מנכ"ל איגוד הבנקים: "לא כל הפחתת הריבית על ידי הנגיד חילחלה ללקוחות"

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, מודה שבשנת 2008 נותר פער של 0.2% בין הפחתת הריבית המוניטרית על ידי נגיד בנק ישראל לבין הריבית שגובים הבנקים מלקוחותיהם. אשתקד הפחית הנגיד את הריבית בשיעור מצטבר של 1.5%, בעוד הבנקים הפחיתו את הריבית בשיעור מצטבר של 1.3%.



בדיון חירום שנערך הבוקר בוועדת הכלכלה בעניין אי הורדת הריבית על ידי הבנקים בשיעור הורדתה על ידי בנק ישראל, אמר פרל כי "לא כל הפחתת הריבית על ידי הנגיד חילחלה ללקוחות. עם זאת, הוועדה צריכה להחמיא לבנקים ולדרוש מהם להיות שקולים ולהימנע מסיכונים".



פרל הוסיף כי "שיעור הסיכון עלה בעקבות המצב הכלכלי ופרמיית הסיכון באה לידי ביטוי בשיעור הריבית. אתם לא רוצים שהבנקים ייקחו סיכונים גדולים על הפיקדונות של הציבור. איני מבין איך יכולה להיות ביקורת על הבנקים, הנדרשים כעת לתת את כספי הפיקדונות כהלוואות ללקוחות, כאשר עשו זאת בסבלנות. יש מעט מאוד כסף לתת הלוואות לציבור, כי מדובר בכספי פיקדונות של הלקוחות", הדגיש פרל.



בנק ישראל הגן על הבנקים בוויכוח על אי הורדת הריבית על ידי הבנקים בשיעור הפחתת ריבית הפריים על ידי בנק ישראל. סגן המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר כי בשנת 2008 הוריד הנגיד את הריבית בשיעור של 1.5%, כאשר הבנקים הורידו את שיעור הריבית הממוצעת על אשראי ב-1.3%. "הנתונים לסוף דצמבר 2008 אינם כצעקתה", אמר זקן.



זקן לא התייחס בדבריו לטענות בדבר אי הורדת הריבית על ידי הבנקים בתחילת 2009 בשיעור הורדת הריבית על ידי הנגיד 1.5%. זקן אמר כי אין עדיין בידי בנק ישראל נתונים לגבי הריביות בבנקים בינואר ופברואר 2009.



זקן הוסיף כי "יש פער בין ריבית הפריים לבין הריבית שהבנקים גובים באשראי כאשר חלק מהפער מוסבר ברמת הסיכון של שעלתה בכל העולם".



יו"ר הועדה, ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אמר בתגובה כי הבנקים צריכים לתת תשובה להורדות הריבית על ידי הנגיד מתחילת 2009, שנבעו כתוצאה מהמצב הכלכלי של המשק והציבור. "בחודש וחצי האחרונים הוריד הנגיד את הריבית ב-1.5%, אבל למרבה הצער אנו לא רואים את הביטוי לכך בריביות שגובים הבנקים. הבנקים אף העלו את הריביות בטענות שונות, ייתכן שחלקן מוצדקות וחלקן לא מוצדקות". יצויין כי בדיון השתתפו רק 2 ח"כים - אילטוב וח"כ רונית תירוש (קדימה).



נשיא לשכת העצמאים, יהודה טלמון, אמר כי "נתוני בנק ישראל מתקבלים באיחור. אין מתאם בין הירידה בריבית על ידי בנק ישראל לבין הריבית שהבנקים גובים. הנגישות לאשראי הולכת והופכת קשה יותר. הבנקים דורשים מהלקוחות לחזק בטחונות לאחר שנשחקו. קשה שבעתיים לקבל אשראי חדש. הנגישות לאשראי חדש לעסקים הקטנים כמעט שאינה קיימת".



רובי גינל מהתאחדות התעשיינים אמר כי "הבנקים לבדם מגבילים את האשראי למגזר העסקי. התחרות על הכסף הוכפלה, ולכן סביר שהריבית עלתה. יש קושי לעסקים בנגישות לכסף כאשר המגזר העיסקי זקוק לו. הוא נדרש להון חוזר. המדינה הקצתה לקרן להון חוזר כ-260 מיליון שקל והסכום מונף ל-1.3 מיליארד שקל. סכום זה לא נותן פתרון להיקף הבעיה".



נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר כי האשראי הבנקאי צריך להינתן על ידי שיקולים כלכליים ואף אחד לא מצפה שהבנקים ייקחו אחריות מעבר למה שצריך לקחת מוסדות אחראיים. "כאשר הבנקים באים ואומרים שרמת הסיכון עלתה לגבי עסק מסויים - האם מדובר בהעלאת סיכון ספציפית לגבי אותו עסק או לגבי כלל העסקים? אי אפשר שהפתרון יבוא מהאוצר, אלא יש צורך בחשיבה יותר יצירתית", אמר.