מדינת פייסבוק בת חמש

>> מסתבר שלפני שבועות אחדים שינתה פייסבוק את תנאי השימוש באתר - אותו מסמך ידוע לשימצה הכתוב ב"משפטית", שלא נקרא על ידי אף אדם מלבד עורך הדין שכתב אותו. פייסבוק קבעה, כי רישיון השימוש שלה בתוכן המועלה על ידי גולשים, כגון תמונות וטקסטים שונים, יישאר בתוקף גם לאחר מחיקת הפרופיל על ידי אותם גולשים. איתרע מזלה של פייסבוק והפעם מישהו דווקא כן קרא את המסמך, ופירסם בבלוג צרכני מניפסט זועם שלפיו "כל תוכן שהעליתם לפייסבוק יוכל לשמש את האתר לכל מטרה שהיא, לנצח, בלי קשר למה שתעשו בהמשך".

בתוך שעות אחדות זכה הבלוג האזוטרי לכחצי מיליון כניסות. 100 אלף משתמשי פייסבוק הצטרפו לקבוצות מחאה נגד תנאי השימוש החדשים. ארגוני זכויות אדם הגישו תלונה בהולה לרשות הסחר הפדרלית (FTC). פייסבוק זיגזגה קצת, ובסופו של דבר נסוגה משינוי התנאים. הקהל התפזר לביתו - איש איש לרשימת חבריו ו"הקיר" שלו. מלבד עורכי הדין של פייסבוק, לא היו נפגעים.



במהלך המשבר כתב מארק צוקרברג, מייסד החברה בן ה-24, כי לפייסבוק כיום 175 מיליון משתמשים, וכי אילו היה מדובר במדינה, היתה זאת המדינה השישית בגודלה בעולם. כיאה למדינה אדירה וצומחת במהירות, הציע צוקרברג לכונן לפייסבוק חוקה, "מגילת זכויות וחובות גולש", שתסייע לפתור התנגשויות מהסוג הזה.



לנוכח הצמיחה במספר המשתמשים, הפך שינוי תנאי השימוש בפייסבוק לדומה לשינוי חקיקה. במדינה דמוקרטית, מדובר בתהליך ארוך של דיונים, ועדות, לוביסטים וארגוני זכויות אדם. כדאי לפייסבוק ללמוד מהפוליטיקאים איך "מוכרים" לעם שינוי חקיקה. לא מסתירים אותו בלשון משפטית, אלא מעבירים את עיקריו בשפת בני אדם, ומסבירים למה הוא יסייע ליצור את הטוב מכל העולמות האפשריים.



ואכן, שינוי ההסכם על ידי פייסבוק לא היה שינוי דרמטי. פייסבוק ניסתה להבהיר, כי אם אדם מעלה לאתר תמונה וחברו כותב עליה הערה או מסמן אותה בתגית, מחיקת הפרופיל של החבר על ידיו אינה מחייבת מחיקה של ההערה או התגית מהתמונה. אדם אינו יכול למחוק את זהותו מהאתר ללא זכר, בדיוק כפי שאזרח של מדינה אינו יכול להיעלם מבלי להשאיר אות. פייסבוק לא באמת מנסה לנכס לעצמה את תוכן הגולשים. ניכוס כזה כרוך בחשיפה לאחריות משפטית נרחבת שממנה מנסה פייסבוק - כמו כל אתר ווב 2.0 - להימנע.



התקרית מוכיחה שוב כמה בעייתיים המסמכים הקרויים תנאי שירות באתר ומדיניות פרטיות. אלה מסמכים חד צדדיים ודרקוניים, שטוב שהגולשים אינם קוראים אותם, מאחר שהיו רק מגלים עד כמה הם נטולי זכויות. עם זאת, הובהר כי לגולשים דווקא כן איכפת ממה שכתוב בהם. כמו כן, מסתבר שכפי שצפו המרצים למשפטים ד"ר שמוליק בכר וד"ר טל ז'רסקי במאמר שפירסמו, די בכך שגולשים אחדים יקראו את ההסכם, שכן הם ימהרו להפיץ את הכשלים והבעיות לידיעתם של שאר הגולשים.



-



ד"ר טנא הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל