יובל בן זאב: סיכוי קלוש למהלך דרמטי של הזרמת הון והלאמה של הבנקים בישראל

"להערכתנו, קיים סיכוי קלוש למהלך דרמטי של הזרמת הון והלאמה של הבנקים בישראל", כך כותב האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים.

"האם יש לחשוש מהלאמת בנק בישראל? האם יש לחשוש מהזרמת הון מאסיווית לבנקים באופן שידלל משמעותית את בעלי המניות הנוכחיים?" שואל בן זאב "הסיכוי לכף נראה נמוך ביותר, כמעט בלתי סביר. המשבר הנוכחי לימד אותנו להמעיט את השימוש בביטויים כמו 'לא ייתכן' ו'בלתי אפשרי' ולכן נסתפק בהערכתנו שהסיכוי לכך הוא קלוש".

בכלל פיננסים מונים כמה סיבות למסקנה וביניהן מרכיב נמוך של "נכסים רעילים" במאזני הבנקים בישראל המוגדר כנמוך משמעותית ממה שראינו בבנקים בעולם. "המודל העסקי של בנקאות בישראל היה ונותר במהותו "בנקאות מסורתית", כלומר תיווך פיננסי בין חוסכים ולווים המבוצעות בשיעורי מימון נמוכים יחסית, המלווה בהכנסות מעמלות מסורתית ללא מרכיב גבוה של פעילות נוסטרו (תיק נכסים)", כותב בן זאב.

לפיכך, עיקר הסיכון במאזני הבנקים הוא סיכון אשראי מסורתי מהסוג שהמערכת הבנקאית הישראלית ראתה לנגד עיניה במשברים הקודמים דוגמת 2002.

גם יחס הלימות ההון של הבנקים משביע רצון, 5 הבנקים הגדולים מתקרבים ליחס הלימות הון של 12% לאחר שביצעו מהלכים מוצלחים לגיוס הון משני ששיפר את יחס הלימות ההון. יחס הלימות ההון מגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם. מדובר בהון שהבנק מחזיק אצלו ככרית ביטחון ואסור לו להשתמש בו לצורך מתן אשראי. זהו הון שמשמש גם ביטחון לפיקדונות הציבור בבנקים.

מוקד תשומת הלב הוא (המציג הלימות הון של 10.6% בלבד - הנמוך במערכת) שיזדקק לגיוס שטרי הון בסך של 2.5-2 מיליארד שקל ב-2009 כולל כ-400 מיליון שקל כהון ראשוני כלומר כהזרמת מזומן ממש ולא ככתב התחייבות. בן זאב מעריך כי דיסקונט יעמוד במשימה, במיוחד לנוכח הסיוע שמציעה הממשלה בדמות העמדת ערבות לגיוס.