וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חור שחור בבנקאות בארה"ב

צחי כהן

22.2.2009 / 14:15

הלאמת הבנקים בארה"ב היא פתרון נוח לכלכלה, אך עשוייה לפגוע במשקיעים. אובמה צריך להגיב מהר נפילות בשווקים

בסוף השבוע החולף צללו מניות סיטי בנק ובנק אוף אמריקה למחירי שפל של כעשרים שנה. מניית סיטי לדוגמא, קרסה ב-23%לרמתה הנמוכה מאז 1991. הירידות באו על רקע חששות לאפשרות הלאמת שני הבנקים הנ"ל ואחרים על ידי ממשל אובמה.

פעם, לא לפני זמן רב, הלאמה בארה"ב, מעוז הקפיטליזם, הייתה כפירה בעיקר. היום כבר מדברים על זה בגלוי כאפשרות סבירה. הסיבה המרכזית להלאמה פשוטה – הממשל לא רוצה שבנק גדול יתמוטט ויגרום נזק בלתי הפיך למערכת הפיננסית האמריקאית כולה. לכן ההלאמה היא ברירה עדיפה.

הוסיפו לכך התבטאויות קשות על היקף המשבר בארה"ב מפי המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס, ("המשבר היום חמור יותר מהמיתון הגדול של שנות השלושים"), או מפי "נביא הזעם" המפורסם פרופ' נוריאל רוביני: "המשבר במערכת הבנקאית רק הולך ומחמיר", והנה לכם סיבה לבהלה ולאובדן עשתונות בוול סטריט.

הלאמה כמניעת פאניקה – גל הדף

מההיסטוריה הכלכלית אנו מכירים מקרים רבים שציפיות הביאו לתהליך התגשמותן בגלל פאניקה. בשנה החולפת מניית סיטי איבדה 90% משוויה ובנק אוף אמריקה ירד בשיעור דומה. חלק מהבנקים הנפיקו בעת משבר "מניות בכורה" עדיפות נושאות ריבית עדיפה בהשוואה לריבית הפד במטרה לחזק את מבנה ההון העצמי.

כיוון שאיש אינו יודע, כולל הדירקטורים של סיטי ובנק אוף אמריקה, כמה נכסים רעילים חסרי ערך עדיין קיימים במאזנים, ההלאמה היא, לכאורה, פתרון נוח. לבעלי המניות מכל סוג מדובר בתסריט אימים – הלאמה מעלה חשש מובהק (וצפוי) למחיקת מניותיהם וזה יצור גל הדף פיננסי נוסף בוול סטריט.

שוו בנפשכם אלפי משקיעים או גופים מוסדיים שרכשו מניות בכורה לפני פחות משנה ואשר יגלו פתאום שהמניות ספק שוות את הנייר עליו נכתבו...

זאת ועוד, מאות משקיעים מישראל, בעצת יועצים פיננסים, רכשו מניות בכורה עם ריבית מועדפת בהשוואה לריביות שהציעו להם הבנקים בישראל. משקיעים אלה עלולים לגלות שההשקעה המבטיחה, רק באמצע 2008, הפכה לכלום אם תהיה הלאמה. מניות בכורה כאלו מוחזקות גם בתיקים מוסדיים ישראלים רבים. מעניין אם הפיקוח על הבנקים בארץ מעודכן על העניין.

פופולאריות נבואות הזעם (1) – אובמה מחריש

לרוביני וסורוס הצטרפו בימים האחרונים פול וולקר לשעבר יו"ר הפד וכיום יועץ לאובמה והסנאטור המוערך כריסטופר דוד, יו"ר ועדת הבנקאות בסנאט, שהביעו חשש "ממיתון בנוסח 1930", או לחילופין, "יתכן וצריך להלאים בנקים לפרק זמן קצר".

שר האוצר האמריקאי טימותי גייטנר לא הבהיר עמדה ברורה בעניין סיטי ובנק אוף אמריקה והנשיא אובמה לא מצא זמן להביע דעה נחרצת בנושא. אובמה, התקווה הגדולה לחזרה לרגיעה כלכלית מאז בוש ופולסן הכושלים, נעלם ודמם.

דווקא הנשיא הטרי והרענן, בעל כושר רטורי משובח, נראה מעט מנותק מהסביבה הכלכלית הגועשת. חבל שאינו עוקב בבלקברי שלו אחרי מפולת המדדים והבנקים בוול סטריט. התבטאות ברורה שלו, לפני ימים ספורים, הייתה אולי מרגיעה קצת את השווקים הקורסים. סביר להניח שנשמע אותו עוסק בנושא כבר בימים הקרובים מחוסר ברירה ובגלל הפאניקה אף שזה יהיה מאוחר. בינתיים אובמה מאכזב.

פופולאריות נבואות הזעם (2) – תגיע ההתאוששות

פופולארי להיות נביא זעם בימים אלה ולנבא על הלאמת בנקים, קיצוץ אשראי, ביטול כרטיסי אשראי, התמוטטות תעשיות הרכב, התמוטטות הדולר, שנים שחורות – הכל הפך לאפשרי.

היו ימים שאופטימיסטיים כמו גרינספאן (נגיד הפד) צוטטו בהרחבה על כל פיפס שאמרו. פסיק אקראי במשפט של גרינספאן הפך לתילי תילים של פרשנויות.

וורן באפט דיבר חיובית על מניה (ג'לט, מייקרוסופט או קוקה קולה) ומייד ענפים שלמים הפכו למועדפים אצל האנליסטים. האופוריה בשווקים עד 2007 הייתה חסרת פרופורציות וכך נולד בחטא האופטימיות המשבר של היום.

חטא היוהרה פועל לשני הכיוונים. הספדים של הכלכלה נהיו בסט סלר בעיתונות במיוחד בעיתונות הכלכלית. לעיתים תחרות על כותרות מפחידות – "קריסה, מפולת, התרסקות, בעתה, פחד, תאוות בצע, דובים שועטים, דובים קורעים לגזרים, סתם ירידות חדות", הפכו לכותרות שגרתיות.

ובכן הכלכלה במצב מצטמק, התל"ג יורד והצמיחה שלילית – סוף העולם הכלכלי רבותיי עדיין לא הגיע ולא יגיע. אנשים ימשיכו לייצר, עובדים יפוטרו, משפחות יהרסו, בנקים יולאמו והרובל יצלול שוב. בסין הצמיחה תיבלם, אצלנו "גאונים" יתנפלו על סטנלי פישר בביקורת בוטה חסרת טעם. הכלכלה חייבת לתפקד, ייקח לה עוד שנה - שנתיים להתאושש והיא תתאושש. המשבר כאן איתנו, "הפופולאריות" שלו בשיא – הוא יעבור עם נזקים עצומים אבל יעבור.

נבואות הזעם יירגעו בהדרגה, הטריליונים שהוזרמו יחלחלו לאט לצרכנים ואי אפשר לקיים לאורך זמן שלטון תקין עם מיליוני מובטלים וכאלה שבדרך. דווקא עכשיו, בעיצומו של המשבר, יתכן שסיומו יהיה מהר מהצפוי. למרות שקשה או בלתי אפשרי ואפילו חצוף לצפות לכך עכשיו כשכולם מפחדים.

עו"ד צחי כהן הוא מנהל היחידה ללימודי חוץ במרכז ללימודים אקדמיים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully