בעלים של חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת, המבטיחה, כי חובות החברה לא ישויכו אליהם, אלא במקרים חריגים, ניתן יהיה לרדוף אותם באופן אישי בשל ערבויות אישיות הנהוגות במגזר העסקי בשל המצב הכלכלי במשק.

פשיטת רגל היא אירוע לא נעים בחייו של חייב. היא עשויה להיות כפויה – לבקשתו של נושה של החייב, או וולונטרית – לבקשת החייב עצמו. יחד עם זאת, יש לזכור שהליך פשיטת רגל יכול גם להיטיב עם חייב, אשר חובותיו ונושיו רבים ומבקשים לגבות ממנו במקביל ובהליכים אגרסיביים את חובותיו ואשר אין בידו לפרוע אותם.

הליכי הפש"ר יאפשרו לחייב להסדיר את חובותיו כמקשה אחת, להציע הסדר כולל לפירעון חלקי של החובות (ולמעשה לקבל מחילה לחלק מחובות אלו) ויאפשרו לו בסוף ההליך לקבל הפטר כולל מחובות אלו. להלן נסקור מספר נקודות חשובות ותמרורי אזהרה בפניו של חייב המבקש לנקוט בהליכים אלו או שמצוי במצב בו הליכים אלו עשויים להינקט כלפיו.

אחת הבעיות במציאות העסקית היא שרוב בעלי העסקים מעניקים, בעת הקמת החברה או בשלבים יותר מתקדמים בחייה, ערבויות אישיות לחובות החברה, המאפשרות לבעלי החוב לדרוש מהם באופן אישי את פירעון החובות, גם אם אין ביכולת החברה בעלת החוב לפרוע אותו, ולמעשה לדלג מעל האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. לכן רצוי שבעל העסק ייזהר ויקמץ במתן ערבויות אישיות לחובות החברה שבבעלותו או בניהולו.

ראשיתו של ההליך הוא בבקשה המוגשת לבית המשפט, מטעם החייב או מטעם מי מנושיו, למתן צו לכינוס נכסי החייב. שהינו שלב מקדמי להליך פשיטת הרגל עצמו. מטרת צו הכינוס היא להגן על נכסי החייב מפני הנושים השונים הפועלים בהליכים עצמאיים בהוצאה לפועל, וכן למנוע מהחייב לפעול להברחת נכסים ולהעלמתם. עם מתן צו הכינוס מעוכבים כל ההליכים הננקטים כנגד החייב על ידי נושיו וניתן צו לתשלום סכום חודשי לקופת הכינוס, אשר בסופו של יום, הסכום הכולל שיצטבר בה יחולק לנושי החייב.

ההליך, מתחילתו ועד סופו, מנוהל ומטופל על ידי כונס הנכסים הרשמי, שהוא גם את הנאמן על נכסי החייב, וכל זאת בפיקוח של בית משפט מחוזי. לרוב ימנה כונס הנכסים הרשמי בעל תפקיד מטעמו, שישמש כנאמן לנכסי החייב ויטפל בליכי הפש"ר מטעם הכנ"ר ובפיקוח בית המשפט. במהלך היות החייב בהליכי כינוס או בפשיטת רגל חלות עליו הגבלות רבות, כגון איסור יציאה מהארץ, איסור פתיחת חשבון בנק ומשיכת שיקים, איסור על החזקת כרטיס אשראי אלא באישור הנאמן, איסור לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד ועוד.

מטרת ההליך פשיטת הרגל היא להביא לכך שכל נכסי החייב יכונסו, ימומשו ותמורתם תוזרם לקופה אחת על מנת שתחולק לנושיו, שתביעות החוב שהגישו אושרו, באופן יחסי לגודל חובם. בכל שלב בהליך יכול החייב להגיע להסדר עם נושיו, שיאושר על ידי בית המשפט, כאשר גולת הכותרת והיתרון הטמון בהליך עצמו, הוא שהחייב יוכל לבקש לסיים את הליך הכינוס או את הליך פשיטת הרגל, בין בהסדר או בהפטר - שמשמעותו הוא מתן צו הפוטר אותו מכל חובות העבר ומאפשר לו לפתוח דף חדש.

נושים המבקשים להשתתף בהליך ולחלוק בכספים שבקופת הכינוס, חייבים להגיש בתוך 6 חודשים מיום מתן צו כינוס הנכסים ע"י בית המשפט תביעת חוב לבדיקת כונס הנכסים הרשמי או לבעל התפקיד שמונה לבקשתו. ניתן לערער על החלטת בעל התפקיד בתביעת החוב לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

חשוב לציין, כי משניתן צו ההפטר, מתבטלות כל ההגבלות כולן וזאת בנוסף ל"בונוס", המתבטא בהפטר החייב מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, כאשר צו ההפטר מהווה ראייה חלוטה לפשיטת הרגל ולכשרות ההליכים של פשיטת הרגל.

חשוב לציין, כי על חייב, המבקש להיכנס להליכי כינוס או להיות מוכרז כפושט רגל, לשכנע את בית המשפט כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מפעילות כלכלית בתום לב וכי התנהלותו כלפי נושיו בעת יצירת החובות היתה תמת לב וכי אין מדובר במעשים בלתי חוקיים שהביאו להתמוטטותו הכלכלית.

אם יטענו ויוכיחו הנושים כי החובות נוצרו באופן אחר (למשל – חובות שנוצרו כתוצאה מהימורים בלתי חוקיים, מניהול עסקים בלתי כשרים או מפעולות שאינן תמות לב) או שמצבו של החייב אינו קשה כפי שהוא טוען (למשל – יש לו נכסים רבים על שמו או על שם בני משפחתו, הוא נוהג לנהל רמת חיים גבוהה ופזרנית וכיוצ"ב) – לא יוכל החייב לחסות תחת ההגנה של הליך הפש"ר.

סיבות נוספות אשר יכולות למנוע מהחייב את הליכי הפש"ר המקווים, הן הענקות שהעניק החייב לבני משפחתו ומקורביו ערב הליכי הכינוס (כפי שהתפרסם לאחרונה ביחס לבעל השליטה בחברת "משמר") או הליכי גירושין פיקטיביים שמטרתם הברחת נכסי החייב לרעייתו ולילדיו, אשר כונס הנכסים לנכסי החייב יכול גם לדרוש את ביטולם ואת השבתם לקופת הכינוס.

ישנה חשיבות רבה לאופן עריכת בקשת פשיטת הרגל ולהכנת תצהיר החייב, הנלווה לבקשה, אשר מפרט את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב ואת הנימוקים המצדיקים לתת לו את ההגנה המבוקשת על ידו.

חשיבות הייצוג, לאורך ההליך עצמו, טמונה בעיקר בהדרכה נכונה של החייב, פושט הרגל הפוטנציאלי, בכל הקשור בהתנהלות אל מול כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט, על מנת שחלילה לא יבוטל ההליך עקב אי שיתוף פעולה מצד החייב ביחס לדרישות של כונס הנכסים הרשמי.
יש חשיבות לשיתוף פעולה נכון עם כונס הנכסים הרשמי, שכן לאורך התהליך נדרש פושט הרגל הפוטנציאלי להמציא מסמכים ואסמכתאות, על מנת שבפני כונס הנכסים תהיה תמונה עדכנית מלאה ונכונה באשר לסיבות שהביאו להתדרדרותו הכלכלית של החייב ומצבו הכלכלי בהווה. ידועים מקרים בהם פושט רגל סיים את הליכי פשיטת הרגל בהסדר נושים אשר הותיר גם בידו רכוש שהיה משמעותי לו ולמשפחתו, כגון דירת המגורים, כל עוד פעל בתום לב ושכנע את נושיו ואת כונס הנכסים הרשמי בכנות כוונותיו ובהירתמותו לפירעון חובותיו . פושט רגל שנהג כך שמר במידה מסוימת על המוניטין והשם הטוב שלו, ויוכל לחזור ולנהל עסקים לאחר ההפטר שיקבל.

עו"ד אילן מוריאנו הינו מומחה לדיני כינוס נכסים ופשיטות רגל.