"עכשיו מורידים את הראש ומחכים שהרוחות יירגעו"

>> התוצאות של מבצע עופרת יצוקה בעזה כבר מורגשות היטב במגזר העסקי. ישראלים אשר פועלים בהיקפים גדולים בטורקיה מתחננים שלא להזכיר את שמם כדי שלא יעלו על מסך הרדאר של הארגונים הפרו-פלסטיניים המקומיים שיקראו לחרם עליהם.

משיחות אשר נערכו אתמול עם נספחים מסחריים של משרד התמ"ת בחו"ל עולה כי ההתקפות על ישראל בטורקיה היו כנראה החזקות והמתוקשרות ביותר, אך בפועל המצב בבריטניה הוא הבעייתי ביותר. חברות ישראליות אשר מייצאות מוצרי צריכה נתקלות בקשיים ובחרם צרכנים מצומצם, עד עתה.



פעילות מול חברות ממשלתיות בדרום אפריקה ובטורקיה נתקלת בבקשה להאט את הקצב ולחדש את הקשר עוד חצי שנה, במקרה הטוב. מנגד, זוכים אנשי עסקים ישראלים בהודו לדברי תמיכה ועידוד מעמיתיהם, נוכח תחושה של שותפות גורל מול הטרור. במדינות סקנדינוויה, שלא נחשבו עד כה ידידותיות במיוחד לישראל, דווקא יש תמיכה בהאצת קשרי עסקים.



בריטניה: חרם צרכנים קטן והרבה לחץ



"מאז עופרת יצוקה יש החרפה של קריאות והפגנות אלימות מצד גורמי שמאל וארגונים פרו-פלסטיניים להחרים סחורה ישראלית", סיפר גיל ארז, הנספח המסחרי בלונדון. "רשתות השיווק וארגונים עומדים בפני לחץ אנטי-ישראלי גדול מאוד והפגנות, ובעיתונים מתפרסמים מכתבים אנטי-ישראליים. הארגונים 'מפציצים' את רשתות השיווק במכתבים שקוראים להסיר סחורה ישראלית מהמדפים. בימים האחרונים פורסם בהבלטה ב"גרדיאן" מאמר תחת הכותרת: 'למה אני קורא להחרים סחורה ישראלית'. אני מעריך שיש השפעה ושעוד תהיה השפעה", אמר ארז.



"האווירה לא נוחה וזה נובע כנראה מכך שיש כאן הרבה מאוד מוסלמים והשמאל מצטרף אליהם. הממשלה לא יצאה נגד הקריאות לחרם. התוצאה היא שיש חרם צרכנים קטן. היו מקרים של לקוחות קטנים שהודיעו שלא יקנו מיצרנים ישראלים, אבל בדרך כלל מדובר בכאלה שממילא לא קנו תוצרת ישראלית. משיחות עם יצואנים ישראלים אני שומע שלקוחות קיימים לא הפסיקו את העסקים.



"מנגד, כשאני מדבר עם אנשי עסקים בריטים על שיתוף פעולה עם חברות ישראליות בתחום הטכנולוגיה, אני לא מרגיש כל בעיה. כל מי שנוסע מכאן לתערוכת התקשורת בברצלונה הביע עניין להיפגש עם חברות ישראליות. מתוכנן מפגש ישראלי-בריטי בתחום המכשור הרפואי בעוד שבועיים ואין בעיה בארגונו", הוסיף ארז. "חברות ישראליות ממשיכות לפעול באופן גלוי למדי בבריטניה, מופיעות בתערוכות ואירועים ונפגשות עם פרטנרים מקומיים. המשבר הכלכלי משפיע על כולם - כולל החברות הישראליות - בצורה מהותית הרבה יותר מאשר קריאות החרם, לפחות בשלב זה", סיכם ארז.



דרום אפריקה: דוחים פגישות לימים רגועים



"היחסים בין ישראל לבין דרום אפריקה מאוד מורכבים, ובכל פעם שעולות הלהבות במזרח התיכון נשמעות קריאות אנטי-ישראליות מאיגודים מקצועיים, ארגונים מוסלמיים ופוליטיקאים", סיפר אור פרל, הנספח המסחרי בדרום אפריקה. סגנית שר החוץ הדרום אפריקאית נאלצה להתנצל באחרונה לאחר ששירבבה אמירה אנטישמית לדבריה על "כסף ישראלי ששולט בעולם", כדבריה.



"כשהחל המבצע היתה אווירה מאוד קשה ברמת ההצהרות, אולם ברמת העסקים הקשר נותר חזק. חברות ופקידי ממשלה אמרו לנו שהקשר עם ישראל חשוב להם ושאין שום חשש ליחסי המדינות. עם זאת, בכיר בחברה ממשלתית הציע לי להאט את המגעים", סיפר פרל. לדבריו, הוצע לו לדחות ליוני פגישה שתוכננה למארס, עד שיירגעו הרוחות.



אחת הקריאות הקשות היתה מצד ארגון מוסלמי המעניק כשרות למוצרי מזון. כמיטב המסורת של החרם הערבי המשולש משנות ה-70, הארגון איים להחרים את ההכשר מחברות ישראליות, מחברות שקונות מישראל ומחברות רב-לאומיות שעושות עסקים עם ישראל. לדברי פרל, הקריאה לא עברה למישור מעשי.



"בימים האחרונים הודיע ארגון הסוורים להנהלת נמל דרבן שחבריו מסרבים לפרוק אונייה חכורה על ידי צים. הנהלת הנמל גייסה פועלים שאינם חברי האיגוד, שעשו את העבודה", הוסיף פרל.



"משיחות עם אנשי עסקים מקומיים וישראלים אני מבין שמבחינתם האינטרסים העסקיים חשובים מפוליטיקה. הרבה 'הורידו את הראש' לכמה שבועות, ונראה שהעניינים חוזרים למסלולם כבר בימים אלה", אמר פרל.



טורקיה: נעצרו חלק מהתוכניות המשותפות



הצהרות אנטי-ישראליות חריפות במיוחד נשמעו בטורקיה על רקע מבצע עופרת יצוקה, והקריאות לחרם על ישראל היו מלוות בהפגנות סוערות. "כל אמצעי התקשורת הטורקיים ביצעו יישור קו עם העמדה החריפה של ראש הממשלה נגד ישראל, פורום אנקרה לייזום אזורי תעשייה ישראלים-פלסטיניים הושהה על ידי השר הטורקי לסחר חוץ, כלי תקשורת קראו להחרים מוצרים ישראליים וארגון הקואופרטיווים של טורקיה הכריז חרם על יבוא מוצרי חקלאות מישראל", שיחזר דורון אברהמי, הנספח המסחרי בטורקיה. "מנגד, לאחר תום מבצע עופרת יצוקה נרשמה רגיעה בעיתונות ושר החקלאות הטורקי הכריז שאין לפסול רכישת זרעים מישראל, בבחינת מתן סימן מהממשלה הטורקית שאין לערב בין עסקים ליחסים פוליטיים", סיפר אברהמי.



"ביום חמישי האחרון נפגשתי עם נציג של חברה טורקית שמייצגת כמה חברות חקלאות ישראליות. לדבריו, בעבר השם של ישראל בתחום החקלאות היה מאוד חזק וחקלאים דרשו דווקא מוצרים עם התווית 'מיוצר בישראל'. כיום יש ירידה במכירות, אולם הנציג העריך כי היא נובעת מהמשבר הכלכלי. למרות שהרוחות סוערות, נראה כי הן יירגעו בהמשך", הוסיף אברהמי.



"בדיקה שעשינו העלתה כי מי שבחש מאחורי הקלעים בהחלטת איגוד הקואופרטיווים להחרים מוצרי חקלאות מישראל היו מתחרים מהולנד. הם 'חיממו' את האווירה ועד עכשיו לא ברור לי אם החרם התבצע או לא", אמר אברהמי. לדבריו, חברות ישראליות משדרות "עסקים כרגיל" בפגישות עמו. עם זאת, אחת החברות הטורקיות הממשלתיות הגדולות שעמה היה במגעים מתקדמים לבחון שיתופי פעולה בישראל, עצרה את המגעים לחלוטין. לדברי אברהמי, חרם צרכנים לא מורגש בטורקיה מכיוון שרשתות השיווק ממילא כמעט לא מוכרות מוצרים ישראליים.



שוודיה: קריאות לחרם לא נענות



"יש ניסיונות לקרוא לחרם צרכנים על מוצרים מישראל, אך בשטח כמעט שאין השפעה", אמר יוסי אקרמן, הנספח המסחרי של ישראל בשוודיה. "להיפך, הרשתות מסרבות לשנות את מקורות האספקה, משאירות את ההחלטה בידי הצרכנים ובפועל יש תוצרת ישראלית בשווקים. היו טענות שרשת אחת מסווה את ארץ הייצור במוצרים ישראליים, אולם הן נדחו על ידה. לצערנו, הדוכנים של מוצרי ים המלח נסגרו מתוך פחד בעקבות האירוע בדנמרק", הוסיף אקרמן (ארוע בו נפצעו מירי עובדי דוכן של מוצרים הטיפוח הישראליים באחד הקניונים, א"ק).



"ברמה ממשלתית אין שום פעילות כלכלית נגד ישראל. להפך, שרת המסחר של שוודיה קראה להמשך עסקים כרגיל עם ישראל תוך דגש על הצורך ביציבות כלכלית באזורנו", אמר אקרמן. לדבריו, הקשרים עם אנשי עסקים מקומיים לא נפגעו, אולם אלה ציינו כי בעקבות המשבר העולמי הם פחות מתעניינים בעסקים עם חברות קטנות. לחברות שוודיות נקבעו בימים האחרונים עשרות פגישות עם חברות ישראליות בתערוכת התקשורת בברצלונה. עם זאת, לדבריו, אחד מסוכני התיירות בדרום שוודיה הוציא את אילת מחבילת טיול משותפת עם עקבה, עד יעבור זעם.



אקרמן הוסיף כי חברות ישראליות תמיד התקשו לפעול בנורווגיה, ועתה גם ברמה הממשלתית מבקשים לשמור מרחק מישראל עד שהעניינים יירגעו. להערכתו, בעוד כחודשיים ניתן יהיה לחדש בה את הפעילות. מנגד, שתי חברות קוסמטיקה נורווגיות פנו אליו באחרונה ליצירת קשר עם חברות ישראליות, ונציגי אחת מהן נמצאים בימים אלה בישראל. לעומת נורווגיה, פינלנד היא "גן עדן לעסקים ישראלים", כיוון שהנושא הפוליטי כלל לא עולה בה.



הודו: תמיכה בישראל



"בינואר הושקה לשכת המסחר ישראל-מומבאי בהשתתפות כ-300 אנשי עסקים הודים, והאווירה היתה חיובית", סיפר מוניר אגברייה, הנספח המסחרי בניו דלהי. לדבריו, גם במגעיו מול ממשלת הודו האווירה ידידותית, ולהערכתו הקריאות לחרם מצד גופי שמאל לא ישפיעו.



גם אלעד גוז, הנספח המסחרי במומבאי המקושר למגזר העסקי, ציין כי לא נתקל בתחושה עוינת. "נתקלתי רק במלות עידוד. הרבה אנשי עסקים מרגישים שותפות גורל אתנו - בעיקר בעקבות פיגועי הטרור במומבאי", אמר גוז. בימים אלה נערכות הכנות למפגש חברות ישראליות מתחום האבטחה בהודו, והמגעים מול המגזר העסקי מתנהלים כרגיל.



עם זאת, בסוף השבוע קראו ארגוני שמאל בהודו לעכב עסקת ענק עם התעשייה האווירית, בהיקף 2.5 מיליארד דולר, לפיתוח מערכות טילים מתקדמות ולמכירת מערכות קיימות. העסקה מתעכבת לאחר שעברה לפני כמה חודשים את אישור הקבינט הבטחוני של ממשלת הודו.