>> אייל וסימה וקסמן חלמו להקים את ביתם בשקד - יישוב ביהודה ושומרון, מעבר לקו הירוק, שבו מתגוררים הוריו של אייל. בשנת 2000 זכה הזוג הצעיר בהגרלה שקיימו המועצה האזורית שומרון וההסתדרות הציונית להקמת בית ביישוב. הם התקשרו עם ההסתדרות הציונית, כנדרש בתנאי ההגרלה, להקמת בית מגורים חד-משפחתי. הבית אמנם נבנה - אבל משפחת וקסמן אינה רשאית להיכנס אליו.
תחילתה של הפרשה בהיתר בנייה שקיבלו בני הזוג מהוועדה המקומית שומרון באוגוסט 2001. לצורך מימון הקמתו של הבית הם השקיעו את מרבית חסכונותיהם ולקחו הלוואות מהבנק ומבני משפחה. לאחר שהשלימו את מלאכת הבנייה וביקשו להתחבר לרשת החשמל גילו כי פג תוקפו של היתר הבנייה, וכי עליהם להמציא היתר מחודש כדי שיוכלו להיכנס לבית (אישור מקביל לטופס 4, טופס אכלוס).
ואולם למרבה התדהמה נאמר להם כי אינם יכולים לקבל היתר בנייה מחודש מכיוון שההיתר המקורי ניתן להם ב"טעות". יתרה מזאת, הובהר להם כי מלכתחילה לא היו רשאים להקים את הבית.
פרק א': ההגרלה
"בני הזוג מצאו עצמם במצב קפקאי", טוענים באי כוחם של משפחת וקסמן, עורכי הדין ארז דר-לולו ויריב שלום ממשרד ליפא מאיר ושות', בכתב תביעה שהגישו נגד היישוב שקד, ההסתדרות הציונית העולמית, המועצה האזורית שומרון, גופי התכנון ומדינת ישראל.
"ביתם החדש מתנוסס לו לתפארת, ואולם כמוהו כאבן שאין לה הופכין. התובעים אינם רשאים להתגורר בבית, למכור אותו או לעשות בו כל שימוש אחר - ולמעשה הבית עליו חלמו והשקיעו את מיטב כספם אינו 'קיים' באופן חוקי ואינו שווה לעת הזו ולו פרוטה אחת.
"אין עסקינן ב'מאחז לא חוקי' או ב'נוער גבעות'. המדובר בזוג נורמטיווי שהתקשר כדת וכדין בהסכם עם גופים ממלכתיים להקמת בית מגורים ביישוב מוכר ולגיטימי בשומרון", מדגישים עורכי הדין.
המגרש שבו זכו בני הזוג בהגרלה ממוקם בשכונה בנויה ומאוכלסת שעברה פיתוח מלא, ולכן לא היה מקום להניח כי מדובר באזור שאינו ניתן לבינוי מבחינה חוקית. מכתב התביעה עולה כי לא עלה על דעתם של בני הזוג כי היתר הבנייה שניתן להם אינו תקף או פגום. עוד נטען כי לאחר סחבת ממושכת הובהר להם כי לא ניתן להוציא היתר מחודש היות שבמקום לא קיימת תוכנית מתאר בתוקף, מקומית או מפורטת.
"לתובעים נאמר עוד מפי נציגים בכירים במועצה האזורית, כי היתר הבנייה יינתן להם רק לאחר שתאושר תוכנית מפורטת הנמצאת בהכנה", טוענים עורכי הדין. "ואולם, שלא לציטוט נאמר להם, כי לנוכח השינוי בהלך הרוחות המדיני-פוליטי, רק שר הביטחון הוא הרשאי לאשר תוכנית מתאר ביישובים שמעבר לקו הירוק. בתוך כך, הרי שהסיכוי שהתוכנית המפורטת תאושר - שואף לאפס".
בני הזוג וקסמן הם הורים לשני ילדים, בני 5.5 ושנתיים, ומועסקים במקומות עבודה מוכרים. לפני שזכו בהגרלה ובמשך עבודות הבנייה התגוררו בדירה שכורה בגבעתיים, כשהיעד שהציבו לעצמם היה להיכנס לבית החדש במהירות האפשרית כדי לחסוך בהוצאות כספיות. לצורך כך הם שכרו את שירותיהם של מהנדס, אדריכל וקבלן. כדי לממש את תוכניותיהם השקיעו מכספם ומהלוואה שקיבלו מבני משפחה כ-250 אלף שקל ובהמשך נטלו מבנק מזרחי-טפחות הלוואה בגובה 252 אלף שקל.
פרק ב': התביעה
הקמת הבית, כ-240 מ"ר בנוי על שטח של כחצי דונם, הושלמה ב-2006. הבית כולל קומת מרתף, שלושה חדרי שינה, סלון ושני חדרי שירותים ומקלחות.
"חלמנו לראות את הילדים שלנו מתרוצצים ביישוב", נזכר אייל וקסמן. "ואולם במשך כשנתיים, עד להגשת התביעה, לא קיבלנו מהנהלת היישוב שום סיוע לפתרון הבעיה. במקום זאת, משכו אותנו בכל מני תירוצים, כאילו בעוד חודש-חודשיים אנחנו מקבלים את ההיתר והדברים ייפתרו. הם טענו שאנו צריכים להגיש טפסים שהיו חסרים, שנפנה למהנדס, שנשנה תוכניות - אבל עד היום לא השתנה דבר. פשוט מתנערים מאחריות", מספר וקסמן.
כשנתיים וחצי חלפו מאז הושלמה הקמת הבית ומשפחת וקסמן עדיין מתגוררת בדירה שכורה בגבעתיים שבעבורה הם משלמים כ-3,400 שקל בחודש. בנוסף, משלמים בני הזוג משכנתא חודשית בסך כ-1,500 שקל ועוד כ-1,500 שקל בגין ההלוואה שנטלו מהמשפחה.
"אנחנו מרגישים מרומים; לא ציפינו ליחס כזה", מדגיש אייל וקסמן. "הפנייה היחידה שקיבלתי מהיישוב היתה כאשר העבירו לי מכתב לנקות את השטח. לא מדובר בפסולת בנייה, אלא בניכוש עשבים שוטים, בעוד שאנחנו בכלל לא גרים או רשאים להתגורר שם. עשינו תוכנית כלכלית במשפחה, הגדרנו יעדים ובכל התהליך פעלנו לפי הנוהלים ובדרכים הביורוקרטיות - ובכל זאת נפלנו. אנחנו עובדים במקומות עבודה טובים, אבל עד היום לא מצליחים להתקדם. עלות המחייה בעיר גבוהה ובשל כל ההתחייבויות אנו נותרים בלא מרווח נשימה כלכלי".
לאחר שפניותיהם בעניין לא נענו החליטו בני הזוג לתבוע את הגופים הרלוונטיים - היישוב שקד, ההסתדרות הציונית העולמית, המועצה האזורית שומרון, גופי התכנון ומדינת ישראל - בסכום של כ-1.56 מיליון שקל. טענתם המרכזית היא שכל אלה הציגו בפניהם מצג שווא ולא נטלו אחריות.
"לא ייתכן שההסתדרות הציונית, היישוב שקד והמועצה האזורית יפעלו להבאת מתיישבים לאזור, כשההסתדרות הציונית תגדיל לעשות ותתקשר עמם בחוזים להקמת בתי מגורים, בעת שהמצב החוקי אינו מתיר זאת. בני הזוג מצאו עצמם לפתע כמי שחרב עליהם עולמם", טוענים באי כוחה של משפחת וקסמן.
המשך יבוא
מהיישוב שקד נמסר בתגובה: "כתב התביעה נמסר ליישוב והועבר לעיון היועץ המשפטי. נגיב בהתאם בבית המשפט".
מההסתדרות הציונית נמסר בתגובה: "קיבלנו את כתב התביעה ואנו לומדים אותו. מבדיקה ראשונית מתברר כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית מחזיקה בשטח מתוקף חוזה שניתן לה מהמינהל האזרחי ביהודה ושומרון לתקופה של 49 שנה. החטיבה הקצתה לתובעים את המגרש על פי תשריט של שטח שפיתחה ממשלת ישראל באמצעות משרד הבינוי והשיכון. המתיישבים הצהירו בפני החטיבה להתיישבות כי ראו את המגרש ומצאו אותו מתאים לצורכיהם, וכי הם מוותרים על כל טענה לאי התאמה. יצוין כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בשומרון היא זו האחראית על הוצאת היתרי בנייה ולא החטיבה להתיישבות".
מהמועצה האזורית שומרון נמסר בתגובה: "כתב התביעה נמסר למועצה לפני ימים ספורים בלבד. מעיון ראשוני עולה כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, היתר הבנייה הוצא בשנת 2001, בהתאם לתב"ע שבתוקף של היישוב שקד משנת 1988. מכיוון שעל פי החוק תוקף היתר הבנייה הוא שלוש שנים ובניית הבית ארכה שנים רבות מעבר לנ"ל, התבקשה המשפחה לחדש את ההיתר על ידי חברת החשמל.
"כאשר פנתה המשפחה למועצה לחדש את ההיתר, נמצא על ידי פקח הבנייה כי הבית נבנה שלא בהתאם להיתר ונמצאו בו חריגות בנייה - ועל כן נדרשו להוציא היתר חדש בהתאם לבית שנבנה. למרות האמור לעיל, אגף ההנדסה במועצה פועל מקצועית על מנת לקדם פתרון לבעיה".
זוג צעיר החליט להקים בית בשומרון בהסתמך על היתר בנייה שקיבלו מרשות התכנון. הבית הוקם, אבל אז החליטו הרשויות כי אין היתר בנייה במקום, והבית נותר ריק
מאת רנית נחום-הלוי
6.2.2009 / 9:11