תמלילים של שתי החקירות האחרונות כנגד ארקדי גאידמק, בפרשת הלבנת ההון בסניף הירקון בבנק הפועלים הגיעו לידי TheMarker, וחושפים בראשונה את גרסתו המלאה לחשדות נגדו. עד היום לא פורסמה עמדתו של גאידמק באופן ברור לגבי החקירה הפלילית נגדו, שמתנהלת כבר יותר משש שנים. גאידמק אינו נמצא בישראל כבר כשלושה חודשים, אך בזמן הקרוב צפויה הפרקליטות להכריע אם להעמידו לדין.
בחקירותיו כופר גאידמק בעקביות בטענת המשטרה שנחום גלמור (62), אזרח איטלקי שחי בשווייץ, היה איש קש בפרשה. לגישתו, גלמור היה הבעלים של חברת הפוספטים קזפוספט בתחילת המשא ומתן לרכישת החברה ההולנדית. ואולם חלק מהראיות, כמו העברת עשרות מיליוני דולרים מחשבון של גאידמק לחשבון קזפוספט, מעלים סימן שאלה בנוגע לגרסתו. ב-2005 שמו של גאידמק שורבב בפעם הראשונה לחקירת הלבנת ההון כחלק מחקירת הענק של היאחב"ל בבנק הפועלים. שימוע ראשון בנוגע לעבירה קלה יחסית של אי דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון נערך בסוף 2006.
בתחילת 2007 הורחבה היריעה בסיוע המשטרה ההולנדית וכעת חשוד גאידמק גם בסעיף נוסף, חמור יותר, לפי חוק איסור הלבנת הון - קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
באוגוסט 2008 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לגאידמק, כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגדו, בכפוף לשימוע נוסף. על פי החשד, גאידמק ושני שותפיו - גלמור, שהוגדר כאיש הקש של גאידמק, ושלמה רכט, לשעבר יו"ר דירקטוריון פועלים שירותי נאמנויות בע"מ (חברה בת של בנק הפועלים) - רימו את נציגי בעלי המניות של חברת טרמופוסט ההולנדית, כשאמרו להם כי גלמור הוא מי שמעוניין לרכוש את החברה ההולנדית מכספו בשם חברת קזפוספט.
ואולם בפועל, כך נטען, נוהל המשא ומתן עבור גאידמק, והוא גם זה שרכש את טרמופוסט. לגישת הפרקליטות, נערך ניסיון להסתיר את גאידמק בשל החשש כי הנציגים של בעלי המניות של טרמופוסט לא יסכימו למכור לו את החברה או אפילו לנהל עמו משא ומתן. זאת, בשל עברו המפוקפק לכאורה.
בפרקליטות מציגים לראיה העברות כספים מחשבון גאידמק בבנק הפועלים לחשבון קזפוספט - החברה שגלמור התיימר לייצג מול ההולנדים. השימוע, שבו ייצגו את גאידמק עוה"ד דוד ליבאי ושלמה בן-אריה, נערך לפני חודשיים.
"רק סייעתי לגלמור"
"מה יש לך לומר על החשדות החדשים?"- כך פתח רס"ר יעקב רכטר מהיאחב"ל את החקירה ממאי 2008. "אני לא מסכים לחלוטין, ואני לא רואה סיבה לחשוד בי", השיב גאידמק קצרות.
רכטר המשיך בהטחת החשד המרכזי: "אתה וגלמור הסתרתם מבנק 'אמרו' בהולנד את העובדה שאתה עומד מאחורי רכישת טרמופוס. ביצעת בכך עבירה של קבלת דבר במרמה". גאידמק השיב נחרצות: "לא נכון לחלוטין".
בשאלה השלישית רמז רכטר על הראיות שיש לו ביד. "אני אומר לך שמהמסמכים שקיבלנו מהולנד עולה שחברת טרמופוס נרכשה על ידיך במרמה ושאתה וגלמור הסתרתם מהבנק מידע לגבי מעורבות שלך בעסקה". גאידמק בתגובה: "לא נכון".
השלב הבא היה הצגת המסמכים בפני גאידמק. לפי מסמך מ-2002, גלמור מודיע בכתב לנציג הבנק ההולנדי כי קזפוספט מעוניינת לרכוש את טרומפוס. בתקופה זו, אומר החוקר, קזפוספט עוד לא עברה מידיך לגלמור. מדוע אתה לא מוזכר במסמך?
גאידמק ענה כי "ככל הנראה, החל מאותו רגע שגלמור התחיל לעבוד בקזפוספט, כבר היו ביני לבינו הבנות שהוא יהפוך להיות המנהל והבעלים של קזפוספט, ונכון לאותה תקופה אליה משתייך המסמך, אני כבר התרחקתי באופן מעשי מניהול החברה, מקבלת החלטות אסטרטגיות ומפיתוח החברה.
"אני רק סייעתי לגלמור בנושאים הקשורים ליחסים עם השלטון בקזחסטאן ואולי עם חוגים פיננסיים ותעשיייתיים בה. המכתב קשור לפיתוח אסטרטגי שאליו אני כבר לא הייתי קשור".
לשאלת החוקר אם נתן לגלמור את הסכמתו להתחיל במשא ומתן לרכישת החברה, ענה גאידמק, כי לא יכול היה לתת הסכמה כזו, אלא לכל היותר להביע את דעתו.
החוקר המשיך ושאל: "כיצד אתה מסביר את העובדה שגלמור מציג עצמו כראש קבוצת משקיעים, כאשר הוא לא הבעלים של החברה וכל הכסף לצורך הפעילות מגיע מחשבון הנאמנות שלך בבנק הפועלים?"
גאידמק השיב: "האופן שבו גלמור החליט לממן בעתיד את רכישתה של טרומפוס ואיך הוא ביצע את הרכישה - זה עניין שלו. זה שאני המשכתי באותה תקופה לממן את קזפוספט, מצביע רק על כך שהיתה לי אחריות מוסרית בפני השלטון בקזחסטאן. הייתי אחראי על כך שהמפעל בעיר טרז, שכל העיר תלויה בו, ימשיך לפעול ולא ייגרם משבר חברתי".
בשלב זה מתחיל גאידמק בהאשמות על רדיפתו מצד רשויות האכיפה הישראליות. "אני כבר 30 שנה משקיע בפרויקטים חברתיים במדינות שונות. אני יודע שאתם השוטרים במשך שנים רבות ומנצלים לרעה את המעמד ואת הזכויות שהחברה נותנת לכם, כדי לרדוף את גאידמק ולהפר את זכויותיו".
"עכשיו השוטרים יצטרכו להסביר לרשויות אכיפת החוק ולציבור על איזה בסיס קבוצת קציני משטרה שמנהלת את פרשת גאידמק רודפת אותו באופן לא חוקי - רדיפה שגרמה נזק נפשי וכלכלי עצום".
לשיטת גאידמק, הוא וגלמור לא הסתירו דבר מבנק אמרו בהולנד: "כל המידע המופיע במסמכים שעליהם דיברת מועבר על ידי הבנק שפועל על פי חוק. לא הסתרנו דבר - לא אני, לא גלמור ולא בנק הפועלים".
בשלב זה שלף רכטר את חקירתו של גאידמק מ-2005, שבה אמר כי העברת החברה לגלמור הסתיימה ב-2003. "מדוע, אם כך, אינך מוזכר במסמכים מתחילת 2002?", הקשה.
גאידמק השיב כי "ברגע שהתחלתי לשתף פעולה עם גלמור, התרחקתי מניהול בפועל של החברה ומקבלת החלטות אסטרטגיות הקשורות לפיתוחה של קזפוספט. אני לא זוכר מתי הוסדרו באופן פורמלי הזכויות המשפטיות של גלמור כבעלים, אבל כל התקופה של העסקה עם טרמופוס התנהלה לפי החלטות גלמור, באמצעות פעולות שלו".
החוצפה של היאחב"ל
ביולי 2008, זומן גאידמק שוב לחקירה. בחקירה זו הבהיר גאידמק לרכטר כבר בהתחלה, עוד לפני שנשאל שאלה אחת, כי הגיע למסקנה שהשוטרים אינם ממלאים את תפקידם, רודפים אותו ומפיצים מידע כוזב עליו בתקשורת. החוקר ניסה לעמת את גאידמק עם חקירות שביצעה המשטרה בהולנד, בין השאר עם עובדי בנק אמרו. גאידמק נותר בעמדתו ואמר כי ב-2001-2002 הוא התרחק מכל פעילות של קזפוספט וגלמור היה זה שרכש את החברה בעצמו.
לדבריו, "השאלה שלך היא הוכחה לחוסר מקצועיות במטרה להראות שיאחב"ל עושה משהו, וזה כולל גם את הנסיעות חסרות המטרה שלכם לחו"ל, בין היתר להולנד, על חשבון משלם המסים. אני מקווה שכל אלה יאפשרו לי להפנות את תשומת הלב הציבורית לחוצפה ולפעילות חסרת הרסן של יאחב"ל".
לאחר מכן הציג החוקר לגאידמק מכתב מטעם בנק הפועלים שנשלח ב-2002 לבנק אמרו ובו מובהר כי בחשבון קזפוספט יש 50 מיליון דולר. "בפועל", הטיח החוקר בגאידמק, "אתה העברת יום לפני שיגור המכתב 35 מיליון דולר לחשבון קזפוספט בנוסף ל-20 מיליון דולר שהעברת חודשיים קודם לכן".
גאידמק המשיך להכחיש כי כספו הוצג כרלוונטי לעסקה. "אתם לא יכולים להוכיח שנעשה שימוש בדולר אחד שקשור אלי בעסקה עם אמרו. גלמור השתמש לצורך העסקה בכספים שאינם קשורים אלי. אתה יודע שדולר אחד לא עבר מחשבון בבנק הפועלים לצורך העסקה, אבל יאחב"ל ביזבזה במשך שש שנים יותר כספים של משלם המסים מאשר בכל העסקה הזאת".
בשלב זה עימת החוקר את גאידמק עם עדות של חשוד אחר בפרשה - רכט. לפי רכט, בינואר 2003 גאידמק הסביר לו שברצונו להעביר לקזחסטאן 25 מיליון דולר כדי לרכוש חברת פוספטים בהולנד ובאותו חודש העביר גאידמק 27 מיליון יורו.
תגובת גאידמק: "כנראה זאת היתה פעולה פיננסית רגילה". החוקר לא הסתפק בכך ושאל: "כיצד אתה מסביר שבפברואר 2003, ימים אחדים לפני סגירת העסקה, העברת 4.5 מיליון דולר לנושאי משרה בחברה ההולנדית?"
גאידמק: "גלמור ביקש ממני להלוות לו את הסכום כדי לשלם את ההוצאות האישיות של האנשים האלה".
לפני כחודש הסתיימו השימועים של כל המעורבים בפרשה. החלטה מי הם יועמד לדין תתקבל, ככל הנראה, בזמן הקרוב.
ממשרד המשפטים נמסר כי "הטענות שנשמעו בשימוע האחרון נבחנות. טרם התקבלה החלטה". סנגורו של גאידמק,
עו"ד בן-אריה מטעם גאידמק, מסר כי "הפרקליטות שמעה את טיעוננו באוזן קשבת, ואנו מצפים שתתקבל החלטה בהקדם כדי למנוע עינוי דין נוסף".
סנגורו של גלמור, עו"ד תל צור, מסר כי "הועלו טיעונים מפורטים בשימוע ואנו סמוכים ובטוחים שטיעונים אלה יזכו לאוזן קשבת". מהמשטרה מסרו כי "אמירותיו של גאידמק אינן ראויות להתייחסות".
גלמור מיוצג על ידי עורכי הדין נבות תל צור וז'ק חן. פועלים שירותי נאמנות ורכט מיוצגים על ידי עו"ד פנחס רובין. עורכי הדין טלי נג'רי ולירן חיים הם מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה.
הסתיימה בקול ענות חלושה
חקירת היאחב"ל בנוגע לסניף הירקון של בנק הפועלים בתל אביב נפתחה ב-2005 ברעש תקשורתי גדול. עובדי הבנק ולקוחות נחקרו ומאות מיליוני שקלים הוקפאו.
כפי שפורסם ב-TheMarker, פרקליטות מיסוי וכלכלה סגרה תיקים פליליים של כמה לקוחות, בעיקר תושבי חוץ, תמורת קרוב ל-100 מיליון שקל בהליך המכונה חילוט אזרחי. לפי החשדות הראשוניים, הולבנו בסניף מאות מיליוני שקלים.
ב-2004, שנה לפני פתיחת החקירה הגלויה, חשף המפקח על הבנקים את הקצה הראשון שהוביל לפתיחת החקירה. בסניף, שהיה ידוע כנותן שירות לתושבי חוץ, הופקדו כספים ממקורות שחלקם מפוקפקים, ללא דיווח הולם, ונמשכו חזרה לחו"ל. המשטרה חקרה פקידי בנק ולקוחות, בהם גאידמק. בשלב זה מתנהלים שני משפטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב: נגד ראשי הדסק הצרפתי ושלושה לקוחות וכן נגד שניים מראשי דסק חבר המדינות. בנק הפועלים שכר את שירותיהם של הבולטים שבעורכי הדין כדי לייצג את עובדי הבנק דוגמת יעל גרוסמן, פנחס רובין, יעקב וינרוט, אילן סופר, יהודה וינשטיין, נתי שמחוני ושמעון דולן.