וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פתיר: על פי התוכנית העסקית של ברק, לא נועד תזרים המזומנים לשרת את החוב

הארץ

19.11.2001 / 8:41

כשפורסם הדו"ח לרבעון השני של 2001 ניכרו אצל מנהלי חברת ברק סימני אי נוחות. הדו"ח הפתיע לטובה: החברה הציגה רווח רבעוני ראשון ושיפור מדהים ברווח התפעולי. ימים ספורים לפני פרסום הדו"ח החלה החברה בדיונים עם הממונה על ההגבלים העסקיים על בקשת המיזוג עם המתחרה הגדולה, חברת קווי זהב, כשהנימוק העיקרי לבקשה היה מצבה העסקי של החברה.

ברק טענה כי אם לא יותר לה להתמזג עלולה החברה לקרוס. דברים ברוח דומה אמר מנכ"ל החברה, אבי פתיר, בראיון ל"גלובס". קריאת השבר שעלתה מבקשת המיזוג לא תאמה לכאורה את הדו"חות, ומנהל הכספים של החברה, לארי אקרמן, מיהר להדגיש שהרווח הוא תוצאה של צירוף מקרים, כגון חוסן השקל מול הדולר והחזרים שקיבלה החברה על חשבון הפחתת תמלוגים, ולא תוצאה של חוסן פתאומי.

הדו"חות שפירסמה אתמול ברק מעידים כי אקרמן ופתיר אינם מעמידים פנים. החברה סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות של 177.2 מיליון שקל - שיפור של 12% לעומת הרבעון הקודם. השיפור נגרם גם משיפור עונתי, שכן בעונת הנסיעות גדלה תנועת התקשורת הבינלאומית. הרווח התפעולי ירד ב-14% לעומת הרבעון השני ל-18.4 מיליון שקל, בעיקר בגלל החזרי תמלוגים ברבעון השני.

אקרמן אמר שבניכוי ההשפעות החד פעמיות הושג שיפור גם ברווח התפעולי. ברק אמנם משפרת את מצבה מרבעון לרבעון, אך סיכוייה לעמוד בהחזר קרן חוב של 150 מיליון דולר בעוד חמש שנים אינם מבטיחים. גם אם מניחים שהרבעון הקודם הפתיע לטובה והפיחות ברבעון הנוכחי היה חריג, הרי שבשני הרבעונים גם יחד הציגה החברה רווח תפעולי של 40 מיליון שקל והוצאות מימון של 49 מיליון שקל.

מכיוון שחלק ניכר מהוצאות המימון האלה נובע משינויים בשער המטבע ואינו מהווה הוצאה תזרימית, יכולה ברק להמשיך לפעול, אבל הדברים עומדים להשתנות. ב-2003 תצטרך ברק להתחיל לשלם את הריבית על חשבון החוב. ב-2007 תצטרך החברה למצוא פתרון לבעיית החוב. בהנחה שברק לא תוכל לעמוד בתשלום מיידי של החוב, היא תוכל לנסות ולמחזר את החוב באמצעות אשראי בנקאי, מהלך שאינו נראה מציאותי בתנאים הנוכחיים.

על אף שפתיר מסרב להתייחס לאפשרות של הסדר עם בעלי האג"ח, סביר להניח שברק תנסה להגיע להסכם, בעיקר עם מחזיקי אג"ח מוסדיים בחו"ל. המשקיעים הזרים בברק - פראנס טלקום, דויטשה טלקום וספרינט - מחזיקים ביחד ב-46% ממניותיה. חברות אלה אינן מגלות עניין במתרחש בחברה מאז פרץ משבר התקשורת, ומסתבר כי ברק אינה מסוגלת לעמוד בדרישות הסף של משרד התקשורת להקמת רשת פנים-ארצית. סביר להניח שהן היו שמחות למכור את מניותיהן במסגרת הסדר, ובוודאי שאינן מעוניינות להשקיע בברק הון נוסף.

באין מוצא אחר לוחצת ברק לכיוון מיזוג עם קווי זהב. קווי זהב היא חברה פרטית שאינה מפרסמת את דו"חותיה הכספיים באופן סדיר, אך אפשר להניח שמצבה הפיננסי אינו טוב באופן מהותי משל ברק.

המיזוג רחוק מלהיות פתרון פלא, וקשה עדיין לדעת אם יוכל לצאת לפועל ואם ישיג את מטרותיו. היתרון העיקרי שבמיזוג הוא חיסול חלק ניכר מהתחרות בענף, תחרות שגרמה בעבר לחברות הפסדים של עשרות מיליוני דולרים. המיזוג יאפשר לשתי החברות להתייעל באמצעות פיטורי מאות עובדים, ולהגדיל את נתח השוק שלהן על חשבון המתחרה, בזק בינלאומי.

שתי החברות הגישו את בשקתן למיזוג לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים, אך הממונה מעכב את החלטתו. החל בסוף 2001 רשאי משרד התקשורת להודיע על פתיחה מלאה של השוק לכל גוף שיעמוד בתנאי סף לרשיון מפעיל בינלאומי. הממונה טוען שאם ייפתח השוק לתחרות מלאה יתיר את המיזוג. קווי זהב וברק מעוניינות במיזוג, אך לא בפתיחת השוק לפני מתחרים נוספים. משרד התקשורת נוטה כיום לקבל החלטה על פתיחה מלאה של השוק, ומבחינת ברק ובעלי מניותיה מדובר בעלייה חדה במרכיב האי ודאות בפעילות החברה. כניסת גופים חדשים עלולה להרע את הסביבה העסקית ולסחוף את השוק מחדש למלחמת מחירים. המיזוג עם קווי זהב, שתנאיו עדיין לא נדונו, עלול להיכשל או לאבד את עוקצו. "פתיחה מלאה של השוק עלולה לגרום להתמוטטות החברה, ולא רק ב-2007, אלא אף ב-2003", טוען פתיר.

רשמית מונחת עדיין על שולחן מנכ"ל משרד התקשדורת בקשת ברק להקים מיזם תקשורת פנים-ארצית. ואולם, הקמת הרשת דורשת השקעה של מאות מיליוני דולרים, סכומים שאין לברק סיכוי לעמוד בהם.

ברק, כמו סלקום, הגישה בימים האחרונים למשרד התקשורת מסמך שבו היא מציעה למשרד לצמצם מאוד את תנאי הסף להקמת הרשת. במקום לדרוש הקמת רשת מלאה שתשרת מאות אלפי משתמשים ב-15 אזורים מיומה הראשון, מבקשת החברה אפשרות להקים רשתות מצומצמות למנויים נבחרים. אם תתקבל הצעתה של ברק היא תוכל להתחיל להפעיל שירותים תקשורת נוספים בקנה מידה מצוצמם ובהשקעה התחלתית של כמה עשרות אלפי דולרים בלבד.

משרד התקשורת נוטה לקבל לפחות חלק מהצעת ברק, אבל בזק מתנגדת לכל הסדר שיאפשר למתחרים חדשים להתחרות על לקוחות השמנת של השוק מבלי להסתבך בעלויות הגבוהות הכרוכות בשירות לכלל המנויים. "אני מסכים שהסכויים שמשרד התקשורת יאמץ את המלצותינו אינם גבוהים", אומר פתיר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully