וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי יעיר וינער את שוק הסלולר?

סמי פרץ

19.2.2009 / 11:15



חידה: איזה חלק מסל שירותי התקשורת שלנו היווה הטלפון הסלולרי לפני עשר שנים? תשובה: 24%. חידה שנייה: איזה חלק מהווה הסלולרי בסל התקשורת שלנו כיום? תשובה: יותר מ-50%. חידה שלישית: איזה ענף בישראל שומר על רמת רווחיות גבוהה מאוד למרות המשבר הכלכלי? תשובה: ניחשתם נכון.



בעשור האחרון חלו שינויים דרמטיים בשירותי התקשורת שאנחנו צורכים. עד לפני שני עשורים הופנה כמעט כל סל התקשורת שלנו לבזק ולשיחות טלפון קווי. ואולם בזמן שחלף מאז נכנסו לחיינו הטלפון הסלולרי, הטלוויזיה הרב ערוצית והאינטרנט, וכתוצאה מכך הוכפל הסכום שמשק בית משלם בממוצע לשירותי תקשורת מ-329 שקל לחודש ב-1997 ל-617 שקל לחודש ב-2006.

בעשור האחרון חלו שינויים גדולים בעלויות של כל מרכיב בסל הצריכה התקשורתי שלנו. בעוד שהסכום ששילמנו עבור טלפון קווי ואינטרנט ירד והלך, הסכומים שאנחנו משלמים עבור סלולרי וטלוויזיה רב ערוצית גדלו והלכו. עליית המחירים של השנים האחרונות בטלוויזיה הרב ערוצית באה לאחר משבר קשה והפסדים כבדים. yes עדיין מפסידה (בין השאר בשל סיבות חשבונאיות) ו-HOT הצליחה להתאושש רק לפני שנתיים מהמשבר שהביא למיזוג חברות הכבלים. גם שם יידרש בקרוב מהלך להגברת התחרות.



ובינתיים, בשוק הסלולר החיים מעולם לא נראו טוב יותר. השוק התייצב זה מכבר במתכונת של שלוש חברות יציבות עם נתחי שוק דומים, המחירים עולים בהתמדה והרווחיות נפלאה. לשיעורי הרווחיות בשוק הסלולרי אין אח ורע בענפים אחרים עם EBITDA (רווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות) של 35%-38% - שיעור שבכל תחום אחר יכולים רק לחלום עליו, על אחת כמה וכמה בתקופת משבר כלכלי.



כל אימת שעוסקים בהגברת התחרות במגזר העסקי, נוהגים פרנסיו לרטון ש"בישראל אסור להרוויח יותר מדי". עיננו לא צרה בחברות הסלולר. אדרבא, שירוויחו. בתקופה שבה כל החברות במשק נאנקות תחת הפסדים וקשיים, טוב שיש ענף יציב שמספק פרנסה בטוחה לעובדיו ומסים לקופת המדינה.



אבל הענף הזה כל כך רווחי שהוא יכול בקלות לספק פרנסה לעוד כמה אנשים, ובעיקר - יש לו מספיק שומנים כדי להיטיב עם הצרכן ולאפשר לו שירותים בעלויות נמוכות יותר. הטלפון הנייד נהפך זה מכבר לרכיב בלתי נפרד מחיינו, אנחנו לא זזים בלעדיו והשימוש שלנו בו גובר והולך. ההוצאה שלנו על טלפון נייד בחודשיים זהה לעלות העמלות הבנקאיות שאנחנו משלמים לשנה.



יש כעת הזדמנות להגביר את התחרותיות באמצעות הכנסת שחקנים חדשים לענף במתכונת של מפעיל וירטואלי (MVNO). למעשה, הרעיון הזה מתגלגל קרוב לשנתיים ועד כה הצליחו חברות הסלולר לטרפד אותו. ברור להן שכניסת שחקן חדש תגביר את התחרות בענף ותגרום לירידת מחירים. בשביל מה הן צריכות את זה?



הרעיון הוא שהספק הווירטואלי ישתמש בתשתיות של חברות הסלולר הקיימות, וימכור לציבור זמן אוויר שהוא רוכש מחברות הסלולר תחת מותג אחר. זה לא פטנט ישראלי. בבריטניה מפעילה חברת וירג'ין שירות סלולרי וירטואלי בהצלחה. בארה"ב משתמשות חברות התקשורת הקווי באותה תשתית. מבחינת המשק יש כאן היגיון רב: אם יש תשתית קיימת בעלת כושר ייצור גבוה, מדוע לא לאפשר למגוון של יצרנים לספק שירות על אותה תשתית תמורת מחירים מתאימים שמביאים בחשבון את עלות ההשקעה בתשתית?



זה נכון במיוחד כעת למשק הישראלי. מצד אחד מדובר במשק קטן מדי מכדי להקים בו עוד תשתית סלולרית (אנטנות, ציוד וכו') בעלות של מיליארדי שקלים. מצד שני, התחרות כאן קטנה מדי מכדי להסתפק בשלושה ספקי שירות. בתקופה שבה צורכי המימון של הפירמות עולים על היצע האשראי, לא נכון להקצות משאבי מימון להקמת תשתית סלולר נוספת, ולכן הרעיון של מפעיל וירטואלי הוא פתרון טוב להגברת רמת התחרות בשוק הסלולר.



רמת התחרות הנמוכה בשוק הסלולר אינה דבר חדש. בשנים האחרונות עשו משרד התקשורת והשר אריאל אטיאס כמה מהלכים להגברת התחרות, ובכלל זה רפורמת הניידות שמאפשרת ללקוח לעבור מחברה לחברה ולהישאר עם אותו מספר. ללא הועיל: אמנם כושר המיקוח של הלקוחות גבר, אבל הסכמי ההתקשרות הבלעדית ארוכי הטווח חיבלו ביכולתם של הלקוחות לעבור מחברה לחברה, וכנראה שגם העובדה שהשוק התייצב עם מבנה תלת ראשי מונעת מלחמות מחירים - שמשפרת את מצבו של הצרכן, אך החברות יוצאות ממנה ניזוקות.



הדרך היחידה להכניס תחרות של ממש לענף היא לאפשר לשחקנים חדשים לפעול בו. כולנו זוכרים איזו מלחמת מחירים התחוללה כשפלאפון איבדה את הבלעדיות שלה בענף עם כניסתה של סלקום לשוק בתחילת שנות ה-90. גם הכניסה של פרטנר לשוק כמה שנים אחר כך הקפיצה את רמת התחרות בענף ואת היצע השירותים. אבל מאז, הספקנו להגדיל את השימוש בטלפון הנייד, לגלוש באינטרנט הסלולרי ולשלוח מיליארדי הודעות SMS שהעשירו את קופת החברות והביאו אותן לצמיחה ורווחיות אדירים.



זה הזמן לאפשר כניסת שחקנים חדשים שיעוררו מחדש את השוק הזה. המרכזיות שלו בסל הצריכה שלנו גדולה מדי מכדי להשאירו בידיהם של שלושה שחקנים שבעים ומדושנים שמשקיפים על הנעשה במשק כאילו זה לא נוגע אליהם.



זו המשימה של שר התקשורת הבא, בין אם יהיה זה אטיאס או אחר. אין צורך "ללמוד את השוק", "לשמוע את עמדת החברות" או "לבחון את המצב בעולם". כל אלה נעשו כבר. יש צורך בתחרות גדולה יותר, ובניעור השוק הזה מתרדמתו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully