הממשל בארה"ב נלחם במשבר הפיננסי: הציג תוכנית חירום חדשה בהיקף של עד 2 טריליון דולר

שר האוצר של ארה"ב, טימותי גייתנר, הציג היום תוכניות ממשלתיות להתמודדות עם משבר האשראי ולטיפול בנכסים בעייתיים המכבידים על מאזני הבנקים בארה"ב, בהיקף של 1.5 טריליון דולר, אשר עשויות להתרחב בהמשך לסכום של עד 2 טריליון דולר. מימון התוכניות יתבצע בין השאר באמצעות הבנק הפדרלי ועל ידי המחצית שטרם נוצלה מכספי תוכנית סיוע החירום למגזר הפיננסי בסך 700 מיליארד דולר (TARP) שאישר הקונגרס בשנה שעברה.



המרכיב הראשון בתוכנית שהציג גייתנר הוא תוכנית לייצוב המערכת הפיננסית במסגרתה הממשל ישתף פעולה עם המגזר הפרטי בהקמת קרן לרכישת נכסים בעייתיים המכבידים על מאזני הבנקים בהיקף של עד טריליון דולר. הקרן, אשר זכתה גם לכינוי "בנק רע" (bad bank), תעודד משקיעים פרטיים לרכוש ני"ע מגובי משכנתאות ממוסדות פיננסים שנקלעו לקשיים. בשלב ראשון יהיה היקף מרכיב זה בתוכנית חצי טריליון דולר.



"אנחנו בודקים מגוון מבנים אפשריים לתוכנית, ונתייעץ עם שחקני השוק והציבור בעת גיבוש התוכנית", אמר גייתנר. "אנו מאמינים שתוכנית זו תספק בסופו של דבר מימון בהיקף של עד טריליון דולר, אבל בכוונתו להתחיל בשלב ראשון בתוכנית בהיקף של 500 מיליארד דולר, ולהרחיב התוכנית לפי הצורך", הוסיף.



במקביל, ישתף משרד האוצר האמריקאי פעולה עם הבנק הפדרלי במסגרת תוכנית נוספות - בהיקף של עד טריליון דולר - שנועדה לספק מענה למחנק האשראי בשוק הצרכני. התוכנית להלוואות לצרכנים ועסקים (CBLI) תתבסס על תוכנית קיימת של הבנק הפדרלי בתחום האשראי הצרכני - אשר כללה הלוואות לסטודנטים, לרכישת מכוניות ולבעלי כרטיסי אשראי - אך היא תורחב כעת מ-200 מיליארד דולר להיקף של עד טריליון דולר.



המרכיב השלישי בתוכנית שהציג היום גייתנר כולל בחינה מחודשת של מצב המערכת הבנקאים, לצד סבב נוסף של הזרמות הון לבנקים, אשר ימומן מכספי TARP.



"המערכת הפיננסית פועלת נגד התאוששות, וזו היא דינמיקה מסוכנת שעלינו לשנות", אמר גייתנר. "ללא אשראי, כלכלות אינן יכולות לצמוח, וכרגע, חלקים חיוניים במערכת הפיננסית שלנו ניזוקו".



הארגון מחדש של תוכנית סיוע החירום למגזר הפיננסי נועד לספק מענה לכשלים שהתגלו בשלב הראשון של התוכנית, אשר לא הצליח לגרום לבנקים לשוב ולהגדיל את היקף האשראי שהם מעניקים לחברות ולצרכנים בארה"ב.



"מן ההכרח שכל אמריקאי יבין כי הקרב על התאוששות הכלכלה חייב להתנהל בשתי חזיתות", אמר גייתנר. "עלינו להתניע מחדש הן את יצירתם של מקומות עבודה והן את ההשקעות הפרטיות, ועלינו להביא לכך שהאשראי יחזור לזרום לעסקים ולמשפחות".



"אסטרטגיה מקיפה זו צפויה לעלות כסף, לכלול סיכונים, ולדרוש זמן", אמר גייתנר. תוכנית החילוץ הקודמת, שאותה סייע לגבש גייתנר במסגרת תפקידו הקודם כנשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק, היתה הכרחית אך לא מספקת כדי לתמוך במערכת הפיננסית ושוק האשראי, אמר שר האוצר האמריקאי.



במסגרת התוכנית החדשה, מתכוונות רשויות הרגולציה בארה"ב להגדיר מדדים חדשים כדי לקבוע האם לבנקים יש די הון, אמר גורמים המקורבים לתוכנית. "נדרוש ממוסדות בנקאיים לעבור בדיקת מאמץ מקיפה, אם לשאול מונח מתחום הרפואה", אמר גייתנר. "אנחנו רוצים בנקים עם מאזנים נקיים וחזקים יותר. אנחנו נתמוך בתהליך זה באמצעות תוכנית חזקה לסיוע כספי לבנקים וחברות הפיננסים שיזדקקו לכך", הוסיף.



התנאים לקבלת הזרמות הון נוספות יהיו לפי ההערכות מחמירים יותר מאשר סבב הסיוע הכספי הממשלתי הראשון במסגרתו רכש הממשל ניירות ערך של בנקים בהיקף של כרבע טריליון דולר. בנקים שיקבלו סיוע ממשלתי נוסף יהיו כפופים לדרישות בתחום אישור ההלוואות, ולהגבלות על ביצוע רכישות חדשות וחלוקת דיווידנדים.



"הציבור האמריקאי איבד אמון בראשי המוסדות הפיננסים שלנו, והם ספקנים לגבי יעילות סיוע החירום שניתן עד כה, אמר גייתנר.



"באופן היסטורי, במערכת הפיננסית שלנו, 40% מהאשראי הצרכני היה זמין הודות ליצירת חבילות של הלוואות, אשר נרכשו, ובהמשך נמכרו הלאה למשקיעים", אמר גייתנר. "היות שמקור אשראי חיוני זה קפא, אף תוכנית לא תצליח אלא אם כן היא תסייע להתניע מחדש את שוקי האיגוח להלוואות בטוחות לצרכנים ולעסקים - גדולים וקטנים".