נתחיל מהסוף: לכו לקנות את האוטו הזה. אתם יודעים מה, רוצו לקנות אותו. אז מה אם לו רק שלוש דלתות, תא מטען קטנטן ושום מקום למשפחה. זה לא צריך להפריע לכם. תתגרשו, שימו את הילדים בבית יתומים וקחו את האוטו הזה.
לא, אני לא מדבר על פרארי או למבורגיני. גם לא על פורשה. אני מדבר על סוזוקי גרנד ויטארה קצר. למה? הנה חמש סיבות.
1. סקסי. להבדיל מגרנד ויטארה הארוך, הקצר הוא כלי סקסי לחלוטין. יש לו חתך ריבועי נקי, משטחים מלוטשים, פרופורציות נהדרות עם גלגלים גדולים וסרחי עודף מינימליים.
גרנד ויטארה הקצר הושק במקביל לארוך כבר ב-2005 (דור שלישי בשושלת הוויטארה) אבל היבואן, מכשירי תנועה, התעקש משום מה לא להביא אותו. אבל עכשיו הוא כאן, והוא יורש טבעי וראוי לוויטארה דור ראשון הקצר והאופנתי של סוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90.
2. ספורטיווי. ויטארה הקצר מצויד במנוע בנזין בנפח מכובד של 2.4 ליטרים. ההספק המרבי הוא 166 כ"ס. על הכביש הוא קצת פחות עוצמתי ממה שמנבאים הנתונים האלה, אבל מספיק זריז ומהיר לכל כביש בישראל. חוץ מזה יש לו שלדה הדוקה ותגובת דוושה חדה. המושב תופס את הגוף כמו שצריך, והנה נוסחה בדוקה לשעשועי כביש מפותל שיעשו לכם צמרמורת נעימה בגב התחתון.
וכל זה אף על פי שההגה קלוש לגמרי, קל ומנותק ובעצם לא יותר טוב מעכבר מחשב. צריכת הדלק, אגב, די מבאסת: בממוצע 7.7 ק"מ לליטר.
3. חזק בשטח. בישראל אין צורך במנוע עוצמתי במיוחד וביצועים שמדביקים את הבטן לגב. ממילא הכבישים כאן מחורבנים, הנהגים רעים והמשטרה שורצת.
בישראל צריך כלי עם יכולת שטח - כי כאן, בניגוד לאירופה הפרטית והמגודרת, אפשר בתוך פחות משעה אחת של נסיעה מכל עיר להיכנס לשטח פתוח. יש לנו כאן אוצר של שטחים פתוחים, כולל מדבר מדהים, שכל אחד יכול לטייל בהם, כמובן בדרכי עפר קיימות ומסומנות. רכב רב שימושי שיכול לנצל את אוצר השטח - גם אם לא מטיילים יותר מפעם בחודש - הוא בחירה נבונה ביותר.
לקחתי את גרנד ויטארה הקצר ל-100 ק"מ מפרכים בנגב. אף על פי שהוא רכב נמוך, למרות הדוד האחורי הפגיע של מערכת הפליטה, למרות ההגה הפלייסטיישני ולמרות הצמיגים הכבישיים, הוכיח הקצר יכולת שטח מצוינת. הוא דילג בקלילות את מעלה מרזבה וכבש בסערה את מדרגות הנקרות ואת מעלה דקלים.
בניגוד לטויוטה ראב4, סובארו פורסטר, דייהטסו טריוס ואחרים, מצויד גרנד ויטארה באפשרות לשילוב הילוכי כוח ביחס העברה נמוך - בדיוק מה שצריך כדי לזחול במעלה או במורד תלול, בדיוק מה שצריך כדי לתקל מעבר טכני סלעי. וחוץ מזה יש לו בקרת משיכה יעילה שבולמת גלגלים סוררים ויוצרת בכך אפקט של נעילת דיפרנציאל אחורית וקדמית.
4. תמורה לכסף. ויטארה הקצר עולה 146 אלף שקל. במחיר הזה אפשר לקנות יונדאי טוסון או קיה ספורטאז' המוניים, חסרי חן, רופסי מתלים ושתייני דלק. במחיר הזה אפשר לקנות (ואפילו לקבל עודף) דייהטסו טריוס. אבל לטריוס יש מנוע קטן (1.5 ליטרים) והטריוס לא מצטיין בנסיעה בינעירונית ואילו בשטח הוא סובל ממחסור בהילוך כוח ובקרת משיכה. ומה לגבי סוזוקי ג'ימני? האח הקטן זול יותר משמעותית, מצוין בשטח אבל לא ממש מתאים לנסיעות כביש נורמליות - ועם כל הכבוד, את רוב חיינו הממונעים אנחנו מבלים בכביש.
ומה לגבי אמינות וסחירות, שואל הקורא הוותיק משה. לקצר קוראים סוזוקי ולכן הוא צפוי להיות אמין לאורך שנים. ואם לשפוט לפי הדור הקודם, שנסחר במחירי מחירון מטורפים ואנשים עוד הוסיפו אלפי שקלים יפים מעל המחירון, אפשר לקחת סיכון ולהתנבא שגם החדש לא ייכשל בסעיף הישראלי הזה.
5. זה. יש מכוניות שאין להן את זה. יש מכוניות שאין להן את זה והן מוותרות עוד לפני שנותנים סטרטר. המכוניות האלה מכריזות על עצמן "אני דודה יוכבד" ונגמר הסיפור. לעומת זאת, יש מכוניות שמנסות בכוח, לובשות חישוקים יפים וחצאיות פלסטיק, מכרכרות ומשתדלות. לא יעזור גם להן.
גרנד ויטארה הקצר הוא לא מכונית מושלמת. המתלים נוקשים מדי, הוא קופצני בנהיגה בינעירונית, תא המטען מספיק בקושי לתיק כלי רחצה וההגה, כאמור, קלוש. אבל לגרנד ויטארה הקצר יש את זה.
סוזוקי גרנד ויטארה קצר תצורה: 4X4, שלוש דלתות הנעה ותמסורת: לכל הגלגלים, תיבת הילוכים אוטומטית בת ארבעה הילוכים ביצועים: נתוני יצרן - מהירות מירבית 170 קמ"ש, תאוצה 0-100 ב-11.5 שניות צריכת דלק נתוני מעבדה - 10.6 ק"מ לליטר, נתוני מבחן - 7.7 ק"מ לליטר בטיחות: שש כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות אלקטרונית, ארבעה כוכבי בטיחות במבחני ריסוק של EuroNCAP שנת השקה: 2005 מחיר: 146 אלף שקל. אבזור סטנדרטי בקרת אקלים, מערכת קול עם ארבעה רמקולים, מחשב דרך, מראות חשמליות, חישוקים קלים.
הוא קטן, צפוף וההגה שלו מזכיר פלייסטיישן: מבחן כביש ושטח לג'יפון הסקסי בישראל
יואב קווה
7.2.2009 / 11:51