מי אמור לשלם את המחיר

הנהלות דיסקונט ולאומי פנו לעובדים בבקשה לקצץ משכורות. בכל העולם מבקשים מהעובדים, שלא נהנו מבונוסים בימי הגאות, לשלם על כשלון המנהלים

אפרים דוידי

הנהלת בנק דיסקונט פנתה לוועד העובדים וביקשה ממנו להצטרף לתכנית קיצוץ במשכורות. יו"ר הוועד הארצי של עובדי דיסקונט, ריקי בכר, מסר כי בשלב זה אין בכוונת העובדים לדון עם ההנהלה בעניין.

הפנייה לוועד נעשתה לאחר שמנכ"ל הבנק גיורא עופר והיו"ר שלמה זוהר הודיעו על קיצוץ של ‭10%‬ משכרם בשבוע שעבר. שאר חברי ההנהלה יקצצו ‭7.5%‬ משכרם, ומאות המנהלים, המועסקים על בסיס חוזים אישיים ויתרו על ‭5.5%‬ משכרם.

בשנים האחרונות נשמר ה"שקט התעשייתי" בדיסקונט בזכות ההידברות שהייתה בין המנכ"ל עופר ובין יו"ר הוועד ריקי בכר. השקט נשמר גם בזכות הסכם ארוך טווח שהסדיר את תנאי העובדים, הסכם שנחתם עם הפרטת הבנק ומכירת גרעין השליטה בדיסקונט לקבוצת ברונפמן לפני כ-3 שנים.

יצויין שבבנק לאומי, לעומת זאת, בכירי ההנהלה, ובהם המנכ"לית גליה מאור ויו"ר הדירקטוריון איתן רף, אינם מקצצים בשכרם, אך הוועד הארצי בראשות לואי רוט הודיע על הסכמתו לקצץ ‭2.5%‬ מתוספת הקידום של העובדים, מהלך שיביא השנה לחיסכון של כ-150 מיליון שקל.

שני בנקים גדולים, אחד בבעלות המדינה והשני שהופרט, ושתי עמדות שונות. בלאומי שבבעלות המדינה ההנהלה דורשת אבל אינה מקיימת. בדיסקונט המופרט, ההנהלה מקיימת וגם דורשת מן העובדים לוותר על שכר. השאלה הראשונה הנשאלת היא מדוע מנהלי לאומי (שכאמור הוא בבעלות כלל אזרחי מדינת ישראל) ההנהלה לא רואה את עצמה מחוייבת למה שהיא דורשת מן העובדים. השאלה השנייה והמהותית יותר היא: מדוע בכלל העובדים צריכים לוותר על שכר?

אחריות המנהלים, שרובם מקבלים שכר גבוה מאוד (מאות אלפי שקלים לחודש – כל אחד לחוד, כמובן) במפולת ברורה. אמנם תמיד אפשר לטעון שהמשבר הקפיטליסטי היה ל"צונאמי", קרי כוח טבע שאין ביכולתו של בן-תמותה לעצור. אבל המשבר הקפיטליסטי אינו צונאמי, ולא כל הבנקים ברחבי העולם, נקלעו לחובות בלתי נסבלים. אז, אם יש אחריות למנהלים (וצריכה להיות להם) שישלמו מכיסם, או במשרתם.

אבל העובדים? מדוע העובדים צריכים לשלם את מחיר כשלונם של המנהלים והבעלים? נכון שעובדי הבנקים, הודות למערכת הסכמי עבודה מסועפת וועדי עובדים חזקים במיוחד, אינם נמנים עם העובדים המוחלשים ביותר בישראל. יחד עם זאת, מדוע הם אמורים לשאת בהפסדי ההנהלה? יתר על כן, כאשר הבנק הרוויח, ובגדול, העובדים קיבלו בסך הכל את הפירורים שנשרו מן העוגה שעל שולחן ההנהלה - רווחים של עשרות מיליארדי שקל בשנים האחרונות. את העוגה אכלו המנהלים ובעלי הבנקים.

הדרישה הקיימת לפיה העובדים אמורים לשלם מכיסם אובדן רווחים או הפסדים בעקבות המשבר הקפיטליסטי קיימת בכל העולם. זו איננה המצאה של הנהלות לאומי או דיסקונט.. הרי אין דבר פשוט יותר לאשר להשיב למסלולה את רכבת הקפיטליזם, שירדה מן הפסים, בעזרת שכרם הזעום של העובדים. העובדים אמורים "לתרום" את חלקם בעת משבר ואמורים לתרום את חלקם בעת צמיחה. זהו היגיון עקום. אבל זהו כל ההיגיון של המשטר הקפיטליסטי - על שקל אחד.

ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית ולשעבר חבר הנהגת ההסתדרות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully