ביה"ד הארצי לעבודה: הגדלת פיצויים לעובד שפוטר מביה"ח וולפסון ל-50 אלף שקל אחרי שחשף שחיתות

עובד שפוטר מבית חולים וולפסון לאחר שחשף שחיתות ואי סדרים, יקבל פיצויים מוגדלים בסך 50 אלף שקל. כך נקבע בהסכמה בין הצדדים בהנחיית בית הדין הארצי לעבודה, ולאחר שהעובד עירער על הפיצויים בסך 30 אלף שקל שפסק לטובתו ביה"ד האיזורי בתל אביב.



מארק פרנסואה (אפרים) שיוצג על ידי עו"ד שלמה בכור, עבד כעוזר קב"ט בוולפסון. ב-1998 הגיש העובד תלונה לנציבות שירות המדינה נגד המנהלת האדמינסטרטיווית בבית החולים, על מעשי שחיתות שנעשו במחלקתה, לטענתו. לאחר חקירה, קבע הנציב שאין יסוד להאשמות שהעלה העובד.



בעקבות ממצאים אלה הודיעה הנהלת וולפסון לפרנסואה כי לאור מסקנת הנציב בעניין התלונה שהגיש, תסתיים העסקתו בבית החולים. ואולם ב-1999 העבירו פרנסואה ועובד אחר שוב תלונה נגד המנהלת האדמיניסטרטיווית והפעם היא הופנתה למשטרה ומבקר הפנימי של משרד הבריאות. בעקבות התלונה נפתחה חקירה משטרתית שבסיומה הוגש כתב אישום. המנהלת הודתה בהאשמות שהעלה העובד והורשעה בעבירות של מירמה והפרת אימונים. חרף זאת, העובד הועבר לתפקיד אחר בבית החולים ושכרו הופחת ב-2,500 שקל.



פרנסואה עירער על ההחלטה לביה"ד האיזורי, שקבע כי הניסיון לפטר אותו והעברתו לתפקיד אחר קשורים לחשדות שהעלה כלפי מנהלת המחלקה האדמינסטרטיווית בבית החולים. עוד קבע האיזורי כי הסיבה לכך שביה"ח לא רצה עוד בשירותיו קשורה לתלונותיו הרבות על אי הסדרים החמורים במחלקה. ביה"ד קבע שהעובד יקבל פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30 אלף שקל.



פרנסואה לא השלים עם החלטת האיזורי זו ועירער עליה בפני ביה"ד הארצי לעבודה. פרקליטות המדינה טענה תחילה, באמצעות עו"ד סילביה רביד, שאין קשר בין התלונה שהגיש העובד לבין ההרשעה של המנהלת האדמיניסטרטיווית ולכן סכום הפיצוי שקבע ביה"ד האיזורי הוא ראוי.



ואולם השופטים יגאל פליטמן, נילי ארד ושמואל צור הינחו את העובד ואת נציגת המדינה להגיע להסכמה על גודל הפיצוי בגין עגמת נפש. בסופו של דבר הצדדים הסכימו כי הפיצוי יועמד על 50 אלף שקל - הסכום המירבי הקבוע בחוק הגנה על עובדים - חשיפת שחיתות ופגיעה בטוהר המידות והמינהל התקין.