כניסתו של אובמה לחדר הסגלגל לוותה בהרבה תקוות מצד העם האמריקאי והעולם כולו. נשיא ארה"ב החדש הגיע מוכן, כמה שיכול היה, למעמד הזה, והוא מספק כותרות בעיקר בנושא המעניין ביותר - המשבר הכלכלי אותו קיבל בירושה מהנשיא בוש.
אובמה הכין תוכנית תמריצים נוספת, שספק אם תעבור ביום ג' הקרוב בסנאט, על סך 780 מיליארד דולר. לתוכנית יש מתנגדים רבים בכל הקשור "לנכסים רעילים" ורכישת אג"ח. יחד עם זאת, הוא נשאר קשוב לרחשי העם ולפני אישור התוכנית פרסם הודעה על הגבלת שכר הבכירים בחברות המקבלות סיוע מאת הממשל.
הגבלת השכר היא צעד תקדימי אך מתבקש. לא יכול להיות מצב שבו מנהלים בחברות פיננסיות מקבלים סיוע מאת הממשל ומחלקים בונוסים ע"ס מיליארדי דולרים לעצמם, לאחר שכשלו בתפקידם. בראיון לרשת CNN האמריקאית אמר אובמה "אנשים עדיין מקבלים בונוסים ענקיים על אף העובדה שהם מקבלים כספים ממשלמי המסים, ואני חושב שזה מכעיס את הציבור".
רעיון קיצוץ השכר לבכירים יכול להיות ישים גם במדינה קפיטליסטית, כאשר בעלי ההון אינם נהנים מתמיכה שלטונית. אובמה מצא את דרך המלך לסייע למגזר הפרטי, אך להגביל את שכר המנהלים הבכירים עד גובה של 500 אלף דולר בשנה. גובה השכר הינו נמוך משמעותית מרמת השכר אליה הורגלו אותם בכירים. ספק אם יש להם את היכולת להתנגד לגזירה מהסוג הזה. מבחינתם זה או להגיע לפירוק או "להסתפק" בינתיים בשכר נמוך יותר עד יעבור זעם.
גם סרקוזי ובראון בעניין
הגבלת השכר לבכירים אינה חדשה מרעישה מבית היוצר של אובמה. אשתקד הגביל הממשל בגרמניה את שכר הבכירים עד 500 אלף יורו במוסדות ובנקים, שקיבלו סיוע ממשלתי והשנה יש כוונה לאסור חלוקת בונוסים. גם באיחוד האירופי הצטרפו באחרונה לקריאתו של הנשיא אובמה והכריזו על הגבלת שכר בחברות ובנקים אשר מקבלים סיוע.
ממשלת צרפת הודיעה גם היא על הקפאת כל הבונוסים בבנקים אשר קיבלו סיוע ממשלתי, ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי הביע סלידתו מהשכר והבונוסים המוגזמים במגזר הפיננסי. בבריטניה הטילה הממשלה מגבלה על שכר הבכירים שמקבלים סיוע מאת הממשל, וראש הממשלה, גורדון בראון הודיע על ביטול בונוסים, דיבידנדים ומענקי פרישה. ישנם בנקים שנהגו בהגינות ולא המתינו להכרזת הממשלה על הגבלת הבונוסים כמו בבנק UBS שקיבל תמיכה ממשלת שוויץ והכריז כי לא יחלק בונוסים לבכיריו , למרות שלא קיימת מגבלה כזו בשוויץ.
רק בישראל: הורדת שכר של 10% מקבלת כותרת
גם אנחנו מתעוררים בשבועות האחרונים לכותרות קשות יותר, אזהרות רווח בבנקים, צמיחה שלילית ב 2009. צפויות לנו הורדות ריבית נוספות של בנק ישראל לרמות שפל שלא ידענו כמוהן, ולבסוף הממשלה החדשה תצטרך גם היא להתמודד עם סיוע אמיתי למגזר הפרטי, כפי שנעשה בארה"ב ובאירופה. הממשלה לא תצליח להתחמק על ידי מתן ערבויות בלבד לעסקים , וככל הנראה נזדקק לתוכנית סיוע אמיתית, גם אצלנו.
את הדיון התיאורטי בהגבלת שכר הבכירים במשק, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי, עוררו בשעתו ח"כ אמיר פרץ, דני יתום ושלי יחימוביץ שלפני שנתיים נחזו כמי שמחזיקים בתפיסה סוציאליסטית קיצונית, והיום מצליחים למצוא להם עדת מאמינים רחבה יותר.
בעבר הגישה ח"כ יחימוביץ הצעת חוק בנושא הגבלת שכר בכירים, הקובעת מגבלת שכר של בכירים בחברות. ההצעה מדברת על הבדל של פי 50 בין שכרו של הבכיר ביותר בארגון לעובד ששכרו יהיה הנמוך ביותר. עמיתה למפלגה דאז, דני יתום, העלה הצעת חוק לפיה שכר בכירים בחברות ממשלתיות ותאגידים ממשלתיים לא יעלה עד פי 10 משכר מינימום. ההצעות שונות, האחת נוגעת למגזר הפרטי ומתאימה לנושא הנדון והאחרת למגזר הציבורי.
אמנם ניתן לטעון כי גוף כלכלי פרטי, כל עוד הוא רווחי, יכול לנהוג ככל העולה על רוחו בנוגע לשכר ובונוסים, והדרך הטובה ביותר להשיג את העובדים הטובים ביותר היא על ידי שכר מופלג. במצב כזה הגבלה והתערבות חקיקתית, כפי שמבקשת ח"כ יחימוביץ, בעצם פוגעת בתחרות החופשית, בחופש העיסוק וברעיון העומד מאחורי הרצון של בעלי הון ויזמים לייצר תשואה על כספם באמצעות חברות מניבות. כאן תעלה השאלה מה תהיה המוטיבציה של החברה להרוויח יותר, אם הרווחים נשארים בבנק ולא מגיעים ליוצרים שלהם. לכן כשמדובר בחברה רווחית שאינה מקבלת סיוע - טבעי שהיחס משתנה וכללי השכר גם פחות מוגבלים.
לא כך כאשר אותה חברה שהייתה רווחית מאוד, גדלה, מעסיקה אלפי עובדים ועומדת היום בסיכון, צריכה לקבל סיוע ממשלתי. הסיבות למצבה של החברה אינן משנות, מה שמשנה הוא הצורך בסיוע וקבלתו על ידי הממשל. או אז, צריכה אותה חברה לגלות בגרות ואחריות, להדק חגורות, ולא להסתפק בהפחתת שכר לבכיריה בגובה של 10% לגובה שכר שנתי של 7 מיליון שקל. במצב כזה יש צורך בהגבלה אמיתית, שתיקבע על ידי האוצר ותישמר כל עוד החברה לא החזירה את כספי הסיוע. כך יהיה תמריץ למנהלי החברה להבריא את החברה ולהחזיר את הכספים - ורק אז לחזור לרמות השכר מלפני המשבר.
*עו"ד צחי כהן הוא חבר סגל במרכז ללימודים אקדמיים