שניצל מאובטח

מקצוע כטכנולוגית מזון ואבטחת איכות עוסק בעיקר עם בטיחות המוצר מבחינת הצרכן. אלו שאוהבים להתעסק במזון ומנסים לדעת מה יש בו במקום לאכול אותו, מוזמנים להבין איך נראה סדר היום ומה צריך לעשות כדי להתקבל. ציפי כהן, טכנולוגית מזון במפעל מזון גדול בארץ, מספרת על סוג העבודה:

בצעירותי למדתי ביו-טכנולוגיה בהתמחות מזון, במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. הלימודים, הנמשכים ארבע שנים, מתוכם חצי שנה היא התמחות שעשיתי בסטארט-אפ של מפעל מזון גדול. כשניגשים ללימודים כאלו, האהבה לתחום צריכה להיות מכיוון ההתעסקות והחקירה של המזון, הרצון לדעת מה אתה אוכל, ולא כמו שכולם חושבים שצריכה להיות אהבה רק לאכילה. בנוסף, הלימודים צריכים להיות למי שיש ראיה הנדסית מאחר והרבה מחומר הלימוד הוא בסימן הנדסה ומחקר, ולא בתחום הביולוגי של האוכל.

בעקרון אין צורך בידע מוקדם לפני הלימודים, וכל מי שמתעניין בנושא יכול להתחיל. רוב הלומדים הם בעלי 'ראש' ריאלי מאחר וחלקה הגדול של תוכנית הלימודים סובב את תחומי ההנדסה. כמובן שרקע קודם בנושא יהיה בונוס אבל הוא לא הכרחי.

בתפקיד הנוכחי אני בודקת את המוצר מבחינת הימצאותם של גופים זרים בפרודוקטים וכן בודקת את המוצרים ואת חומרי הגלם מבחינת מיקרוביאלית. במהלך היום אני אחראית ומפקחת על השינויים שנעשים בייצור, גם בתחום המיכון וגם בתחום המוצר.

כמו כן, אני בודקת דברים חדשים שנכנסים למפעל כמו מכונה או מוצר חדש שצריך ללוות עד הרגע שיגיעו למדפים. הבדיקות שבאחריותי הן בעיקר בתחום ניתוח תהליכים הקורים בשטח, לדוגמא: כשמגיעה מכונה חדשה, העבודה שלי היא לבדוק אם היא עושה את הפונקציות שהיא צריכה לעשות בשטח. כמו כן, אם יש מוצר חדש, עליי לבדוק את תהליך הכנתו כדי לוודא את תקינות ההכנה מתחילתו עד סופו.

במפעל יש תקופות לחוצות יותר ופחות אבל באופן כללי התפקיד הוא לא תובעני. בתחום זה, ההתקדמות יכולה להיות מאוד אטרקטיבית כך שאחרי הלימודים אפשר להתפתח מהר מאוד בתחום של ניהול או פיתוח. לעומת זאת, השכר הוא יחסית נמוך.
תחום המזון הוא מעניין ודינמי ומעבר לכך, הוא תחום שקשור לכולנו. זה לא עניין מנותק מהמציאות כי מרגישים את החומר.