וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

במשרד האוצר לא רואים ברכישת האג"ח בידי בנק ישראל הלוואה אלגנטית למדינה

מאת מירב ארלוזורוב

20.2.2009 / 7:02

ההערכות הן כי שני הגופים שייהנו יותר מכולם מירידת התשואות של האג"ח הממשלתיות הם הבנקים וממשלת ישראל; באוצר מעריכים כי היקף הגיוס של פקדונות מט"ח לא יהיה גדול



>> במשרד האוצר מכחישים כי התוכנית החדשה של בנק ישראל לרכישת איגרות חוב ממשלתיות, היא "דרך אלגנטית" של בנק ישראל להלוות כסף לממשלה. באוצר טוענים כי הם אינם זקוקים לעזרת בנק ישראל לשם גיוס חוב למדינה, ובכל מקרה כי זו אינה מטרת המדיניות של בנק ישראל.

הצעד של בנק ישראל - שהחל להתערב בשוק האג"ח הממשלתיות, על אף שבעליל שוק זה מתפקד היטב, ואין צורך בהתערבות ממשלתית בו - התקבל בהפתעה בשוק ההון.



בבנק ישראל הסבירו כי מטרת המהלך היא כפולה: צעד מוניטרי של הגדלת כמות הכסף במשק (בנק ישראל קונה אג"ח, ומעביר תמורתן שקלים לשוק); וגם צעד שנועד להפחית את התשואה של איגרות החוב של הממשלה, ובכך להביא להפחתת הריבית הארוכה במשק.



בשוק ההון מעריכים כי הנהנים העיקריים מירידת התשואות של האג"ח הממשלתיות צפויים להיות שני הגופים שעומדים למכור בתקופה הקרובה הכי הרבה איגרות חוב בשוק (גיוס חוב דרך השוק). הגוף האחד הוא הבנקים, שעל פי הערכות נזקקים לגיוס של 4-8 מיליארד שקל כדי לעמוד בדרישות הלימות ההון שלהם.



הגוף השני, והעיקרי, הוא ממשלת ישראל עצמה - שצריכה לממן גירעון עצום בשיעור של 5% מהתוצר (כ-35 מיליארד שקל) באמצעות גיוס חוב בשוק איגרות החוב. לפיכך, אחת הפרשנויות שניתנה בשוק ההון למהלך של בנק ישראל היא שבפועל זו דרך לתמוך בבנקים ובממשלה עצמה, וזו למעשה דרך אלגנטית שבה בנק ישראל מלווה כסף לממשלה.



במשרד האוצר מכחישים זאת. הם טוענים כי שוק האג"ח הממשלתיות מתפקד היטב גם בלי התערבות בנק ישראל, וכי הביקושים לאג"ח הממשלתיות הם ערים - כך שלמדינה לא צפוי קושי ממשי למכור איגרות חוב נוספות בשוק ההון המקומי.



באוצר מאשרים כי עקב הגידול העצום בגירעון, מרבית גיוס החוב תוטל על השוק המקומי. באוצר בוחנים אמנם גם גיוסים בחו"ל, באמצעות הנפקות רגילות של איגרות חוב בחו"ל, וכן הנפקות באמצעות מטריית הערבויות של ממשלת ארה"ב, שעדיין לא נוצלה במלואה. ואולם מכיוון שגם כך יש כבר לישראל חוב מט"חי, שהוא כ-20% מסך החובות שלה, האוצר אינו שש להגדיל את היקף החוב במט"ח.



למעשה, בשנה שעברה נקט האוצר פעולות להקטין את היקף החוב המט"חי, כשהחליף חוב מט"חי בחוב שקלי באמצעות פעולות הגנה על שער השקל. במסגרת פעולות אלו הוחלף חוב מט"חי בסכום של 2.25 מיליארד דולר בשער של 3.5 שקלים לדולר, ובדיעבד התברר שזה היה מהלך פיננסי רווחי מאוד למדינה.



על אף זאת, המדינה תיאלץ השנה לחזור ולהגדיל את החוב המט"חי שלה, כדי לנסות ולא להעמיס את כל גיוס החוב הנדרש על שוק איגרות החוב המקומי. בין השאר נקט האוצר לשם כך השבוע צעד חדשני. הוא החליט על עריכת מכרזים לבנקים כדי שיפקידו אצלו את עודפי המט"ח שלהם. למעשה, האוצר מגייס כך מהבנקים הלוואות מט"חיות לתקופה קצרה. כך, יוכלו הבנקים הישראליים למצוא פתרון לעודפי המט"ח שהועברו אליהם מלקוחות בחו"ל, ולעשות זאת בריבית טובה יותר מזו שמשלם להם כיום בנק ישראל. לעומת זאת, האוצר יוכל להשיג לעצמו מקור מימון נגיש וזול יחסית.



באוצר לא פירטו מהו ההיקף המתוכנן של פיקדונות המט"ח החדשים, אבל הבהירו כי בכל מקרה לא מדובר יהיה בהיקף משמעותי. הסיבה לכך היא שמדובר בפיקדונות קצרים מאוד, לתקופה של שנה עד שלוש שנים, והדבר מכביד ומסרבל את ניהול החוב הממשלתי, המתנהל בדרך כלל לטווחים ארוכים בהרבה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully