האוצר: אם הגירעון החריג יימשך ב-2010 - אנחנו עלולים להתפרק

>> הממשלה החדשה תקבל משק במשבר. הנתונים אינם פשוטים: גביית המסים ב-2009 תהיה נמוכה ב-35-40 מיליארד שקל מההערכות המוקדמות (203 מיליארד שקל), ומצד ההוצאה חסרים בתקציב כ-10 מיליארד שקל בשל דרישות צה"ל, התקציב לקרנות המנוף וההסכמים הקואליציוניים.



הגידול בהוצאות מורכב משלושה סעיפים: התקציב למימון מבצע "עופרת יצוקה", שמסתכם ביותר מ-3 מיליארד שקל; הסכום שהאוצר העמיד לרשות קרנות המנוף, המשותפות לממשלה ולמגזר העסקי, למתן אשראי ממונף למגזר העסקי בהיקף של 5 מיליארד שקל - אף כי להערכת האוצר, השיפור שחל באחרונה במשק יביא לכך שרק חלק מסכום זה ינוצל; ו-1.5 מיליארד שקל נוספים לפי דרישות השותפים הקואליציוניים בממשלה החדשה.

מכל אלה נובע כי בתקציב 2009 חסרים כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-7% תוצר. הגירעון ב-2009, שהיה אמור להיות 1% תוצר, יהיה כנראה 5% תוצר, וזאת רק משום שישראל לא יכולה להרשות לעצמה גירעון גבוה יותר. באוצר מתכוונים לבצע קיצוץ בהוצאות הביטחון, החינוך, הרווחה, הבריאות ועוד, בהיקף 8 מיליארד שקל.



הצלחתו של הקיצוץ מבוססת על תמיכת ראש הממשלה הבא בהקטנת תקציב הביטחון. באוצר אומרים כי את הרפורמות שתוכננו לשנים הקרובות ניתן לבצע עם פחות כסף. ובכלל, אומרים באוצר, בתקופת משבר אי אפשר להרים את כל הדגלים שהממשלה היוצאת תיכננה להניף השנה.



גיוסי הון רחבים



את החוסר מתכוונת הממשלה לממן באמצעות גיוסים רחבים בישראל ובעולם. הממשלה תגדיל את היקף הנפקת האג"ח בישראל, תגייס כספים בארה"ב באמצעות הערבויות האמריקאיות והגדלת היקף גיוסי הבונדס (יו"ר הבונדס, יהושע מצא, נפגש ביום שני עם שר האוצר), ובאמצעות הנפקות עצמאיות בשוקי המטבע בעולם.



מסלול גיוס הכספים המועדף על האוצר הוא באמצעות הערבויות שהעניקה ארה"ב לישראל ב-2003, בזמן האינתיפאדה השנייה, בהיקף של 9 מיליארד דולר. כלומר, ישראל קיבלה היתר להנפיק אג"ח בשוק האמריקאי, בגיבוי של ממשלת ארה"ב, בריבית הקרובה לריבית גיוס האג"ח של הפד, בהיקף של 9 מיליארד דולר.



עד כה ניצלה ישראל את הערבויות באופן חלקי בלבד, והפעם האחרונה שבה הנפיקה אג"ח בארה"ב בחסות הערבויות היתה ב-2004. עד כה ניצלה ישראל 4.4 מיליארד דולר מהערבויות.



מ-4.6 מיליארד הדולרים שנותרו בקופה האמריקאים מתכוונים להפחית מיליארד דולר בשל השקעות הממשלה בשטחים. אם הדרג המדיני לא יצליח לבטל את רוע הגזירה, או לפחות לצמצם אותה, יישארו בקופת הערבויות 3.6 מיליארד דולר. בכל מקרה, האוצר לא מתכוון לנצל ב-2009 את מלוא סכום הערבויות. הכוונה היא להשאיר חלק מהערבויות ל-2010 ואולי גם ל-2011.



קיצוץ בתקציב הביטחון



כל הגורמים הקובעים באוצר, וגם בסביבת נתניהו ולבני, גורסים כי הבעיה של ישראל אינה הגירעון הגדול השנה, אלא מצב המשק הצפוי בשנים הבאות. באוצר אומרים כי השאלה מה יהיה גובה הגירעון בתקציב 2009 חשובה, אבל הרבה יותר חשוב מה יהיה גובה הגירעון ב-2010. עם גירעון חד-פעמי אנחנו יודעים להסתדר, אומרים שם; עם גירעון גבוה רב-שנתי אנחנו עלולים להתפרק.



המטרה בתקציב 2009, שיאושר לכל המוקדם במאי, ובתקציב 2010 שיאושר באוגוסט או ספטמבר, היא להגיע לגירעונות נשלטים, ובהמשך לצמצמם. באוצר אומרים כי עם תוואי יציאה מהמשבר ב-2009 או 2010, אפשר יהיה לעבור את השנים האלה גם עם צמיחה מתונה.



באוצר סבורים כי אחד המפתחות החשובים הוא קיצוץ בתקציב הביטחון. זהו מהפך מחשבתי: יש כעת בכירים באוצר שאומרים בפה מלא כי ההחלטה לאמץ את מסקנות ועדת ברודט היתה מוטעית, וכי ישראל אינה יכולה להגדיל את תקציב הביטחון ב-100 מיליארד שקל בתוך 10 שנים. לדעתם, הממשלה החדשה תצטרך לקבל החלטות קשות בעניין זה.