בנק ישראל מגזים בתביעותיו מהבנקים

>> הורדת הריבית האחרונה מעידה על מצבו המידרדר של המשק הישראלי, והיא באה לאחר עדכון תחזית הצמיחה ל-2009 שלפיה ייכנס המשק למיתון.

המטרה המרכזית של מהלך הורדת הריבית היא עידוד הפעילות במשק ובעיקר טיפול במחנק האשראי. ואולם הבעיה בשוק האשראי אינה נעוצה בגובה הריבית. הריביות כיום בישראל ובעולם מאוד נמוכות ובימים כתיקונם הדבר היה מניע את גלגלי המשק. עם זאת, המחנק בשוק האשראי אינו נענה על ידי הבנקים והריבית הנמוכה אינה מגולגלת ללקוחות הקצה.



על אף שרמת הנזילות של הבנקים גבוהה מאוד בשל מיליארדי השקלים שהוזרמו על ידי הציבור לפיקדונות, בעיקר מכספי הפנסיה שנמשכו בחודשים האחרונים, אינם משחררים את הכסף לחברות ובכך תורמים להמשכיותו של משבר ומחנק האשראי במשק. מחנק האשראי הוא האיום המרכזי כיום על שוק ההון והמשק, והוא מתבטא היטב במרווחי הסיכון של איגרות החוב הקונצרניות. אג"ח אלה נסחרות בתשואות גבוהות בשל החשש שהחברות שהנפיקו אותן לא יוכלו להשיג אשראי ולמחזר את החובות שלהן למחזיקי האג"ח.



הבנקים חוששים לתת אשראי כאשר יציבות החברות והמשק אינה ברורה ובינתיים הם מרוויחים תשואה גבוהה, כאשר הכספים שהופקדו אצלם על ידי הציבור נושאים מרווח ריבית גבוה מאוד לטובת הבנק לעומת ריבית בנק ישראל. הלקוחות מקבלים תשואה אפסית על פיקדונותיהם ואילו הבנק מקבל על כספים אלה ריבית של 3%-4%. במצב זה, הבנקים נהנים מכל העולמות ואין להם כרגע כל אינטרס לשחרר כספים לחברות ולהקטין את מחנק האשראי.



מעצור נוסף המונע מהבנקים לשחרר את מחנק האשראי נעוץ בדרישות הלימות ההון. לפי תקנות באזל 2 שייכנסו לתוקפן השנה, על הבנקים לשמור על הלימות הון נאותה במטרה להפחית את המינוף שלהם ובהכרח גם את הסיכון שהם לוקחים. הלימות ההון שהיתה בעבר 8%, הועלתה בשנים האחרונות בהדרגה בהנחיית המפקח על הבנקים, ל-9% ו-10%, וב-2009 תעלה הלימות ההון הנדרשת ל-12%. המשמעות היא שהבנק חייב להחזיק נכסים ומזומנים בהיקף של 12% מההלוואות והאשראי שהוא נותן. ככל שהלימות ההון גבוהה יותר, כך גדל חוסנו של הבנק נגד קריסה, אך מצד שני הלימות הון גבוהה מקטינה את יכולת הבנק לספק אשראי.



הלימות הון גבוהה היא עניין משמעותי בעתות משבר, ולא מן הנמנע שדרישות מחמירות אלה שיפרו את מצב המשק והן מבורכות כהכנה לימי משבר. ואולם כאשר מחנק האשראי מכביד על המשק, חשוב יותר לטפל במשבר עצמו ובגורמים לו ולדחות את הרגולציה למועד מאוחר יותר. צעדי הורדת הריבית נכונים, אך מחטיאים את מטרתם כל עוד לא מטופל מחנק האשראי על כל היבטיו. כדי שהורדת הריבית תהיה אפקטיווית, יש לטפל במקביל גם בנושאים של הלימות ההון, של ערבויות מדינה לאשראי לחברות, מימוש של תוכניות האוצר בעניין קרנות המנוף וצעדים דומים נוספים. דרישות הלימות הון גבוהה הן מתבקשות, אך רצוי להשתמש בהן לאחר שהגלגלי המשק יתחילו לנוע.



הכותב הוא מנכ"ל סיגמא בית השקעות