וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נא להכיר: הפורטל בשפה הערבית "פאנט" - אתר האינטרנט השלישי בגודלו בישראל

יואב שטרן

6.2.2009 / 10:34

לא רבים יודעים לנקוב בשמו של האתר הזה, שמאז הקמתו הפך לאתר ערבי ישראלי מוביל ■ נראה כי התמהיל של חדשות מהמזרח התיכון ומהפוליטיקה המקומית בישראל, בידור וסיפורי טלנובלה מהאזור, אהוב על הגולשים הערבים ■ התמהיל הזה הוא נוסחת הצלחה



סיפור אהבה בתמונות על אשה הסובלת מנכות קשה שנישאה לגבר בריא וילדה ילדים; ציטוט ממקורות פלסטיניים שטוענים כי חייל צה"ל נהרג בהיתקלות על גבול רצועת עזה (לפני שהידיעה אושרה לפרסום על ידי דובר צה"ל); ראש עיריית אום אל-פחם מבקר בבית הספר היסודי אל-ראזי בעירו; 12 מתושבי רהט נעצרו בחשד למעורבות בסחר בסמים. אלה הידיעות שפורסמו ביום אחד השבוע, בעמוד הבית של אתר האינטרנט השלישי בפופולריות שלו בישראל.



כעבור כמה דקות התחלפו הידיעות: כתבה גדולה שדנה באפשרות שהמגזר הערבי יחרים את הבחירות; ידיעה על כך שהסופר-סטארית הלבנונית היפא והבה הופיעה כאורחת בסדרת בידור מוסיקלית; קטינות תוניסאיות מעורבות בסרטי פורנו; וגם חמאס, שאומר שהצהרותיו של בכיר אירופי חצופות.



למרות עוצמתו, לא רבים יודעים לנקוב בשמו של האתר הזה. מדובר באתר הערבי "פאנט" (panet.co.il), שמאז הקמתו לפני שנים מספר, הפך לאתר ערבי ישראלי מוביל. נראה כי התמהיל של חדשות מהמזרח התיכון ומהפוליטיקה המקומית בישראל, בידור וסיפורי טלנובלה מהאזור, אהוב על הגולשים הערבים, התמהיל הזה הוא נוסחת הצלחה.



הקביעה ש"פאנט" מדורג במקום השלישי בסולם הפופולריות של אתרי האינטרנט מסתמכת על גוגל טרנדס. אלקסה קובעת כי "פאנט" שני רק לאל-ג'זירה כאתר חדשות. בשרתים של "פאנט", באמצעות התוכנה גוגל אנליטיקס, נרשמת תנועה של 650 אלף גולשים ייחודיים מדי יום. בין הגולשים האלה יש יותר מ-400 אלף מישראל, מה שאומר שכמעט כל בית ערבי בישראל גולש ל"פאנט". במקום השני נמצאים הגולשים ממרוקו ובשלישי אלה מן הרשות הפלסטינית.



האתר מנוהל בחדר קטן בבית מגורים בטייבה, שהפך לבית משרדים. פעם הוא היה שייך להוריו של בסאם ג'אבר, הבעלים של אימפריית התקשורת. במרוצת השנים קנה ג'אבר כמה דירות בבית והפך אותן למשרדים. בחניה נמצא ג'יפ הב-מ-וו שלו, אבל מלבדו אין בבניין שום דבר מנקר עיניים.



השבועון "פנורמה", אחד משלושת השבועונים המובילים בערבית בישראל, נכתב בחדר הזה קרוב ל-20 שנה. פעם זה היה מקומון של טייבה, מאז הוא הפך לעיתון ארצי שמסקר את ענייני המשולש, הנגב והגליל. ב-2003 פתח ג'אבר את "פאנט", שהיה אתר פורץ דרך במגזר הערבי. אז זה היה עיתון שיש לו אתר, היום זה אתר שיש לו עיתון.



קבוצת המדיה הזאת נשלטת בידי משפחת ג'אבר. עאידה, אשתו של בסאם, היא הבעלים הרשמיים ובסאם הוא העורך הראשי. בתו, פרידה ג'אבר-בראנסי, היא עורכת "פנורמה" והבן, שאדי, הוא המנהל הטכני ב"פאנט", נהג מרוצי ראלי ועורך מוסף הרכב השבועי של "פנורמה". הבן הצעיר, סאמי, לומד משפטים ועוזר כשצריך.



מרצוני הטוב



חלק מן השיחה הוקדש לסיומת של כתובת האינטרנט של האתר, ולא מדובר בעניין טכני. גולשים יהודים אולי מקבלים בטבעיות את הסיומת של אתרים ישראליים רבים - co.il - אבל לאתר ערבי הסיומת הזאת היא ממש לא טבעית. ג'אבר אומר שהבחירה לא להתחבא מאחורי סיומות בינלאומיות היתה מודעת.



"אני ערבי פלסטיני ישראלי, אני נושא תעודת זהות ישראלית. אני עושה דברים בלי שיכפו עלי, מרצוני הטוב. כל הציבור הערבי יודע מה זה להיות ערבי ישראל. כשבחרנו את הסיומת לא חשבתי להסתתר ולהעמיד פנים. אולי בזכותנו העולם הערבי יודע היום מה זה ערבי ישראלי", אומר ג'אבר.



במשך עשר שנים הוא עבד ככתב בקול ישראל, בעברית ובערבית. הוא סיקר ברדיו את ביקורו הראשון של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, והיה בין העיתונאים הישראלים הראשונים שנסעו למצרים, בשנת 1978. אז אמרו לו ברחוב המצרי שהערבים בישראל הם "ערבים יהודים". המצרים לא הבינו איך אפשר להיות גם ערבי וגם ישראלי.



היום הכינוי התקין פוליטית הוא "ערביי 48'", לציון השנה שבה רוב בני העם הפלסטיני הפכו לפליטים ומיעוטם נשארו בבתיהם. "לערבים בישראל יותר נוח להגיד 'ערביי 48'' ולא 'ערביי ישראל'. אנחנו מרגישים שלא נוהגים כלפינו בשוויון, שאנחנו מופלים לרעה. ערבי ישראלי מתגאה בכך שהוא ישראלי? זה לא קיים. אז העניין הזה משפיע על הכינוי", אומר ג'אבר.



ביולי 2008, בזמן שראש הממשלה אהוד אולמרט היה טרוד עד מעל הראש בפרשיות השחיתות שבהן הואשם, נערכה בחיפה ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי. הוועידה כמעט לא זכתה לכותרות בעיתונות בעברית, אבל לקראתה העניק אולמרט ראיונות לשלושת העיתונים הגדולים בערבית, "כול אל-ערב", "א-סינארה" ו"פנורמה".



בעוד שהעיתונים האחרים כתבו כי קיימו "עימות" עם ראש הממשלה, ב"פנורמה" תואר המפגש כ"ראיון". הבדלי הטרמינולוגיה חזרו על עצמם גם בראיונות עם שרים אחרים. הסיבה לכך, מסביר ג'אבר, היא ש"פאנט" ו"פנורמה" יכולים לספק לראש הממשלה במה להבעת עמדותיו, בלי להתבייש בכך. לא כי העורכים מסכימים עם עמדותיו, אלא כי הם מבינים שהציבור מתעניין בהן.



"כשאני מגנה בתקשורת העברית את המלחמה בעזה, זה לגיטימי ואני מביע את העמדות של המגזר הערבי. כמו שאני מרשה לעצמי לומר מה שאני רוצה, אני לא חושב שהוגן למנוע זאת משר או מראש הממשלה. אני מאמין ביחסים טובים בין יהודים לערבים, רוצה שהערבים ישתלבו בחיי המדינה. הרוב כאן מתונים, כמוני. כולם רוצים לחיות בשלום ושוויון", אומר ג'אבר. עם זאת, הוא שב ואומר ומדגיש: "חשוב לנו מאוד שבני העם הפלסטיני יקבלו מדינה עצמאית לצד ישראל, לא על חשבונה. אבל תדע לך, שבלתי אפשרי לפרגן לשלום אחרי מה שישראל עשתה בעזה. השלום עכשיו מיותם. במלחמה לעגו למי שאומר שאפשר לעשות שלום, והגולשים תוקפים בחריפות את העמדות הישראליות".



עשרות עובדים מעסיקה קבוצת "פנורמה". ג'אבר אינו רוצה לנקוב במספר המדויק, אבל מוכן להגיד שמדובר ביותר מ-50. למרות הפופולריות הגדולה של האתר, הוא אמנם מצליח לשמור על איזון כלכלי, אבל הוא אינו רווחי. המשך פעילותו העסקית מתאפשר הודות לרווחים מהעיתון המודפס.



למרות ההצלחה, ל"פנורמה" ו"פאנט" יש לא מעט מבקרים, שטוענים שהאיכות העיתונאית של הידיעות שמתפרסמות בהם ירודה. העיתונאים אינם מקצועיים דיים, הם חסרי הכשרה, משכורותיהם נמוכות, התחלופה ביניהם גבוהה והם אינם מסוגלים לעמוד בעומס המוטל עליהם. התיאור הזה מתאים לאתרי אינטרנט רבים, בישראל ובכל העולם, אבל במיוחד לתקשורת הערבית בישראל.



כתב בכל מקום



ל"פאנט" יש כתבים בכל אזור בארץ, שמצוידים במצלמות ומספקים לאתר סרטונים ותמונות. כשנשדד סניף הדואר באום אל-פחם, האתרים מתחרים מי יעלה ראשון תמונות מן המקום. כשנערך אירוע פוליטי, חשוב שהכתב יצלם לא רק את הנואמים, אלא גם את הקהל. רצף של תמונות ללא כיתוב מופיע מתחת לטקסט הקצר והגולשים יכולים לחפש פרצופים מוכרים, לקלוט את האווירה, לראות את הדגלים והשלטים. "הגולשים רוצים לראות את עצמם, את השכנים, את המכרים. השיטה הזאת התחילה אצלנו והועתקה על ידי כל התקשורת הערבית. יום יבוא וילמדו את זה באוניברסיטה", אומר ג'אבר.



ל"פנורמה" יש ארבעה כתבים בעולם הערבי: כתבת בביירות, כתב בעמאן, כתב בסעודיה וכתב בעזה. הם אינם מסקרים פוליטיקה פנימית, אלא רק בידור ותרבות. הפניות למערכת מגיעות מכל רחבי האזור, וגם ממקומות מרוחקים יותר: לינה מסעודיה מחפשת רופא מסורתי מעראבה, שפעם סופר עליו. עמותה ירדנית רוצה להפנות מכתב פתוח למלך עבדאללה. עמותה ערבית בשוודיה רוצה לכנס את תומכיה בשטוקהולם.



האתר והשבועון מצליחים, אבל ג'אבר ושותפיו כבר מחפשים דרך לקראת העתיד. בתוך כמה שנים הכל יכול להשתנות. "אנחנו לא נרדמים, אנחנו כל הזמן שומרים על ערנות", אומר ג'אבר. "מאוד מפחיד אותנו שהקהל יעזוב, ולכן כשמישהו עושה מולנו צעד תחרותי אנחנו משתדלים לעשות חמישה. בינתיים בהרבה הצלחה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully