הסיוע הממשלתי למפעלים במצוקה: חזרתה של "שיטת מצליח"

מאת אורה קורן

הקריטריונים לתמיכה במפעלים במצוקה יפסיקו להיות כלכליים נטו, ויתבססו על שיקולים חברתיים ואפילו עדתיים - כך אמרה בסוף השבוע שרת התעשייה והמסחר (תמ"ס), דליה איציק, בכנס השנתי של התעשיינים. איציק הוסיפה, כי בכוונתה להעתיק עודפים מתקציב 2001 במשרדה לטובת תמיכה במפעלים במצוקה. לדבריה, בימים אלה מתבצעת בדיקה של היקף העודפים, ואלה "גדולים מאוד".

במגזר הפרטי מעריכים כי העודפים מסתכמים ביותר מ-100 מיליון שקל, אבל בתמ"ס לא ממהרים לחשוף את הנתון, ובצדק. גם כך צובאים על פתחי המשרד עשרות בעלי מפעלים במצוקה אמיתית ומדומה. ברגע שיתברר גודל העודפים, יגבר התיאבון של המגזר הפרטי. "חלק מבעלי המפעלים 'חורשים' על גב העובדים", אמרה איציק. "אנחנו הפוליטיקאים רואים את המובטלים ונלחצים מאוד, ובעלי מפעלים מנסים לעשות מזה את ההון שלהם".

הגל הגואה של האבטלה הכניס את הפוליטיקאים למגננה מול בעלי המפעלים. בעלי מפעלים מעדיפים כיום לקבל סיוע ממשלתי כמענק, או אפילו כהלוואה בתנאים נוחים מאלה שמציעים להם הבנקים (אם הם זכאים לתוספת הלוואה בנקאית). הטקטיקות שקופות: בשלב ראשון מבקשים העולים לרגל לשחר לפתחי השרים ומנכ"ליהם; אם נדחו, הם מאיימים בשיגור עובדיהם להפגין מול משרדי הממשלה; אם האיום לא עוזר, הם מממשים אותו, בסיוע ההסתדרות או בלעדיה.

למעשה, כולם נמצאים כיום במצוקה; מקצת מהמפעלים במצוקה קיומית אמיתית, ומצבם של אחרים הורע יחסית לשנה שנתיים הקודמות, אך ביכולתם לבצע מהלך של פיטורים והבראה ללא תמיכה ממשלתית. ואולם, הודעת הממשלה על הקמת ועדת שרים למפעלים במצוקה לפני כחודשיים, בראשות ראש הממשלה, יצרה מצב שבו כמעט כל בעל מפעל סבור כי זו הזמנה לנסות את מזלו בקבלת תמיכה מהממשלה, ב"שיטת מצליח": אם יצליח לשכנע - יקבל כמה מיליוני שקלים; ואם לאו - לפחות ניסה, ואת ההבראה יבצע מכיסו.

עשרות מפעלים ממתינים בתור הארוך של משרד התמ"ס, שמנכ"לו, אמיר חייק, עומד בראש הוועדה לסינון מוקדם של מפעלים במצוקה. באמצעות בודק חיצוני אמור חייק לקבוע מי מבעלי המפעלים מנסה להונות את הממשלה ומי אכן במצוקה ויש לטפל בחילוצו מהמשבר. מי שעובר את הסף בוועדת המנכ"לים יזכה לתוכנית הבראה מזורזת ויגיע בסוף הדרך לוועדת השרים בראשות ראש הממשלה לאישור התמיכה.

לפני כחודש פירסם התמ"ס קריטריונים למפעלים, הזכאים להגיש בקשה לוועדת המנכ"לים למפעלים במצוקה; קיימות שתי מערכות קריטריונים. הראשונה כוללת את הקריטריונים הכלליים לסיוע, הכוללים מפעלים שלהם זכות קיום כלכלית; השנייה כוללת קריטריונים לסיוע בחריגים, קריטריונים לשעת חירום שניתנים גם למפעלים ללא זכות קיום כלכלית, ובתנאי שהמפעל נמצא באזור מוכה אבטלה (14% ויותר); קריטריונים אלה היתוספו לפרסום הראשוני לפני כשבוע.

הקריטריונים הכלליים כוללים, בין השאר, קיומה של היתכנות כלכלית לשיקום המפעל; היקף תמיכה הנדרש למועסק (היקף גדול מדי עתיד לגרום לכדאיות נמוכה ולדחיית התמיכה); השתתפות הבעלים בהשקעה בתוכנית ההבראה; היקף המועסקים במפעל; מניעת נזק למפעלים נוספים ולעניינים בעלי חשיבות לאומית; ומיקום המפעל באזור מועדף או היכללותו בתוכניות סיוע ממשלתיות אחרות.

בעקבות פרסום הקריטריונים הכלליים נוצר צורך למנוע מצב שבו מפעל אחד מקבל תמיכה, ומפעל אחר בעל היבטים דומים נדחה. תחילה אמר חייק, כי לא ניתן לקבוע קריטריונים אחידים לסיוע, כיוון שמפעל אחד מבקש הלוואה, שני מבקש מענק ושלישי בכלל רוצה הקלות בתנאים לפיהם קיבל תמיכה ממשלתית בעבר.

בפועל נדרשת הממשלה למצוא מענה נקודתי לקשיים של ענפים ומפעלים, ותוך כדי התנהלותה היא מגבשת קריטריונים לתמיכה. כך גובשה מערכת הקריטריונים השנייה, קריטריונים לשעת חירום שנועדו לתמיכה במפעלים במצוקה - שגובשו על בסיס המגעים להצלת מפעל פניציה ירוחם; לפני כשבוע הם אושרו בממשלה, בצד אישור תוכנית ההצלה של פניציה ירוחם.

קריטריונים אלה יאפשרו להעניק סיוע ממשלתי גם למפעלים שאין להם זכות קיום כלכלית - מפעלים שהתמיכה הממשלתית רק תדחה את סגירתם. הממשלה למעשה מצילה את המפעלים האלה מסגירה, אך לפרק זמן מוגבל - כדי לא לשפוך עוד שמן על מדורת האבטלה.

קריטריונים אלה (פירוט במסגרת) כבר עוררו ביקורת מצד השר לפיתוח חברתי, שמואל אביטל. האחרון סבור כי קריטריונים אלה נועדו לצמצם למינימום את התמיכה הממשלתית למפעלים במצוקה, ולהוציא מרשימת מקבלי הסיוע את רוב המפעלים שעניינם נדון בימים אלה. "קריטריון כדוגמת 14% אבטלה ביישוב שבו נמצא המפעל מוציא ממקבלי התמיכה את רוב המפעלים למעט בירוחם ובאזורי המיעוטים", אמר אביטל. "גם הקריטריון שלפיו האבטלה תעלה ל-20% אם לא יינתן הסיוע החריג מקטין ואולי אף מבטל את מספר המפעלים שיוכלו לקבל תמיכה".

אתמול התברר כי קיימת מחלוקת על הפרשנות לקריטריונים; בישיבה של ועדת המנכ"לים למפעלים במצוקה אמר חייק כי הקריטריונים תקפים רק למתן הלוואות חריגות, כדוגמת ההלוואה הנוחה שקיבלה פניציה (4 מיליון שקל צמוד למדד בריבית שנתית של 5%, להחזר לאחר השהייה של 4 שנים ולפירעון ב-84 תשלומים חודשיים שווים). נציג משרד האוצר אמר כי הקריטריונים תקפים לכל הלוואה, ללא קשר לתנאי ההחזר שלה. אתמול התקיים דיון בבקשות הסיוע של החברות גוטקס, כליל יופי, אריגי מצובה ותעשיות אלקטרוכימיות.

למרות המחלוקת בוועדת המנכ"לים, יש במשרד האוצר מי שמתייחס לקריטריונים כאל מקרים חריגים במיוחד, שבהם תינתן תמיכה למפעלים שאין הצדקה כלכלית להמשך קיומם אלא הצדקה חברתית בלבד; באגף התקציבים ובאגף החשב הכללי במשרד האוצר גובשה מערכת נוספת של קריטריונים למתן תמיכה למפעלים שכדאי מבחינה כלכלית לתמוך בהם, אף שאינם באזורים מוכי אבטלה.

בנוסף רוצים באוצר לגבש מקורות תקציביים ברורים לסיוע למפעלים במצוקה. בשלב זה, המקורות נלקחים באופן אקראי מתקציבים שונים בתמ"ס. באוצר סבורים כי יש לאמץ תחילה את הקריטריונים למתן תמיכה למפעלים בכל המדינה, על בסיס של כדאיות כלכלית,