הקמפיין שניהל ערוץ 10, שהתחיל ערב ההחלטה של ועדת הכלכלה לסגור את הערוץ ולצאת למכרז מחודש, היה אחד הסוערים שידע עולם התקשורת בשנים האחרונות - אם לא הסוער שבהם. מהצד האחד של המתרס ניצבו רגולטורים - יו"ר הרשות השנייה נורית דאבוש ושר התקשורת אריאל אטיאס - אוהבי תקשורת, וח"כ תקשורתי במיוחד - יו"ר ועדת הכלכלה גלעד ארדן.
מנגד: עובדי ערוץ 10, בהם כמה מהטאלנטים הבולטים בעולם התקשורת המקומי. מיקי חיימוביץ', יעקב אילון, גיא זהר ואחרים - כולם פרזנטורים רהוטים, עוברים מסך לעילא, אנשים שהציבור קשוב לכל מלה שהם מוציאים מהפה. החלום הרטוב של כל מנהל קמפיין.
בערב יום שלישי ה-27 בינואר, לאחר שיצאו המומים מהדיון בישיבת הכלכלה, מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי וסגן יו"ר דירקטוריון הערוץ מודי פרידמן הודיעו לעובדים הבכירים על ההתרחשויות ועל השורה התחתונה: מעל ראשו של הערוץ מרחפת סכנה אמיתית ומוחשית.
כבר באותו ערב התגבש הצוות שיוביל את הקמפיין מאחורי הקלעים. בראש עומדים ורשבסקי ופרידמן, נציגי הנהלת הערוץ; אחריהם, מהצד המערכתי, נמצאים מנכ"ל חברת החדשות ראודור בנזימן, סמנכ"ל התוכן אורי רוזן ודוברת הערוץ מינה סימן-טוב, שאמונה על הקשרים עם כלי התקשורת האחרים.
יחד אתם הוצבו שלושה יועצי תקשורת ולוביסטים חיצוניים: ישראל מימון, שהיה מזכיר הממשלה וכעת עוסק גם בתיווך בין ערוץ 10 ל"רשת" בעסקת המיזוג הנרקמת, מנכ"ל חברת יחסי הציבור GCS אלי דוידוביץ' והלוביסט אריאל סנדר.
חיימוביץ' באינטרנט, אילון ברדיו
באותו הערב שלח בנזימן לכמה אנשי תקשורת בכירים מייל תחת הכותרת "ישיבת חירום". ברשימת המכותבים הופיעו מיקי חיימוביץ', יעקב אילון, רפי רשף, גיא זהר, אלון בן דוד, צביקה יחזקאלי, אושרת קוטלר, טלי בן עובדיה, אמנון ברקאי, מוטי קירשנבאום, ירון לונדון, עופר שלח, רביב דרוקר ואורי רוזן.
בישיבה נבחנו אפשרויות התגובה העומדות על הפרק. לכל הנוכחים היה ברור שנדרש צעד דרסטי שיעורר את דעת הקהל בניסיון להילחם ברגולטורים ובארדן שמאיימים על קיומו של הערוץ. תוך כדי דיונים, התהוותה תוכנית הפעולה: מיקי חיימוביץ' תכתוב טור ב-ynet. "היה ברור שמיקי תהיה מאוד אפקטיווית בעמוד הראשי של האתר הכי נצפה במדינה. היא הנכס הכי אהוב שלנו", מסביר גורם בכיר שנכח בישיבה. קולו הרדיופוני של יעקב אילון יעבור היטב בקול ישראל; אושרת קוטלר כתבה טור ל"ידיעות אחרונות", אלון בן דוד ב"וואלה!", צביקה יחזקאלי ב"ישראל היום" ורפי רשף שודך לתוכניתו של רזי ברקאי בגל"צ.
ניהול קמפיין תקשורתי רחב היקף כזה מצריך בחירת מסר אחיד וחד משמעי שיעבור היטב בכל אמצעי תקשורת: בין אם בטור מנוסח באינטרנט, בראיון רדיו בן כמה דקות, או בראיון טלוויזיוני בן דקה-שתיים.
צוות הפעולה של הערוץ בחר שני מסרים מרכזיים. הראשון: אם ייסגר הערוץ יפוטרו 3,000 עובדים, חלקם הגדול בעלי משפחות. השני: בעלי המניות מפסידים 100 מיליון שקל בשנה ולא מבקשים מהמדינה לתת להם ולו שקל אחד. המטרה היתה לתקוף חזיתית את טענתם של הרגולטורים ושל ארדן כי מי שלא עומד במחויבות שלקח על עצמו במכרז להפעלת ערוץ 10 - ראוי שיילקחו ממנו מפתחות הערוץ.
בכל הקשור להנחיית הפרזנטורים של הקמפיין, היועצים החיצוניים נותרו מחוסרי עבודה. "כולם אנשי תקשורת מנוסים, עוברים מסך היטב עם הרבה חברים בשאר אמצעי התקשורת", אומר גורם בכיר שהיה מעורב בקמפיין. אמצעי התקשורת התגייסו ונתנו במה רחבה.
לאחר שסיימו לבנות את דף המסרים של הקמפיין ולחלק משימות, התפנו בכירי חברת החדשות של הערוץ להתלבט בשאלה אם יש מקום לצלם סרטון פרסומת עצמי ולשדר אותו בהפסקות הפרסומות של הערוץ.
ההנהלה ובעלי המניות, שבוודאי היו שמחים לקדם את המסר באמצעות פרצופים בולטים כל כך, כמעט ולא התערבו. יועצי התקשורת דחפו לשדר סרטון הקורא להצלת חייו של הערוץ. לבסוף התגלגלה ההחלטה לפתחם של העיתונאים, שהחליטו "לא לנצל את המסך", כהגדרת אחד מהם, עבור סרטון שיכול להתפרש כמקדם את טובתם האישית.
חלק לא מבוטל מהדיון התמקד במשכורות העתק של הטאלנטים בחברת החדשות של הערוץ. "לא הרגשנו שאנחנו חלק מקמפיין מסחרי", אומר אחד העיתונאים שלקח חלק בקמפיין. "הרגשנו כמו ועד עובדים שעובד קשה כדי להציל את מקום העבודה שלו מסכנת סגירה".
מעבר לניסיון להציל את מקום העבודה שלכם, אתם מתגייסים להצלת נכס ששיך לבעלי המניות.
"הפרדנו בין העובדים לבין בעלי המניות.לכולם יש מטרה אחת: להסיט לטובתנו את דעת הקהל ולהגיע לאוזניהם של הרגולטורים, אבל מפגן הכוח של העיתונאים היה מיועד להגיע גם לתודעתם של בעלי המניות, שיראו שאנחנו נלחמים על הערוץ".
אטיאס בשדרות, אנשי הערוץ בעקבותיו
סוגייה נוספת שעמה התמודדו אנשי הערוץ היתה ההפגנות בשטח. כאנשי תקשורת הם ידעו שהפגנה סוערת, מגפונים והפרצופים המצטלמים היטב של אנשי הערוץ יתקבלו בברכה כחומר חדשותי בכל מערכת עיתון ואתר אינטרנט.
"נשאלה השאלה אם הטאנלטים של הערוץ צריכים להגיע להפגנות", מספר גורם בכיר בערוץ. לבסוף הוחלט כי לא יחייבו אותם להשתתף, ואלו שישתתפו יעשו זאת מרצונם החופשי. להפגנה הראשונה, שנערכה מחוץ למשרדי הרשות השנייה בירושלים, הגיעו אור הלר, דב גילהר, צ'יקו מנשה, חיים אתגר, גיא לרר, נעה קולפ, אביב פרנקל ונגה ניר-נאמן. להפגנה השנייה, שנערכה יום למחרת בתל אביב, הגיעו התותחים הכבדים: אילון, בן דוד ודני רופ.
ההפגנות הוכיחו את עצמן, והתקשורת סיקרה אותן בהרחבה. אפילו המתחרה המר - ערוץ 2 - הקדיש אייטם עיתונאי לסיקור המאבק ונתן במה לחיימוביץ', כשמאחוריה מתנוסס לוגו ערוץ 10. במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 שודרה כתבה שסיקרה את סכנת הסגירה המרחפת מעל הערוץ, שבה רואיינו בן דוד וטלי מורנו, שכללה מחמאות נוסח: "מזה כמה שנים שחדשות ערוץ 10 מפיקים מהדורה מקצועית ומוקפדת", והסתיימה באיחולים ששלח דני קושמרו, שהגיש את חדשות ערוץ 2 באותו הערב: "אנחנו מאחלים להם הצלחה במאבקם".
במקביל התלבטה הנהלת הערוץ בסוגייה אחרת: האפשרות להתקיף בצורה חזיתית ח"כ בעל לא מעט קשרים והשפעה. "גוף מסחרי שמרשה לעצמו לתקוף פוליטיקאי לא עושה דבר טבעי", אומר אחד הגורמים שלקח חלק בקמפיין. אבל ההחלטה התקבלה וארדן ספג אש. כדי לנצל את המומנטום הציבורי, ביקשו אנשי ערוץ 10 לקיים פגישה עם שר התקשורת אריאל אטיאס. אנשיו של אטיאס ענו להם כי "בימים הקרובים הוא יהיה קצת עסוק", וכי "הוא מסייר בשדרות ולכן לא יוכל להיפגש עמכם". בתגובה אמרו אנשי ערוץ 10 כי "אם יהיה צורך, ניסע לשדרות וניפגש עמו שם". הפגישה התקיימה בתל אביב כבר באותו ערב. בימים שלאחר הפגישה נדם הקמפיין והטאלנטים חזרו לעסוק בחדשות.
"הרגשנו כמו ועד עובדים"
מאת איילה צורף
12.2.2009 / 15:39