לאומי: החלטת בנק ישראל להתערב בשוק האג"ח מעידה על ראיית הנולד לגבי מידת ההחמרה האפשרית של המשבר

החלטת בנק ישראל להתערב בשוק האג"ח מעידה היטב על ראיית הנולד של בנק ישראל הן לגבי מידת ההחמרה האפשרית הנוספת של המשבר הכלכלי והפיננסי והן לגבי היקף הגירעון התקציבי וצרכי המימון הצפויים בהמשך. כך, כותב הבוקר ד"ר גיל בפמן מנהל יחידת המחקר של בנק לאומי.



לדברי בפמן "ניתן לשער שמדובר בהשקת כלי זה כבר עתה, על מנת שבעת הצורך, ככל הנראה בהמשך שנה זו, הוא כבר ישמש באופן אפקטיבי את בנק ישראל, זאת לאחר שעבר "תקופת הרצה" והתנסות".



בנק ישראל הודיע לאחרונה על הפעלת כלי נוסף לצורך ביצוע המדיניות המוניטרית. במסגרת זאת יפעל בנק ישראל בשוק הפתוח ויבצע פעילות באג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בשוק המשני.



כלי זה מתווסף למכלול הכלים בהם בנק ישראל משתמש על מנת להשיג את מטרותיו ובהם: מכרזי הלוואות ופיקדונות מוניטריים, הנפקת מק"מ, מכרזי החלף (ריפו), רכישת מט"ח ועוד. בכך הולך ונמשך התהליך שבמסגרתו, לאחר יותר מעשור של אי-התערבות בשווקים (מט"ח, אג"ח), בנק ישראל חוזר ומחדש את מעורבותו. ככל הנראה מדובר בצורך להפעיל אמצעי מדיניות יוצאי דופן לנוכח משבר חריג באופיו ובעוצמתו.



למרות שבבנק לאומי רואים בחיוב את החלטת בנק ישראל להתערב בשוק האג"ח ובכך להוריד את הרבית לטווח הארוך. סבור בפמן כי צעד זה מוביל למספר שאלות בעלות משמעות בהן: האם בנק ישראל יחזיק עד לפדיון את איגרות החוב שירכוש או שמא ינסה למכור אותן חזרה לשוק במועד מאוחר יותר?



ומה יהיה היקף הפעילות המצטבר באמצעות כלי זה או במילים אחרות, האם הכלי יופעל גם בסדרי גודל שמטרתם קיזוז משמעותי של הלחץ לעליית תשואות כתוצאה מגיוס ממשלתי בשוק האג"ח הצפוי להגיע לעשרות מיליארדי שקלים השנה?



לדברי בפמן "אין ספק שמידת אי הודאות רבה, הן בכל הקשור לאופן היישום של כלי מדיניות כלכלית חדשים והן בכל הקשור לאופן שבו השימוש בהם יבוא לסיום לאחר חלוף המשבר".