התקציב על הכתפיים שלהם

>> המרוץ הכלכלי-פוליטי יוצא לדרך: שתי המשימות הראשונות והדחופות ביותר של הכנסת החדשה לאחר הקמת הממשלה היא אישורם של תקציב המדינה ל-2009 והצעת חוק ההסדרים במשק המדינה. בכנסת מעריכים כי הממשלה החדשה תוקם באמצע עד סוף מארס 2009. בהתאם לכך, תקציב המדינה החדש יוגש לכנסת באפריל 2009, ואישורו בקריאות השנייה והשלישית צפוי לקרות בסוף מאי 2009 או תחילת יוני - כלומר כשישה חודשים לאחר תחילת שנת התקציב.

בכל קדנציה פורשים כשליש מחברי הכנסת - כ-40 ח"כים. ועדת הכספים של הכנסת, שתתבקש להכין להצבעה בקריאות שנייה ושלישית את התקציב וחוק ההסדרים במשק המדינה, תהיה ועדת כספים שרוב חבריה לא כיהנו בה בכנסת היוצאת. שישה מבין 19 חברי הוועדה בכנסת ה-17 שואפים להתמנות לשרים בממשלה וחלקם לא יכהנו בה. יו"ר ועדת הכספים הפורש, ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), מצפה לתיק כלכלי בכיר בממשלה, אם מפלגתו תכהן בקואליציה החדשה; ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) מעוניין להתמנות כיו"ר הכנסת או כשר המשפטים; וח"כ חיים אורון (מרצ) יהיה שר אם מפלגתו תהיה בקואליציה.



נוסף על אלו, ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) לוטשת עין לתיק התעשייה, המסחר והתעסוקה; ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) יהיה שר בכיר אם מפלגתו תיכנס לקואליציה; וגם ח"כ יואל חסון (קדימה) מבקש להתמנות לשר אם מפלגתו תכהן בקואליציה. שני הח"כים בוועדה, יצחק זיו (גימלאים) ואלחנן גלזר (צומת), עשויים להחזיר את מפתחות הרכב החכור לכנסת.



כמה מהח"כים בקדנציה החדשה אמנם יהיו ח"כים שכיהנו בה בעבר (למשל איוב קרא מהליכוד), אך היא תורכב גם על ידי ח"כים שזוהי הקדנציה הראשונה שלהם בבית המחוקקים. ח"כים אלה יצטרכו ללמוד במהירות את הלכות התקציב וסעיפי חוק הסדרים, שכן יהיה עליהם לאשר את התקציב במהרה.



הכנסת ה-18 שתכונס ב-24 בפברואר 2009 לא תעבוד קשה מדי עד לכינון הקואליציה והוועדות הקבועות. המליאה תצא לפגרת הפסח כבר בתחילת אפריל 2009, הח"כים ישובו מהפגרה באמצע מאי 2009 ויתכנסו עד סוף יולי 2009. בתקופה זו תכונס המליאה שלושה ימים בשבוע. אז יצאו לפגרת הקיץ שתימשך עד אמצע אוקטובר 2009. בקיצור - הח"כים במליאה לא יעבדו קשה כל כך ב-2009, ובסך הכל ימלאו את תפקידם 70 יום בלבד.



ומה לגבי שכר הבכירים



לאחר שבעולם החליטו להגביל את שכר הבכירים במשק, יהיה מעניין לראות אם שר האוצר החדש יבקש מיו"ר ועדת הכספים החדש לקדם את הצעת החוק שהציע שר האוצר הנוכחי רוני בר-און להקפיא את שכר הבכירים בשירות המדינה והשירות הציבורי.



במשכורת ינואר קיבלו הבכירים בשירות הציבורי המועסקים בחוזים אישיים עדכון שכר של 3.3%-3.8, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק ומדד המחירים לצרכן. נוכח המצב הכלכלי ביקש בר-און להקפיא את העדכון ב-2009, כפי שנהגו הח"כים לגבי שכרם ושכר הנשיא, ראש הממשלה, השרים, סגני השרים והשופטים. אלא שמשרד המשפטים התעקש שהחקיקה תבוצע לאחר הבחירות. לא מן הנמנע שהאוצר יסיר את הצעת החוק הזאת מעל סדר היום.



המפתחות בפנים



>> הח"כים הפורשים יתבקשו להחזיר את הרכב החכור והציוד המשרדי שרכשו. ח"כים שכיהנו קדנציה אחת בלבד - בכנסת ה-17 - יהנו מהחזר הוצאות עיתון וטלפון בסך 4,200 שקל בשנה. ח"כים ותיקים יותר יהנו מהחזר הוצאות אלה כל ימי חייהם, בשווי של עד 10,400 שקל בשנה.



ומה עם הפנסיה? ח"כים שנבחרו בכנסת ה-17 ופורשים יקבלו דמי הסתגלות של 50 אלף שקל. ח"כים שנבחרו בקדנציות קודמות יהנו מדמי הסתגלות עד 200 אלף שקל כל אחד.



ומה עם התנאים של חברי הכנסת החדשים? הח"כים החדשים יקבלו שכר חודשי של 33,259 שקל, רכב ליסינג חכור, החזר אש"ל של כ-2,000 שקל בחודש, שיחות טלפון בשווי של כ-2,000 שקל בחודש ועיתון יומי לבית הח"כ. כל ח"כ יהנה מתקציב של 69 אלף שקל לשכירת לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת ויקבל הוצאות ביגוד בסך 3,500 שקל בשנה.



סבב כסאות מוסיקליים במשרדי הממשלה



>> תזוזות צפויות כמעט בכל משרדי הממשלה. נוכח חילופי השלטון יתחלפו כ-300 פקידים בכירים. מרבית המנכ"לים צפוי להתחלף. המנכ"לים אמנם מתמנים על ידי הממשלה, אך מנכ"ל היא משרת אמון - משרה שהשר העומד בראש המשרד יכול לבחור מי ימלא אותה, בכפוף לאישור הממשלה - והשרים החדשים יוכלו להביא עמם מנכ"לים חדשים.



במשרד ראש הממשלה, למשל, צפויות להתפנות עשרות משרות, בהן מנכ"ל, ראש מועצה כלכלית חברתית ויועץ לענייני רווחה. רוב בעלי התפקידים הגיעו למשרד עם ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט ועם פרישתו יחפשו את הדרך החוצה. גם הצוותים במרבית לשכות השרים צפויים להתחלף עם הנהגת שינויים במשרדים השונים. כל שר עם תיק רשאי להעסיק 12 יועצים, עוזרים, מזכירות ונהג.



לפי שעה, לא ברור מה יהיה גורל המשרד לענייני גימלאים, שהוקם על ידי הממשלה היוצאת עבור השר רפי איתן ממפלגת הגימלאים. יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, הבטיח לפני חמישה חודשים לאיתן כי ימשיך לעמוד בראשות המשרד בממשלה בראשותו (של נתניהו), גם אם מפלגת הגימלאים לא תעבור את אחוז החסימה.



לא מן הנמנע שיוקם משרד חדש ומורחב כדי לספק את רעבונו של יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן. למשל, משרד תשתיות מורחב. גם המשך תפקוד המשרד לענייני תפוצות וירושלים בראשותו של שר הרווחה יצחק הרצוג (העבודה) לוט בערפל.



נוסף על כל אלה, קיים חשש מפני הקמת משרדי ממשלה חדשים ותפירת ג'ובים לא נחוצים. נראה כי ברגע האחרון ימונו שרים בלי תיק וסגני שרים מיותרים - הכל כדי להשביע את רעבונן של השותפות הקואליציוניות.



חותמת הגומי של שר האוצר



>> האם הח"כים החדשים בוועדת הכספים יהיו חותמת גומי של שר האוצר החדש או שמא הם ילמדו להיאבק? כפי המסתמן, ועדת הכספים תתבקש לאשר קיצוץ חד בתקציב המדינה ל-2009, מה שיגרום לשורה של גזירות על הציבור. מצב של תמיכה מוצקה לשר האוצר בוועדה או ח"כים התולשים ומורטים חלק מסעיפי חוק התקציב וחוק ההסדרים תלוי בהרכב הוועדה - חלוקת הרוב בין הקואליציה לאופוזיציה - וכן במי שיכהן כיושב ראש.



ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) מעוניין לחזור לכיסאו הקודם כיו"ר הוועדה. ליצמן הוכיח בעבר יכולת ניהול מרשימה של הוועדה וזוכה להערכה רבה, הן בקרב הדרגים הבכירים במשרד האוצר והן בקרב הח"כים. הוא נחשב "תלמיד מצטיין של משרד האוצר", מי שסיפק את הסחורה ואישר את מרבית הצעות הממשלה במהירות רבה. נראה כי בחירתו לתפקיד תבטיח למשרד האוצר אישור מהיר של תקציב 2009 וחוק ההסדרים.



הפנסיה של אולמרט



>> אולמרט יהנה עם פרישתו מפנסיה חודשית בגובה של משכורת שר בסך 36,920 שקל. גובה הפנסיה נגזר מעשרות שנות שירותו כשר בממשלה וח"כ.



אולמרט חזר לכנסת ב-2003 וב-2006 התמנה כראש ממשלה. מאז שובו לחיים הפוליטים הוא מבוטח בביטוח מנהלים שיינתן לו בנוסף על הפנסיה החודשית.



כמו כן, אולמרט יהיה זכאי להחזר הוצאות מהמדינה בסך של 10,400 שקל בגין טלפון ועיתון. במשך חמש שנים מפרישתו ייהנה מלשכה, עוזרים, מזכירות ונהג בעלות של כ-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא שהמדינה תשכור עבורו לשכה באחד ממגדלי המשרדים בתל אביב.



ומה יקבל ראש הממשלה החדש?



ראש הממשלה החדש יהנה משכר חודשי של 41 אלף שקל, מימון הוצאות דירת השרד ברחוב בלפור בירושלים, עיתונים, טלפון ונהג צמוד. נוסף על כל אלו, המדינה תממן לראש הממשלה החדש ולרעייתו ביגוד והנעלה בסכום של 45 אלף שקל בשנה - 3,750 שקל בחודש לשניהם.



לרעייתו של ראש הממשלה יוענקו גם תקציבי אירוח, שירותי משרד, שני עובדים, רכב, נהג צמוד ועוד. עלותם הכוללת של כל התנאים להם זכאית רעיית ראש הממשלה (כולל תקציב הביגוד) מסתכמת בכמיליון שקל בשנה. כל ההטבות שיינתנו לראש הממשלה ולרעייתו פטורות ממס.



הלוביסטים חוזרים לעבודה



>> כינון הכנסת ה-18 פותח את המרוץ של הלוביסטים לשכנוע ח"כים חדשים. שורה ארוכה של רפורמות כלכליות ומבניות (למשל פתיחת ענף התחבורה הציבורית לתחרות), מונחת בכנסת וממתינה לקידום עוד מחוק ההסדרים הקודם.



הגשתו בקרוב לכנסת של חוק הסדרים חדש יגרום ללוביסטים לעבוד שעות נוספות כדי לשנות את הרפורמות הרבות שיוגשו בתחומי התקשורת, תעשייה, תחבורה, תשתיות, בנקאות, שוק ההון, ביטוח, בריאות, שיכון ועוד. הם יסתערו על הח"כים, בייחוד על המחוקקים החדשים, וינסו להסביר להם את עמדות שולחיהם - חברות הענק במשק.



חברי הכנסת החדשים, חלקם צעירים, אינם בקיאים בכל הנושאים הללו. הם יצטרכו ללמוד אותם במהירות, לפני שלב ההצבעות על חוקי ההסדרים. ייתכן שחוסר הניסיון שלהם ובקיאותם הלא רבה תקל על הלוביסטים במלאכתם.



הכרה בהוצאת המטפלת?



>> בין המוקשים הנוספים המצפים לוועדת הכספים נמצאת שורה של חוקים שהתקבלו בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת וטרם קודמו, בשל התנגדות הממשלה, בהם הצעת חוק להכרה בהוצאות המטפלת. משרד האוצר מתנגד בחריפות להצעת חוק זו, שעלותה כ-3-4 מיליארד שקל בשנה. נוסף על כך, החלתה רטרואקטיווית תעלה לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל באופן חד פעמי.



השאלה היא כיצד יצביעו הח"כים בהצעת החוק הזאת, שקיבלה את תמיכת מפלגת קדימה והעבודה במערכת הבחירות.



גם הצעת החוק להכרה בריבית על המשכנתא תעסיק את ועדת הכספים. הצעת חוק זו התקבלה בקריאה טרומית בקדנציה הקודמת, אך מאחר שהוקפאה בוועדת הכספים, נמחקה ולא תועבר לכנסת ה-18. באופן כללי, ככל שהקואליציה תהיה חזקה ויציבה יותר כך יקל על הממשלה להקפיא את הצעות החוק הללו. קואליציה עם רוב נמוך תקשה על האוצר להדוף את החוקים הפופוליסטיים ולהעביר את הגזירות בתקציב 2009.