"התקשרתי אליך כי כתבת שלו ניתן היה לשים טלפון בכל קצה של רשת הכבלים, היתה נפתחת תחרות בבזק", אמר האיש בטלפון. "יש לי דרך לעשות את זה, מחר בבוקר". עיתונאים העוסקים בטכנולוגיה מקבלים חדשות לבקרים הודעות על גילוי אבן חכמים כלשהי, הפותרת במחי יד ובאפס עלות בעיות טכנולוגיות סבוכות. עולם ההמצאות דחוס לעייפה בהוזים, חולמים ושרלטנים, וקל לדמיין שלא מעט המצאות אמיתיות אובדות או מתעכבות מכיוון שבעלי הרעיון לא השכילו לערוך מצגת מרשימה למנהלי קרנות ההון סיכון.
אבל האיש שהתקשר הפעם היה שלמה ענבר, מוסד ותיק ומוכר בענף התקשורת בישראל. ענבר היה מפקד יחידת המודיעין הטכנולוגית 8200 עד חודשים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים, ולאחר מכן קצין קשר ראשי של צה"ל. הוא היה חבר דירקטוריון בזק וחבר ועדת ההשקעות של החברה, חבר בוועדות ציבוריות שניסחו חקיקה בענייני תקשורת, ועוד.
חברת LEAD
לפני שנתיים הקים, במימון משקיעים זרים, את חברת LEAD. לדבריו, הושקעו 6.5 מיליון דולר בחברה, המעסיקה 23 עובדים במרכזה שבאזור התעשייה תרדיון שבגליל. LEAD פיתחה שרת ביתי קטן, שמסוגל לחולל את מהפכת התקשורת הבאה: זהו מכשיר קומפקטי בגודל מחברת, המתחבר לתשתית הכבלים ובזק, ולמכשירי הטלפון בבית ולמחשבים. הוא יכול להפוך למרכזיה ביתית, להעניק לכל מכשיר טלפון קו נפרד, לשמש שרת שעליו מוצב אתר האינטרנט של המשתמש, ולקשר את המשתמש לעולם החיצוני לכל בעל טלפון אחר, על רשת הכבלים או על רשת בזק.
ענבר תיכנן גם את תשתית המערכת, המסוגלת לבצע מעקב אחר השיחות ברשת ואיכותם, לצורך חיוב המשתמשים ("בילינג"). "40 מיליון דולר, זו כל ההשקעה שתידרש להקמת רשת של 100 אלף מנויים", אומר ענבר. "אני יכול להפעיל את המערכת מיידית, חברות הכבלים אפילו לא צריכות למזג את התשתיות שלהן כדי להפעיל את הרשת".
מדבריו עולה כי ההשקעה הכוללת בחיבור כ-1.25 מיליון מנויי הכבלים אינה צפויה להיות נמוכה במיוחד - כ-500 מיליון דולר. אבל לשיטה יש יתרון מימוני עצום: המערכת מסוגלת לייצר הכנסות כבר לאחר השקעה ראשונית של כמה מאות אלפי דולרים וחיבור המנויים הראשונים. הגידול בהשקעה יהיה מקביל להתפתחות הרשת. אם יתברר שהשיטה עובדת, חברות הכבלים לא יזדקקו לאשראי בנקאי כדי להתחיל ולספק שירות טלפוניה.
הרשת של ענבר מבוססת על טכנלוגיית IP (פרוטוקול אינטרנט), המתוארת בעיתונות המקצועית כטכנולוגיית העתיד, אם כי בלתי בשלה להפעלה מלאה כרשת טלפון מתחרה ברשתות המיתוג המסורתיות.
הטכנולוגיה המסורתית מבוססת על הקמת ערוצי דיבור בלעדיים בין שני מנויים. שיחת טלפון מגיעה למרכזיה באמצעות קו העומד לשימושו הבלעדי של המתקשר. המרכזיה מזהה, על פי המספר המחויג, את יעד השיחה ומקימה קו העומד לרשות המשוחחים בלבד במהלך כל השיחה.
בטכנולוגיית העברת קול על גבי רשת אינטרנט (VoIP) הופכת השיחה היוצאת מהמנוי לחבילות של אותות שעל כל אחת מהן רשומה כתובתו של המנוי אליו השיחה אמורה להגיע. האותות נעים על קווי הרשת ומאתרים את יעדם ללא צורך במרכזיות ובמערכות מיתוג מסובכות, בדיוק כמו המסרים והתכנים העוברים ברשת האינטרנט.
מבחינה תיאורטית, פותרת הטכנולוגיה הזו בעיות רבות, כגון הצורך בניהול נפרד של תקשורת נתונים וקול על גבי הרשת, חלוקת עומסים ועוד. בפועל, לא הגיעה הטכנולוגיה לרמת בשלות ששיכנעה את חברות התקשרות להקים רשתות שלמות המבוססות עליה. במשך 100 שנות פיתוח הגיע המיתוג המעגלי המסורתי לרמה גבוהה ביותר של איכות ואמינות. למרות התקדמות רבה, לא הצליחו עדיין מפתחי ה-IP להתגבר באופן מושלם על בעיות עיוות קול, היעלמות חלקי שיחה ושיהוי, הנגרמים בתנאי עומס על קווי התקשורת.
מתכנני מערכות תקשורת נוקטים שמרנות רבה, ולא בכדי: מערכות כלכליות וביטחוניות תלויות באמינותן של הרשתות. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על ניסיון בטכנולוגיה שאמינותה נופלת ולו במאיות אחוז מהטכנולוגיה המוכרת.
בתקשורת על רשת כבלים, המבוססת על סיבים אופטיים בעלי יכולת העברה גבוהה, יש סיכוי טוב שה-IP יתפקד טוב יותר מאשר על גבי רשת חוטי נחושת. אנליסטים שניסו לחזות את התפתחות רשת התקשורת על גבי הכבלים העלו אפשרות שהכבלים יציעו בכל זאת תקשורת IP, באיכות נמוכה מזו של בזק ובמחיר נמוך יותר.
דחיית פתרונות
חברות הכבלים בישראל ובמקומות אחרים בעולם נוטות לדחות פתרונות אלה. בישראל מוצע להקים מערכת מסורתית, בהשקעה הנאמדת ב-200 מיליון דולר. ענבר אומר שהוא מבין מדוע הם עושים זאת, ומדוע הגלגל עומד להתהפך לטובתו: "הם לא רגילים לחשוב על פתרונות זולים. יצרני הציוד זקוקים לעסקות ענק כדי להתקיים. עד עכשיו זה עבד: הם מכרו את הציוד היקר לחברות התקשורת, שלא הצטרכו ממילא לשלם עליו מכיוון שהיצרנים נתנו להם את האשראי. עכשיו המעגל הזה נגמר. אין כסף לאשראי, וצריכים לחשוב אחרת. לי יש את הפתרון".
אבל גם לאחר המפולת מתקשה ענבר לגייס לקוחות, לפחות בישראל. תוכניותיהן של יורוקום, סלקום, ברק וקווי זהב להקים רשתות תקשורת, לוטות בערפל. חברות הכבלים נוטות להתייחס לענבר בנימוס קר: "נפגשנו עם ענבר וראינו את המערכת, אבל לא ביצענו בדיקות כי בעלי החברות החליטו שלא להיכנס בינתיים להשקעות ברשת טלפוניה", אמר נסים אלפיה, מנכ"ל חברת תבל טלקום, המרכז את השקעות הכבלים בתשתית התקשורת שלהן. "יש הרבה פיתוחים כאלה בשוק, אבל נבחן בכל זאת את המוצר המדובר, מכיוון שאני מכיר ומעריך את ענבר".
הסיכויים של ענבר למכור את המוצר לחברות הכבלים בישראל אינם טובים, גם אם יעבור בהצלחה את המבחנים הטכנולוגיים והכלכליים. השירות הטלפוני של חברות הכבלים הוא יותר קלף מיקוח עם הרשויות במאבק על המיזוג, מאשר יעד אסטרטגי וטכנולוגי. בניסיון לשכנע את הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר את המיזוג, טוענות חברות הכבלים כי הוא נדרש לצורך הפעלת השירותים הטלפוניים.
המערכת של ענבר עשויה לשמוט את הבסיס לחלק מטיעוני חברות הכבלים. אבל ענבר ממשיך לתלות בכבלים תקוות: "התחלתי כבר בניסוי
יכולים, לא רוצים
הדר חורש, הארץ
11.11.2001 / 10:36