המים המותפלים היקרים יחסלו את החקלאות

>> בתחילת הבצורת של סוף שנות ה-90, קיבלה הממשלה החלטה על הקמת מתקני התפלת מי ים בהיקף של 200 מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב). בקיץ 2008 קיבלה הממשלה החלטה על היערכות להתפלת 700 מלמ"ק. בפועל, הוקמו והופעלו רק שני מתקני התפלה: באזור אשקלון ובפלמחים. מתקן ההתפלה בתחנת הכוח בחדרה נמצא עדיין בהקמה.

אחת מנקודות החולשה של אספקת המים המותפלים קשורה לשילובם במערכת המים הארצית. אף כי ברור לכל שהמים המותפלים והיקרים מיועדים לייצב אספקת המים לאוכלוסייה העירונית, ואף כי מתקני ההתפלה מוקמים בתוך הסביבה העירונית וניתן היה לקשור אותם בקווי הולכה קצרים אל המרכזים של מרבית האוכלוסייה - התכנון והביצוע בפועל מכוון את המים המותפלים למערכת הארצית. מים אלה משתלבים בתוך סל המים הכולל המובל במערכת זו.



לחיבור המים המותפלים למערכת הארצית יש השלכות ארגוניות, תפעוליות וכלכליות מרחיקות לכת. אחת ההשלכות היא עלויות ובמחירים גבוהים, שחקלאות השדה והצרכים הסביבתיים האחרים אינם יכולים לשלם, שהרי תוספת עלות ההתפלה תוטמע במחירי המים הטבעיים. ב-2006 נחתם הסכם בין הממשלה להתאחדות החקלאים ובו הוסדרה חלקית וזמנית סוגיית תעריפי המים לחקלאות. ההסדר הביא לפשרה התואמת את הגישה הכלכלית: החקלאים הסכימו לתוואי של עלייה במחירי המים ובתמורה הם מקבלים החזרים כספיים לתקופת מעבר של כמה שנים. הסדר זה קנה שקט זמני והוא אינו מבטא את הצורך להבטיח את החקלאות במובנה ובהקשרה הסביבתי.



כניסת ההתפלה גורמת לעלייה חדה בעלויות ייצור המים ונדרש להתאים את תעריפי המים לחקלאות למציאות זו. ככל שיגדל היקף ההתפלה, קצב עליית העלויות יגדל ויילך. המשך התעריף האחיד למים יגרום לניוון עד חיסול חקלאות השדה. לא ניתן לגדל אספסת בעמק החולה, תמרים בעמק הירדן ופרדסים בשרון במחירי מים הקרובים לעלות ההתפלה. גם המעבר להשקיה במי קולחין (מים מושבים) כרוך בעלויות גדולות, הן בהשקעות ההון והן בעלויות התפעול. התמיכה במחירי הקולחין, הנהוגה כיום, עלולה לקטון בתנאים ציבוריים אחרים.



היעדר פתרון קבע להקצאת קולחין איכותיים לנחלים וחיסול חקלאות השדה יביא להרס מוחלט של הנוף הירוק, ויש לכך השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת.



הכותב היה היועץ לתכנון אסטרטגי ברשות המים. הדברים נאמרו בכנס מדיניות המים בישראל שנערך במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן