חברת נתיב אל המזרח ישראל, שהקים אביגדור ליברמן, עשתה עסקים בהיקפים של למעלה ממיליון שקל עם גורמים פלסטיניים ברשות. העסקאות נעשו בשנים 2000-2001, וככל הידוע מדובר בעסקאות למכירת עץ. באותן שנים ליברמן כיהן כחבר כנסת ומניות החברה הוחזקו ע"י נאמן. חקירת המשטרה בעניין חברת 'נתיב אל המזרח' עוסקת בין השאר בחשד שליברמן המשיך להיות מעורב בעסקי החברה גם כחבר כנסת ושר.
חברת נתיב אל המזרח ישראל הוקמה לאחר פרישתו של ליברמן מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בסוף שנת 1997, בזמן כהונת נתניהו. היא שימשה חברת סחר בינלאומית, שנועדה לפעול במדינות מזרח אירופה ולמקד את פעילותה בחו"ל. קשריו הפוליטיים של ליברמן מימי הזוהר במרכז הליכוד לא הזיקו לעסקים. ב-1998 הועברו לנתיב אל המזרח למעלה מ-700 אלף שקל מחברת צביון של איש העסקים דוד אפל. ליברמן קיבל את הצ'ק השמן בעבור ייעוץ לפרויקט האי היווני, על אף שהתנגד להקמתו. "אפל ביקש ממני חוות דעת ואמרתי לו שלפרויקט הזה אין סיכוי ושהוא הולך לאבד שם את המכנסיים שלו", הסביר ליברמן.
בשנת 1999 נרשמה פריצת הדרך בחברה, כשהחלו לזרום ל'נתיב אל המזרח' מיליוני שקלים מחברות הקשורות לתעשיית העץ וחומרי גלם לבנייה. זהו גם הענף העיקרי סביבו נוהלו קשרי המסחר עם גורמים ברשות הפלסטינית זמן לא רב לאחר מכן, כשליברמן כבר היה חבר כנסת ולכאורה לא היה מעורב בעסקי החברה.
עסקים עם הרשות הפלסטינית כשלעצמם הם לגיטימיים, אך העובדה שדווקא חברתו של ליברמן קיימה עסקים כאלה עשויה לעורר תמיהה בשל דעותיו הידועות של ליברמן באשר לפלסטינים. כך, לדוגמה, במאי 2001 אמר שכדי לעצור את האלימות הפלסטינית ישראל צריכה להיכנס לתוך שטחי אי, ולהנחית "מכה מוחצת". לשאלה אם לדעתו צריך לכבוש מחדש אזורים שבשליטת הפלסטינים השיב: "אני לא יודע אם זה לכבוש או לשחרר, זה תלוי בנקודת המבט. אבל אנחנו חייבים להשיג שליטה מלאה וקבועה על המקומות שמהם יורים לתוך ישראל פעם אחר פעם. אי אפשר לנהל שגרת חיים תחת אש. אני מציע, ללא ספק, שהשליטה הקבועה במקומות האלה תהיה שלנו".
בספטמבר 2001, אמר ליברמן בהספד לקורבן טרור ש"הגיע הזמן שבמקום לקבור חברים, נקבור את הסכמי אוסלו הארורים". באותו הספד פנה לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ואמר: "קבעת שערפאת הוא בן לאדן שלנו. אנו רואים איך ארה"ב מתייחסת לבן לאדן. לא שולחים אליו שליחים. לא מדברים אתו. אין הפסקת אש אתו. דורשים להסגיר אותו - ושולחים מטוסים. אנו דורשים שזאת תהיה גם הגישה של מדינת ישראל".
מלשכתו של ליברמן נמסר בתגובה: "בתקופה הרלוונטית אביגדור ליברמן כבר כיהן כחבר כנסת ולא היה מעורב בפעילות החברה. מעבר לכך, כל התייחסות נוספת יכולה להתפרש כשיבוש מהלכי חקירה."
קשרים מפוקפקים
לאחר ש"נתיב אל המזרח" החלה לצבור תאוצה בשנת 1999 ומעט לפני שנבחר לכנסת, הקים ליברמן חברה נוספת, בשם "נתיב אל המזרח קפריסין", לימים "טרסימנו", שפעלה במקביל לאחותה הישראלית. קשרי שתי החברות האלו נזכרים באחד מדפי החשבון של טרסימנו, שנחשפו בעבר ב"מוסף הארץ". במארס 2001, למשל, העבירה החברה הישראלית לחברה הקפריסאית סכום של כ-35 אלף דולר.
עלון שהוציאה נתיב אל המזרח קפריסין, החתום על ידי המנכ"ל אנדי בויאנג'ו, מציג אותה כחברה המתמחה בתעשיית העץ באוקראינה, רומניה ורוסיה. החברה, לפי העלון, חולשת על יערות עם סוגי עץ שונים, מנסרות, ציוד כריתה ועיבוד עץ, ומספקת 11 אלף קוב סחורה מדי שנה ללקוחות ברחבי אירופה. העלון מפנה לקוחות פוטנציאליים למשרדיה של נתיב אל המזרח בישראל.
באפריל 2001 נרשמה בנתיב אל המזרח ישראל העברת בעלות נוספת. החברה לנאמנות שטראוס לזר ואלה, אשתו של ליברמן, שהיו בעלי המניות המוצהרים ב"נתיב אל המזרח ישראל", העבירו את כל מניותיהם לאזרח בלגי בשם יוסף שולדינר, שמת בשנת 2006 והיה אחד מחבריו הקרובים של ליברמן. הוא שימש ראש הקהילה היהודית באנטוורפן, ונהג לבוא פעמים רבות לישראל. ביוני 2001 הפקיד שולדינר, אז בעלי נתיב אל המזרח ישראל, כ-450 אלף דולר בחשבונה של טרסימנו הקפריסאית, גלגולה של "נתיב אל המזרח קפריסין".
ליברמן נמנע איפוא רשמית מרישומו כבעלי החברות שהקים. בפועל, אנשים שעבדו אתו בכנסת ובממשלה זוכרים שבכירים בנתיב אל המזרח - המנכ"ל אנדי ביאנג'ו ואיש הכספים קלמן בסר - ביקרו במשרדיו פעמים רבות, כשכיהן כח"כ וכשר. השלושה סירבו בעבר להתייחס לפגישות.
חברה שהקים ליברמן סחרה עם גורמים פלסטיניים ברשות למעלה ממיליון שקל
אורי בלאו
20.2.2009 / 7:05