3 התחלות חדשות

אלדד סרי (28)



המיזם: ארגוס סטודיו - הפקת דמויות מיתוגיות



שנת הקמה: 2006



צעדים בדרך: ארגוס, הענק המיתולוגי, מקדם אותך בכניסה לאתר ‏(www.argus-studio.com‏),
מציץ בשובבות משולי העמוד, מטפס בזריזות על פס הגלילה. את החן והדינמיות שמוסיפה הדמות לתדמית החברה מבקש סרי להנחיל גם לחברות המסחריות הנמנות עם לקוחותיו. סרי אוטודידקט
שלימד את עצמו אנימציה תלת ממדית, והיום הוא מלמד את התחום במסגרות פרטיות כמו מכון
אבני ומכללת הדסה. אחרי שנים של ניהול פרויקטים לאחרים, החליט להקים עסק משלו. “תמיד
היתה בי רוח יזמית”, הוא אומר. הוא קיבל הלוואה מקרן שמש ויצא לדרך.



סרי מעסיק מעצבים המלווים את בניית הדמות מעיצוב הקונספט ועד לעיצוב בתלת ממד, וזאת הם
עושים על בסיס בריף שהוכן עם הלקוח. המעצב מתחיל ברישומים מהירים, מציע תנוחות והבעות,
ולאחר אישור הקונספט הוא ממיר את הרישום לאורתוגרפיה - דמויות בהיטלים שונים. בהמשך
בוחנים איזו צבעוניות תעבוד ויוצרים את בסיס השלד. כדי להוזיל עלויות, סרי מנהל את
הפרויקטים באינטרנט. הדמות המיתוגית היא שירות הדגל של הסטודיו, אבל המעצבים שלו
עוסקים גם בהדמיות לאדריכלים, סרטי הדרכה ותדמית ופרסומות.



קשיים ותכניות לעתיד: אף שסטודיו ארגוס פועל כשנתיים, השימוש בדמות מיתוגית בתלת
ממד עדיין אינו נפוץ. “ברור שלכל חברה צריך להיות לוגו יציב וטוב ועיצוב מסוים, אבל
היום מבינים שחייבים לתת יותר מזה”, מתעקש סרי. “דמות כזו יכולה להיות הפרזנטור של
החברה, ליצור זיהוי מיידי עם המוצר והזדהות”. אבל גם אם החברות משתכנעות בכוחה של
דמות כזו, הן מגיעות אליה לרוב באמצעות גורם מתווך - חברות המיתוג. “אנחנו רוצים
להעלות את השירות לשלב הבא ולהגיע אל הלקוח, גם כשהוא כבר ממותג", אומר סרי. "יש לנו
כל היכולות לעבוד ישירות מול הלקוח, ומצד שני גם אין לי שום בעיה להיעלם ברקע ולתת
את השירות לחברת המיתוג”.



מה למדתי: “אני בא מעולם של ניהול פרויקטים, ולמדתי שעם ניהול זמן נכון וניצול נכון
של כוח אדם אפשר לעשות מספר רב של פרויקטים בו זמנית. זו הסיבה שאני מקפיד על לוחות
זמנים ורישום מדויק של התהליכים. חשוב שהעסק יוכל להתנהל על הצד הטוב ביותר, גם אם
אני לא נמצא”.



אברהם מורדוך, יועץ ניהולי ומומחה בתורת האילוצים. משמש מנטור המלווה יזמים צעירים
בתכנית קרן שמש לעידוד יזמות צעירה (www.keren-shemesh.org.il) על סטודיו ארגוס אמר,
"המוצר, דמות מיתוגית, תלת ממדית, הוא מוצר שהצורך בו עדיין לא חדר במידה מספקת למודעות
של הלקוחות הפוטנציאליים. ליזם יש מוצר חדשני, מעניין, יצירתי, מיוחד ובנוסף יש לו
יכולת ארגונית, באמצעות מערכת קבלני המשנה שבנה וצורת ההפעלה שלהם, לספק פתרונות
איכותיים למספר רב של לקוחות בארץ".



הצעד הבא של סטודיו ארגוס על פי מורדוך צריך להיות, "האילוץ של ארגוס סטודיו הוא
השיווק. במלים אחרות, האילוץ הוא יצירת המודעות של הלקוחות למוצר ויצירת הצורך בו בקרב הלקוחות הפוטנציאליים. פעולות שיווקיות חייבות להיות המיקוד העיקרי של היזם. הוא חייב
להקדיש לנושא זה את מרב זמנו ותשומת לבו. חלק מהפעילות הנדרשת בכיוון זה היא השתתפות
מסיבית בתערוכות ובכנסים מקצועיים".



אפרים זלצר (63)



המיזם: דגש מחשבים טכנולוגיה מסייעת ארגונומיה בע”מ (www.dagesh.co.il)



שנת הקמה: 1979



צעדים בדרך: בישראל עתירת המלחמות ותאונות הדרכים חיים נכים רבים. אך הפתרונות
הטכנולוגיים שניתנו לאוכלוסייה זו היו מעטים - לפחות עד שאפרים זלצר הקים את האגף
לטכנולוגיה מסייעת בחברת המחשבים שבבעלותו. זה היה ב-2001, לאחר שחבריו של זלצר מבית
הלוחם התלוננו על קושי בשימוש בעכבר המחשב. "הפתרון הראשון שנמצא הוא עכבר כדור עקיבה,
שאפשר להפעילו באמצעות תנועת אצבע על כדור”, מסבירה בתו של זלצר, הדר, מנהלת הפיתוח
העסקי בחברה.



טכנולוגיה מסייעת כוללת פתרונות הטכנולוגיים לשיפור איכות החיים - ארגונומיה, התאמת
הסביבה וכו' - ופונה לקהל הרחב. בעת ההקמה היתה פעילות האגף רק עשירית מפעילות החברה.
כיום היא עומדת על 50%. החברה מייצגת כ-40 חברות בינלאומיות ומייצרת עזרים בעצמה.



קשיים ותכניות לעתיד: בגלל שהחברה פונה לקהל מצומצם, יש קושי מול היצרנים בחו"ל.
“אני מנסה כבר זמן רב להביא פלטפורמה מדהימה של תוכנות נגישות שעובדות עם מתג או שניים
לכל היותר", אומרת זלצר, "אבל כשאני מציעה ליצרנית תוכנה להכין משהו במיוחד עבורנו, זה
אומר לא רק להפוך את כל התפריטים אלא גם לשנות תכנים. מה לעשות שאנחנו לא פוטנציאל עסקי”.



מה למדתי: “קל מאוד לדבר על שוויון הזדמנויות, אבל קשה לעשות את זה. הדרך להגשים תלויה ביכולת שלנו להתעלם מרושם ראשוני ולהשקיע את הזמן בהבנת האדם ושאיפותיו. יש לנו סל
פתרונות, אבל הכי חשוב זה להקשיב לאדם שעומד מולך”.



מורדוך חושב שהרעיון לפתח מוצרים טכנולוגיים ולהנגיש אותם לבעלי מוגבלויות הוא מדהים. "להערכתי הקהל לא מצומצם, כי אין מניעה לפנות לקהל בעולם כולו. מאחר
שהלקוח הפוטנציאלי הוא נישה, ניתן להגיע אליו יותר בקלות.



מורדוך ממליץ לדגש מחשבים לחשוה בגדול. "כיוון פעולה חשוב צריך להיות יצירת התקינה
המתאימה. כמו כן, העסק חייב להיות בעל מספר גדול של פתרונות, בגלל מספר האבזרים ובגלל
מגוון המוגבלויות הקיימות".



אבנר טלמון (54)



המיזם: בית הבד של הגולן



שנת הקמה: 2006



צעדים בדרך: לפני 11 שנים אבנר וסמדר היו זוג רמת אביבי מצוי - היא עובדת סוציאלית,
הוא מנהל חברות בתחום התשתיות. באחד מטיוליהם בגולן, במהלך רכיבה על סוסים, עברו
השניים דרך משק מוזנח שהנוף הנשקף ממנו עוצר נשימה. אבנר ירד מהסוס ודפק בדלת הבית.
האיש ששכר את המקום הפנה אותו אל בעל הבית. “התקשרתי אליו, נפגשנו, ותוך כמה דקות
סיכמנו שאני קונה את השטח. אחרי שבועיים הוא היה שלנו. תקראו לזה רומנטיקה, אבל
הרגשנו שזה מטורף להזניח מקום כזה”.



בתוך זמן קצר עזבה המשפחה את רמת אביב לטובת הבית במושב רמות. בשטח שרכש החל טלמון
להתמקד בגידול זיתים, ועם הזמן רכש את זכויות העיבוד של משקי עצי הזית בסביבה. הוא
ייצר שמן בעזרת מכונה קטנה לריסוק זיתים, אך רוב זמנו הוקדש לניהול חברת מגופים
מקבוצת פדרמן. רק לאחר שעזב את החברה התמסר לגידול הזיתים באופן מלא, ואף רכש שטח
אדמה בפארק התעשייה בקצרין.



ב-2006 החל להפעיל במקום את בית הבד ומרכז המבקרים, בתוך מבנה שעיצב בהשראת בתי כנסת
עתיקים בגולן. כיום מגדל טלמון ששה זנים שונים של זיתים. “החלטנו להתרחב אורכית”,
הוא מפרט. “אנחנו מגדלים זנים ייחודיים, מוסקים, מובילים, מפעילים את המכונות שלנו
ואנחנו האחראים הבלעדיים על המותג. בכל יום פונים אלי בבקשות לעשות שימוש במוצרים לטובת
מותגים פרטיים, אבל אני מסרב”.



קשיים ותכניות לעתיד: אבן הנגף העיקרית, אומר טלמון, היא מימון המיזם. הזוג טלמון
הקים את בית הבד מהון עצמי והפעיל אותו לראשונה בסמיכות לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
“תקופת מלחמה, שלושה ילדים בצבא והשבתת מכירות בצפון”, מתאר טלמון את נתוני הפתיחה
של העסק. “בזמן הזה רצנו לכל נותני האשראי והספקים וביקשנו שיחכו קצת עם הגבייה.



קיבלנו גם סיוע מקרן צפונה שהקים איתן ורטהיימר אחרי המלחמה”. מאז הצליחו להתאושש,
ויותר מכך, וכיום פנוי טלמון לחשוב קדימה, עם הפנים לשווקים הבינלאומיים. מוצרי החברה - שמן זית, סבונים וכ-20 מוצרי קוסמטיקה טיפולית על בסיס שמן זית - נמכרים בשמונה נקודות מכירה בארה"ב. “אנחנו מתכוונים להגיע בשנה הקרובה ל-30 מקומות. כרגע אנחנו לא מסוגלים לספק יותר
מ?100 טונה שמן זית, ולכן לא יכולים לגדול הרבה מעבר לכך בתחום השמן, אבל בתחומים אחרים - בהחלט”.



מה למדתי: “כיזם, הכל תלוי בך. אתה יכול להיעזר ולהיתמך בכל מיני גורמים, אבל בשום שלב
לא לגלגל עליהם את האחריות או לתלות כישלונות בגורמים סביבתיים. אתה האחראי, והתוצאות
תלויות בך”.



מורדוך התרשם שלמרות קשיי התחלה של מימון ומלחמה, "הצליחו היזמים לבצע את פריצת הדרך
ולהקים מערכת ייצור לשמן ומוצרים נלווים. בנוסף הם הקימו מערכת מכירות בארץ ובארה”ב -
הישג מרשים כשלעצמו.



הצעד הבא, הוא טוען צריך להתמקד בבעיה העיקרית של העסק והיא במכירות. "תשומת לבם של
היזמים צריכה להיות מופנית לתחום זה. אבל לתת את הדעת לבעיה נוספת: עושה רושם שלא
קיים מערך ייצור מתאים לכמויות הנדרשות - גם לחומרי הגלם, הזיתים על זניהם השונים,
וגם למוצרים עצמם. השאלה היא האם העסק מוכן ‏(מבחינת תשתיות הייצור הקיימות‏) לעלייה
משמעותית בביקושים. שווה בדיקה פרטנית.



קרן שמש לעידוד יזמות צעירה בישראל מציעה סיוע כספי והדרכה מקצועית ליזמים.
לפרטים ניתן לפנות לאתר הקרן: