כך הופכים חוף ציבורי לדירת נופש פרטית

>> דירות הנופש קנו להן בעשור האחרון אחיזה משמעותית בנוף הישראלי בכלל ולאורך החוף בפרט. אי הבהירות לגבי פרשנות המונח "דירות נופש", איפשרה ליזמים ולרשויות לנצל זאת כדי לשווק מגורי יוקרה במתחמים שייעודם מלונאי.

היקף התופעה הוא עצום. בעשור האחרון שווקו ותוכננו אלפי דירות נופש לאורך קו החוף, על קרקעות המיועדות למלונאות. בין הפרויקטים הבולטים ניתן לציין את סי בל בנהריה, פנינת הים בעכו, מגדלי חוף הכרמל בחיפה, כפר הים בגבעת אולגה, מלון כרמל בנתניה, מרינה הרצליה, סי אנד סאן בתל אביב ואדוית באשדוד.



לתופעה של בנייה למגורים במסווה מלונאי באמצעות דירות הנופש יש השלכות חמורות. דירות הנופש הנמכרות למגורים נרכשות על ידי קבוצות אוכלוסייה מצומצמות של בעלי יכולת ואינן זמינות לציבור הרחב. כך נהפכים נתחים משמעותיים של החוף, שייעודם הוא תיירותי ושנועדו לכלל הציבור, לנחלתן של קבוצות מצומצמות ונעשית חלוקה בלתי צודקת של משאבי החוף. מכירת דירות למגורים במתחמים שייעודם הוא תיירותי מונעת את השימוש המקורי בשטח ומכלה את עתודות הקרקע לפיתוח עתידי של ענף התיירות. בחלק ניכר מהפרויקטים האלה אף מעורבת השקעה ציבורית - מענקים שמעמיד משרד התיירות לפרויקטים מלונאיים. אלא שהשקעה ציבורית זו אינה מממשת את ייעודה, יורדת לטמיון ונכנסת לכיסו של היזם.



המחלוקת לגבי פרשנות המונח "דירות נופש", הנובעת מהיעדר הגדרה סטטוטורית המחייבת על פי חוק, הוכרעה בשנים האחרונות על ידי בתי המשפט. בשורה של פסיקות קיבלו בתי המשפט את עמדת ארגוני הסביבה ונקבע העיקרון כי כל יחידת דיור הנבנית בשטח המיועד לתיירות חייבת לעמוד לרשות כלל הציבור במרבית ימות השנה, וכי השימוש למגורים אסור. ואולם על אף זאת, התופעה של בנייה למגורים במסווה מלונאי עדיין לא נעלמה מנוף ארצנו. אין ספק שהעדיפות הכלכלית הברורה לטובת המגורים היא שגורמת לכך שתופעה זו עדיין מרימה ראש, חיה ובועטת.



בבדיקה שערכה החברה להגנת הטבע נמצא כי על אף הפסיקה, תרבות הישראבלוף נמשכת, ובכל הפרויקטים שנבנו ונבנים כיום לאורך החוף נמשך השיווק למגורים.



הכותב הוא ראש אגף שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע