הירשזון בחקירה: "מי שמפקיד כסף בבנק - הוא לא גנב; לא חייתי חיי רווחה"

בתחילת החקירה הנגדית היום לא עייף התובע עו"ד אלי שורץ-שואף מלשאול את הירשזון פעם אחר פעם על שקריו במשטרה, אף ששר האוצר לשעבר כבר הודה בתגובתו לכתב האישום כי שיקר לחוקריו. "דיברתי על כך בהרחבה. הסברתי את המצב הנפשי אחרי העליהום התקשורתי - עוד לפני שנכנסתי לחדר חקירות - כששם נאמר שיש מספיק ראיות נגדי. ראיתי בעיתונים שעובדיה כהן (ראש אגף הכספים לשעבר בהע"ל שכבר הורשע בפרשה - ע.ב.א) הולך להפיל עלי הכל ולחתום הסכם עד מדינה. לכן נמנעתי להתייחס לכל עניין המזומן", אמר הירשזון.

שורץ-שואף התעקש: "טענת חד משמעית שלא קיבלת כספים במוזמן". הירשזון, מצדו, חזר על תשובתו המסורתית: "אני הבנתי שאם אני אומר פעם אחת שקיבלתי, אז כל המעילות של עובדיה יוטלו עלי. לכן נמנעתי ואני לא גאה בכך היום. הייתי בחרדה עמוקה".

בשלב זה עבר התובע לאסטרטגיה של האשמה ישירה של הירשזון בתכנון מראש של הגרסה שנתן במשטרה לאחר היוועצות עם פרקליטו לשעבר, עו"ד אלדד יניב. הירשזון הודה כי נפגש לפני חקירתו עם יניב, אך טען כי החקירה לוותה בתחושה של "כל העולם נופל על כתפי. לא היה שום תכנון מראש. הייתי במצב קשה מאוד. אני לא מציע לך (לתובע) להיות יום אחד שר אוצר ואחר כך במצב כזה שבו העיתונות שוחטת אותך כל יום", הסביר את מצבו דאז. בשלב זה ביקש וינרוט להקפיד בכבודו של יניב שלא נמצא באולם.

"אתה ידעת שאתה הולך לשקר", הטיח בו התובע. הירשזון לא נשבר ואמר:
"ראיתי שעובדיה כהן ורוסו (יצחק רוסו – לשעבר מנכ"ל הע"ל שכבר הורשע בפרשה) יש להם מזימה להפיל הכל עלי. מתוך חשש כבד אמרתי שלא קיבלתי אגורה. אני אמרתי לך, אני ראיתי את העיתונות והבנתי שהולכים להפיל עלי את כל המעילה".

התובע: "הערכת שאתה הולך להישאל על המזומן?"

הירשזון: "הערכתי שאני הולך להיחקר על כל המעילה. הייתי במצב נפשי שבו לא ידעתי במדויק על מה אני עומד להיחקר. לא הייתי רגיל למעמדים כאלה. זו הייתה טראומה אדירה".

בשלב זה הקריא התובע להירשזון קטע מחקירתו במשטרה ומיד הקשה: "מדוע השפה העשירה של השקרים? אמרת שמה שמייחסים לך הוא שקר וכזב".

הירשזון: "אני לא הייתי מעולם במצב הזה, ולכן הגבתי מתוך חרדה עמוקה".

לגישת התביעה, הירשזון בנה לפני חקירתו במשטרה קו הגנה מראש שלפיו קיבל כספים מבנו, עופר הירשזון ומקרובת משפחה נוספת. כדי להוכיח תזה זו הועברו כספים רבים מחשבונות אלה לחשבונותיו הוא. לפי התובע, עופר הירשזון הכין קלסר מיוחד ובו מסמכים שכל תכליתם להראות שמקור הכספים הוא ממנו ולא מהע"ל. הירשזון בתגובה אמר אתמול שאינו זוכר. "אני לא הכנתי את הקלסר הזה, אני לא הגשתי אותו למשטרה. אני ידעתי בדיעבד שעופר הגיש את זה למשטרה", הוסיף.

"אני לא מאמין לך שלא התכוננת ולא התייעצת", זרק התובע להירשזון. זה הסביר כי לא היה לו זמן לעשות כן, והיתה זו תקופת ביניים קשה ולא מאורגנת מבחינתו לפני שעבר להיות מיוצג על ידי משרד וינרוט.

השופטת ברכה אופיר-תום, שמפעם לפעם מחדדת שאלות שעדים מנסים לחמוק ממתן תשובות ישירות להן, שאלה את הירשזון מדוע בנו עופר העביר לו במספר לא מבוטל של הפקדות מאות אלפי שקלים. הירשזון טען כי נקלע למצוקה ואינו מעוניין להרחיב מטעמי צנעת הפרט.

איפה הכסף?

לפחות חצי שעה דן התובע בשאלה להיכן זרם הכסף המזומן שקיבל הירשזון במעטפות. בעיקר דובר על 25 אלף שקל שקיבל מדי חודש. התשובה של הירשזון היתה כללית וסולידית: "חלק השתמשתי במזומן וחלק הפקדתי בבנק. מי שמפקיד כספים בבנק לא גונב".

מצד שני, הירשזון הקפיד גם היום, בדומה לעדויותיו הקודמות, להכות על חטא ולהודות כי דרך העברת הכספים אליו לא היתה סבירה והוא מתייסר על כך. "באתי להתנקות בבית המשפט", הצהיר.

השופטת תהתה כיצד ביזבז יותר ממיליון שקל תוך כמה שנים. "בהוצאות שלי הייתי נזקק לכסף הזה. חלק הפקדתי וחלק השתמשתי במזומן. זה נורמלי שעשיתי את שני הדברים האלה", נימק. "אם אתה מחלק לחודשים פתאום התמונה היא אחרת. יש הוצאות מיוחדות. זה לא סכום בשמים". ואז עשה הירשזון טעות ופלט: "לא חייתי חיי רווחה". האמירה הקפיצה את התובע ששלף תדפיסים של כרטיסי אשראי והחל לדקלם תאריכי חודשים וסכומי הוצאות בצדם.

התביעה הראתה שהסכום החודשי שקיבל במזומן היה בנוסף לסכומים שהבן עופר העביר לו. כך הודגם כי במאי 2002 הוציא הירשזון בכרטיס האשראי 42 אלף שקל, ובמאי-אוגוסט 2002 הוצאותיו הכלליות של הירשזון הסתכמו ב-240 אלף שקל. "הוא הוציא על תכשיטים, דברי חשמל לעצמו ונסיעות לחו"ל", פירט התובע.

בשלב זה קם וינרוט ואמר כי ההתפלפלות הזו לגבי טיב ההוצאות אינו רלוונטי להרשעת הנאשם, שכבר הודה שקיבל כסף לכיסו. "מה זה משנה? ונניח שהוא משקר לגבי אמירתו שהוא לא חי חיי רווחה".

התובע, כדרכו, לא ויתר והדגיש כי בזבוז של 240 אלף שקל תוך כמה חודשים הוא רלוונטי. השופטת הודתה כי טיעונו של וינרוט הגיוני, אך הוסיפה כי אינה יכולה למנוע בחקירה נגדית מהתובע לשאול שאלות כאלה.

הירשזון ניסה להתנער מאמירתו הקודמת והבהיר: "אני לא אמרתי שאני עני. אמרתי שחלק גדול מההוצאות הכספיות שלי הן למטרות שאני לא רוצה לדבר עליהם". הירשזון מיוצג על ידי עורכי הדין וינרוט, ישראל וולנרמן ואלירם בקל.

התביעה רוצה להראות בבית המשפט את הירשזון משקר בחדר החקירות

בתחילת הדיון ניטש ויכוח בין התביעה להגנה בנוגע לאפשרות להציג את חקירותיו של הירשזון במשטרה. בא כוח הירשזון, עו"ד יעקב וינרוט, אמר שהצגה טלוויזיונית פומבית בבית המשפט היא מיותרת, משום שמרשו הודה כבר בתחילת המשפט ששיקר במשטרה.

אין צורך להקרין חקירה אחר חקירה, פסקה השופטת. התובע עו"ד אלי שורץ-שואף התעקש. "חשוב לי להראות את שפת השקרים. את שפת הגוף. זו זכותי לעמת אותו בכך בחקירה נגדית". אני לא יכולה לחסום אותך, סיכמה השופטת, אבל לא יותר מכמה קטעים. העדות תתחדש ביום ראשון הקרוב ואז, כך נראה, תציג התביעה כמה קטעי וידאו מעניינים.