ורד דר מפסגות מסכמת את התוכניות הכלכליות של הממשל האמריקאי והסיכויים להצלחתן

הממשל האמריקאי עושה ניסיונות נואשים לעצור את ההידרדרות של המשק האמריקאי והמגזר הפיננסי. הצוות הכלכלי החדש של הנשיא הנבחר אובמה גיבש מספר תוכנית על מנת להמריץ את המשק ולהקל על המערכת הפיננסית. בסקירה זו מוצגות בקווים כלליים תוכניות הממשל האמריקאי והסיכויים להצלחתן.

תוכנית ההמרצה של אובמה

אושרה ביום שישי בקונגרס. היקף של 787 מיליארד דולר – שליש מהסכום הוא הפחתת והחזרי מס, ושני שליש הגדלת הוצאות. אלא, שבחינת סעיפי התוכנית מלמדת שאין מדובר כלל בתוכנית המרצה. סעיפי ההוצאות שהוגדלו, לא נבחרו כך שייצרו יותר צמיחה או משרות.

לדעתנו מדובר בתוכנית הוצאות רגילה שהסעיפים בה נבחרו על פי האג'נדה הדמוקרטית, ללא כל קשר למצב המשק. כך, למשל הגדלת ההוצאה על ביטוח בריאות, היא בוודאי ראויה, אך איש לא יטען שהיא מייצרת משרות חדשות. התוכנית תופעל על פני שנים רבות והיא מהווה 6% מהתמ"ג האמריקאי.

ההערכה בשוק היא שחלק מאוד משמעותי מהגידול בהוצאות – מרבית סעיפי התשתית בתוכנית - יבוצע רק ב-2010 ואפילו ב-2011-2012.

התוכנית להצלת הבנקים

קשה להגזים בנחיצות הקיימת לתוכנית זו. קשה גם להגזים בתיאור אכזבת השוק מזה שהממשל החדש, בדיוק כמו קודמו, לא יודע עדיין איך לפתור את הבעיה.

תזכורת: שר האוצר האמריקאי החדש הכריז, עם כניסתו לתפקיד, שיבצע תוכנית מקיפה להצלת הבנקים, שתנקה את מאזני הבנקים מהנכסים הרעילים שהיו בהם (אותם נכסים שערכם נשחק עד דק, ושבדרך כלל אין להם שוק היום).

נראה שיש הסכמה שזה מה שצריך לעשות על מנת שהבנקים ייוותרו רק עם הנכסים הטובים, ויוכלו לשוב ולתפקד. הבעיה היא רק איך מתמחרים את שווי הנכסים הללו, ומה יהיה המנגנון להוצאתם (ולמכירתם העתידית).

רכישת הנכסים הללו מהבנקים במחיר השוק תגרום לחדלות פרעון של כל המערכת הבנקאית בארה"ב – שווי ההתחיבויות שלהם עולה על שווי הנכסים. רכישת הנכסים הללו במחיר גבוה ממחיר השוק, תהיה העברת עושר ממשלמי המיסים לבנקים.

הטעות הגדולה של גייטנר, שר האוצר החדש, היתה שהבטיח תוכנית ובנה ציפיות גבוהות כאשר הכריז שיגלה את פרטיה במסיבת עיתונאים מיוחדת (בשבוע שעבר). אלא שהשוק האמריקאי ועמו שוקי כל העולם, נדהמו לשמוע במסיבת העיתונאים, שהפרטים עדיין לא גובשו. זו הנקודה בדיוק בה היינו כולנו כבר לפני חמישה חודשים, כששר האוצר הקודם הציג את תוכניתו: גם הוא דיבר על הצורך להוציא את הנכסים הרעילים מהבנקים, וגם הוא אמר שהפרטים עדיין לא גובשו. חמישה חודשים עברו, ומערכת הבנקאות בארה"ב נמצאת באותה נקודה בדיוק.

אנחנו מעריכים שלא יהיה מנוס בסופו של דבר מהלאמת הבנקים בארה"ב, בדיוק כשם שעשתה אירלנד בימים האחרונים – שלושת הבנקים הגדולים שלה מולאמים עתה. בדיוק כמו בארה"ב, גם אירלנד דרשה תמורת הזרמת הכספים שלה דיבינד בכורה ומניות, בדיוק כמו בארה"ב גם היא דרשה מגבלות על שכר ובונוסים. שלא כמו ארה"ב עד כה (סביר שזה ישתנה), אירלנד מחייבת את הבנקים לתת אשראי.

אם ארה"ב תלאים את הבנקים בה, המשמעות תהיה איפוס מחירי המניות, ועליה במחירי האג"ח של הבנקים המולאמים. עם זאת, קיימת אפשרות שהאמריקאים יחליטו לבצע תספורת על האג"חים של הגופים המולאמים. עד כה, מחזיקי האג"ח של הגופים שזכו לסיוע נהנו מגיבוי ממשלת ארה"ב מבלי שנדרשו לשלם את המחיר. לא בטוח שכך יהיה גם בהמשך.

התוכנית להצלת המשכנתאות ושוק הדיור

תפורסם ביום רביעי. התוכנית מתוכננת להיות בהיקף של 50 מיליארד דולר, ובניגוד לקודמותיה מיועדת לדאוג ללוקחי המשכנתאות שיעמדו בקריטריונים, לפני שהם מגיעים לשלב העיקול של הדירה.

יותר משהתוכנית נועדה לסייע למשקי הבית שלקחו משכנתא, היא נועדה למנוע את המשך הקריסה במחירי הדירות בארה"ב. מכיוון שבארה"ב ניתנו משכנתאות נון-ריקורס (כלומר, במקרה של אי עמידה בתשלומים, הדירה עוברת לבנק ללא מחויבות נוספת מצידו של לוקח המשכנתא), הרי שירידת מחירי הדירות מורידה את כדאיות המשך תשלום המשכנתא. העליה בעיקולי הדירות כתוצאה מכך, מאיצה את קצב הירידה במחיריהן.

ירידת שווי הדירות מובילה בתורה להמשך הירידה בשווי הנכסים של הבנקים (ני"ע מגובות משכנתאות, ני"ע של הבנקים למשכנתאות) והנגזרים הממונפים עליהם.

ורד דר- כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות