הברומטר של תושבי החוץ בנתניה נמצא בכיכר העצמאות, לא הרחק מהמצוק שעל הים. שם ניתן לפגוש את כולם - אנגלו-סקסים, צרפתים ואף רוסים, יושבים בבתי הקפה ובמסעדות, מפגינים נוכחות בשיחות קולניות. אם לשפוט מביקור בכיכר ביום שישי קר של אמצע ינואר, הנוכחות אולי מצומצמת יותר, אבל האנגלית ובמיוחד הצרפתית הן השפות השולטות.
אך אולי לא מדובר רק בתושבי חוץ שדוברים שפות זרות בנתניה? "זה מטעה", מסכים איאן מרקס מסוכנות התיווך ריצ'ארד ונגר ואיאן מרקס ריל אסטייט. "בעיר יש קהילות מפותחות של עולים, שאוהבים להיפגש בכיכר". לדבריו, תושבי החוץ - אותם תיירים יהודים שהגיעו לנתניה בהמוניהם כדי לרכוש דירות נופש - כבר כמעט שאינם מגיעים.
בימים הטובים, לפני שנתיים-שלוש, הכל הלך: חבר הביא חבר, משפחה הביאה משפחה, יזמים ישראלים היו יוצאים לפאריס וללונדון להציג את הדירות שהם בונים בעיר, וכולם יצאו מרוצים. רבים מתושבי החוץ לא טרחו אפילו לקחת משכנתא, והביאו את הכסף מהבית. "חלק גדול מהעסקות שבהן הייתי מעורב היו על בסיס מזומן", מספר מרקס.
ואולם אם לפני כמה חודשים ניתן היה לשמוע מתושבי החוץ תלונות על מחירי הדירות המאמירים, כיום כבר לא שומעים דבר. "יש תושבי חוץ שמנסים למכור את הדירות שלהם בחצי מיליון דולר, ואם זה לא הולך אז מנסים להוריד את המחיר, רק כדי להיווכח שאף אחד לא מגיע", אומר מרקס.
הבריטים והצרפתים מחפשים דברים שונים
נתניה מהווה יעד לשתי אוכלוסיות עיקריות - צרפתית ובריטית - ולשתיהן טעמים שונים. בעוד שהבריטים מחפשים את הקו הראשון לים מעל למצוק, בעיקר ברבי קומות בשדרות ניצה ובשכונה החדשה נת-600, הצרפתים מעדיפים לרכוש דירות בכיכר העצמאות ובסביבתה הקרובה. "הבריטים מחפשים את השקט, והצרפתים את הקרבה למרכז העיר", מסביר מאיר פיטוסי, מתווך ויזם נדל"ן, שמשרדו ממוקם בכיכר.
בעוד שמרקס מתמחה בטיפול בקהל הבריטי, פיטוסי עובד לרוב מול הקהל הצרפתי, ואילו המתווך אייבי נוימן עובד מול הבריטים והרוסים. "צרפתים מגיעים לכאן, אבל לא בכמויות של פעם", אומר פיטוסי. כאילו להוכיח את הנקודה הזו נכנס למשרד גבר שמנהל עם פיטוסי שיחה בצרפתית מעורבת בעברית אודות דירה שהוא מבקש לקנות בעיר. "עוד אחד שמחפש דירת נופש בעיר, אבל אין לי מה להציע לו", אומר פיטוסי.
מול משרדו של פיטוסי מתנשא רב קומות שהקים ביחד עם קבלן שותף. "הפרויקט, שנקרא בפשטות 'פרויקט בכיכר' כולל דירות של 120 מ"ר. כשהתחלתי למכור אותן לפני שלוש שנים הן עלו 300 אלף דולר. תוך 15 יום מכרנו 22 יחידות דיור. כיום דירות מהסוג הזה כבר הגיעו ל-600 אלף דולר, אבל לי כבר אין שם אף דירה למכירה".
הבעיה היא שהשוק כיום מוקפא כמעט לגמרי, ולכן גם קבלנים שהחלו בבנייה של כמה פרויקטים יוקרתיים שיועדו לעולים דחו את המשך העבודה. "זה יצר מצב שבו אין כמעט היצע של דירות לתושבי החוץ", אומר נוימן.
פיטוסי עצמו מעיד שהוא על הקו ישראל-פאריס, על רקע עסקים שיש לו עדיין בצרפת, מה שמאפשר לו לחוש את הלך הרוחות אצל הצרפתים. "יהודי יעלה לישראל בגלל אחת משתי סיבות", הוא אומר, "או בעקבות אובדן פרנסה או שהפחידו אותו ואת משפחתו פחד מוות. בעקבות האינתיפאדה השנייה עלה בצרפת גל אנטישמיות, שהביא את האנשים לקנות דירות בנתניה, אשדוד, ירושלים, רעננה והרצליה. המיקום היה קשור בדרך כלל למשפחה הישראלית שלהם.
"אנשים שהיתה להם דירת נופש בריוויירה מכרו אותה וקנו דירה באילת. הם אמרו לעצמם שהם רוצים לקנות כאן דירה, למקרה שלא יוכלו עוד להתגורר בצרפת. היו ביניהם כאלה שגם עשו מעשה ועלו לישראל. זה הביא לשלוש שנים טובות מאוד בשוק הנדל"ן במקומות האלה, מה שהקפיץ את המחירים".
"סרקוזי העביר מסר: תישארו"
"רוב הקונים כיום הם עולים חדשים", מודה פיטוסי. "גם תיירים יש פה ושם, אך הם לא מגיעים באותה תדירות כמו פעם. אנשים מתווכחים על המחיר ולא מוכנים לשלם כמו אז". התופעה החלה, להערכתו, לאחר בחירתו של ניקולא סרקוזי לנשיא צרפת ב-2007. "סרקוזי הוא נשיא נהדר ליהודים, והוא העביר להם מסר - תישארו כאן, אין לכם ממה לחשוש". המשבר, לדבריו, רק הגביר את העצירה ברכישות הדירות, שהחלה לפני יותר משנה.
במקביל, גם הליש"ט האנגלי והדולר האמריקאי איבדו מערכם, ולכן כל עלייה שקלית של מחירי הדירות גרעה מיכולתם של תושבי החוץ להוסיף ולרכוש כאן דירות, והתוצאה היא שוק מדולדל של תושבי חוץ. "אנשים מתמקחים, ולא מוכנים לחרוג מהתקציב שלהם", מסביר פיטוסי.
הגבול העליון של המחיר שמוכנים לשלם כיום צרפתים ואנגלו-סקסים בעבור נכס הוא 600 אלף דולר, אך גם זה די נדיר. "כשתושבי החוץ ראו שהמחירים בקו ראשון לים עולים, ומחירי דירות ארבעה חדרים חדשות שם מגיעות ל-400-600 אלף דולר, הם החלו לחפש דירות בקו שני ושלישי לים, במחירים של 250-300 אלף דולר", מספר פיטוסי.
ומה לגבי מכירת דירות על ידי תושבי החוץ? המתווכים לא שמעו על תופעה כזו בנתניה. "אין להם למי", מסביר מרקס. "הישראלים לא אוהבים את שפת הים בנתניה ולא מתעניינים, ואם הם ירצו לעניין ישראלים בנכסים שלהם הם ייאלצו להוריד את מחיריהם ב-50%. זה לא יקרה לעולם".
פעם, לפני שנתיים, קנו בנתניה דירות במזומן
מאת אריק מירובסקי
12.2.2009 / 7:59