מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מציעה להוציא את רשות המסים ואת רשות ניירות ערך מתחום סמכותו של משרד האוצר ולהעבירן למשרד ממשלתי אחר - כדי לאפשר את מינויו של אביגדור ליברמן לשר האוצר.
ההצעה הועלתה בימים האחרונים בצוות המשא ומתן מטעם המפלגה, לאור התנגדותו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, למינויו של ליברמן לשר האוצר.
כפי שפורסם שלשום ב"הארץ", רשות המסים היתה מעורבת בחקירות נגד ליברמן בשנים האחרונות בחשד לעבירות מס והלבנת הון. מהודעת מזוז עולה כי ליברמן נחקר ב"חשדות משמעותיים" לעבירות שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון.
רשות המסים, שבה כ-5,000 עובדים, כפופה לשר האוצר (שגם ממנה את יו"ר רשות ניירות ערך). היא הוקמה ב-2004 כאיחוד של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ואגף המכס והמע"מ. מאז קום המדינה השתייכו האגפים האלה לאוצר.
הרשות מופקדת על גביית המסים בעבור המדינה, המהווה את חלק הארי בצד ההכנסות בתקציב המדינה. מדיניות המיסוי של הממשלה - למשל קביעת שיעורי המס ומתן הטבות ופטורים במס לעידוד השקעות וענפים במשק - היא כלי משמעותי בידיו של שר האוצר בקביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה. מכיוון שכך, נראה בלתי אפשרי ששר האוצר לא יהיה מופקד על הרשות.
העברת הרשות למשרד ממשלתי אחר גם תיצור סרבול בעבודת הממשלה, מאחר ששר האוצר יהיה אחראי על צד ההוצאות בתקציב, אך מתוקף מחויבותו לביצוע התקציב, ייאלץ לתאם את צד ההכנסות עם שר אחר. במקרה כזה עלולים להתעורר חילוקי דעות בין אותו שר לשר האוצר, למשל בעניין יעד גביית המסים השנתי.
לאחר הבחירות הציע יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, את תיק האוצר לליברמן. בישראל ביתנו הציעו אז למנות בשלב זה כשר האוצר את רו"ח משה ליאון, עד התבהרות ההליכים המשפטיים נגד ליברמן.
ליברמן רוצה גם את התמ"ת
נוסף על תיק האוצר תובעים בישראל ביתנו תיק כלכלי בכיר לח"כ סטס מיסז'ניקוב. מדובר בהרחבה של תיק התעשייה, המסחר והתעסוקה או של תיק השיכון, שתכלול את מינהל מקרקעי ישראל.
המפלגה דורשת גם את תיק התיירות לח"כ יצחק אהרונוביץ ואת תיק ביטחון הפנים לעוזי לנדאו, שכיהן בתפקיד זה בעבר. נוסף על כך דורשת המפלגה להשאיר בתפקידו את שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן. במפלגה הועלתה אף הצעה לתבוע את תיק הפנים, שבו חושקת ש"ס.
ישראל ביתנו הגישה בסוף השבוע מסמך קווי יסוד לליכוד ולקדימה. ליברמן נפגש לאחר הבחירות גם עם אריה דרעי, לשעבר יו"ר ש"ס. מקורות פוליטיים טענו שדרעי הפציר בו שלא להיכנס בשלב זה לממשלה בראשות נתניהו, אלא להמתין כמה חודשים עד לשובו של דרעי לש"ס ולפוליטיקה.
בקיץ הקרוב תיגמר התקופה שבה נאסר על דרעי להתמנות לשר בגין העבירות שבהן הורשע ונידון למאסר. לפי המקורות, דרעי יוכל להכניס את ש"ס לקואליציה בראשות לבני, ובאותה הזדמנות תיכנס ישראל ביתנו לממשלה.
יו"ר ש"ס, אלי ישי, כבר הודיע על תמיכת מפלגתו במועמדותו של נתניהו לראשות הממשלה. ישי מבקש להצטרף לממשלה כעת, עוד לפני הקיץ. ישי תובע ארבעה תיקים בממשלה, וכן דורש להגדיל את קצבאות הילדים ב-1.5 מיליארד שקל.
מיסז'ניקוב, העומד בראש צוות המשא ומתן הקואליציוני של ישראל ביתנו, אמר בסוף השבוע: "כרגע איננו דנים באיוש התיקים. אין ספק שבכל ממשלה שבה תשתתף ישראל ביתנו יכהן נציגה כשר החוץ, האוצר או הביטחון".
יישום "החוק הנורווגי" בישראל צפוי לעלות לקופת המדינה כ-30 מיליון שקל בשנה. יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, שוקל לחוקק בישראל את החוק, הקובע כי המכהנים כשרים בממשלה יתפטרו מהכנסת - וכי חברי כנסת אחרים ימונו במקומם. החוק אמור לאפשר לשרים להתרכז בפעילות משרדם ולא בפעילות הכנסת.
עלותו של כל חבר כנסת לקופת המדינה היא כמיליון שקל בשנה. הסכום כולל בין השאר משכורת חודשית של 33,259 שקל, החזר הוצאות אש"ל של כ-2,000 שקל בחודש, כלי רכב חכור בכ-3,500 שקל, לשכה, העסקת שני עוזרים פרלמנטריים בעלות של עד כ-20 אלף שקל בחודש ושכירת לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת בכ-6,000 שקל בחודש. כיום נחסכת מהכנסת עלות שכרם של השרים המכהנים גם כחברי כנסת - מכיוון שהם מקבלים משכורת מהממשלה. גם עוזריהם, כלי רכבם ולשכתם ממומנים על ידי הממשלה.
בממשלה היוצאת מכהנים 24 שרים (מלבד ראש הממשלה, שלא יתפטר מהכנסת לפי החוק הנורווגי), וכמעט כולם מכהנים גם בכנסת. בממשלה הבאה צפויים לכהן 26-30 שרים. לפיכך, חקיקת החוק הנורווגי תטיל על קופת המדינה עלות נוספת של כ-26-30 מיליון שקל, בהתאם למספר השרים.