ערימות אג"ח הזבל מתחילות להסריח

ערמות אג"ח הזבל בבורסה בתל אביב צומחות בקצב מהיר והצחנה הולכת ומתפשטת ברחבי שוק ההון. דפי זהב הודיעה לבעלי האג"ח, שלא תעמוד בתנאים הפיננסיים (היחס בין ההון העצמי למאזן וההתחייבויות) דבר שעלול להביא לדרישה מיידית לפירעון 350 מליון שקל סכום שאינו מצוי בקופת החברה.

צרפו לכך את "משחק הסיכויים" של עמית ברגר מ"אנטר", שדיווח כי יש פחות מ- 50% סיכוי שאנטר (בעלת נתח מרכזי מהשליטה ב"טיב טעם") תפרע את האג"ח שהציבור קנה והנה הצרות מעמיקות. הזבל עולה על גדותיו גם עם אג"ח (להמרה וסטרייט) של חברות שמעוררות חשש כמו: אמריקן קולוני (בנייה), דואיסבורג (בנייה), טאו (בנייה כמובן), טי.אר.די (חברה לטכנולוגית שיניים – שהושקעו באופן משונה), לנדמארק (נדל"ן), וורלד ספנות (כבר לא בספנות), דיגל (בנייה), ארזים (בנייה), ליטו גרופ (בליל עסקים לא מוגדר), דיידנלנד (בנייה) ועוד שפע אג"ח, שנסחרות בתשואות אדירות המסמלות סיכון ענק מפירעון במועד.

השיטה, למי ששכח, הייתה פשוטה. גייסו הון ממוסדיים ומהציבור בבורסה בתל אביב לעיתים כדי לקנות נדל"ן לבנייה בעיר יאסי שברומניה או בקישינב או בפלודייב ולעיתים בסנט פטסבורג או פלורידה.

משבר הנדל"ן העולמי תפס את מרבית חברות הנדל"ן לא מוכנות. הם רכשו שטחים לבנייה ולפתע אין למי למכור, ולכן אין למי לבנות והריבית על האג"ח דופקת כמו שעון... ברור שהגדולים כמו דנקנר ותשובה, שקנו בעיתוי אומלל קרקע יקרה בלאס וגאס לבניית מלון וקזינו (פרונטיר) יצליחו לשרוד את המשבר, לאחר שמחקו משווי הקרקע מאות מיליונים. לחברות הקטנות שעובדות עם הון מצומצם אין את הפריבילגיה למחוק הון בגדול, מבלי למחוק את עצמן לדעת מהמסחר. כך נוצר גלגל ענק של מחיקות והררי אג"ח זבל.

לאג"ח הללו שנסחרות בתשואות שבין 50% במקרה הטוב ל- 530% במקרה הרע אין כרגע סיכוי סביר לפירעון. גרוע מכך, לחלק מהחברות אין אפילו סיכוי קלוש לתשלום הריבית הנקובה על האג"ח. גייסת הון ב- 7% ריבית ואין לך אפשרות, במועדי תשלום הריבית, לשלם אפילו את הריבית לנוכח ההפסדים האדירים שמחקו את ההון העצמי. חורבן פיננסי.

במהלך 2008 הפסידה חברת הבנייה "אלרוב", שבבעלות אלפרד אקירוב, כ- 500 מליון שקל מההשקעה במניות לאומי ופועלים. את מומחיותו של אקירוב בנדל"ן אנו מכירים, עכשיו נחשפנו לחוסר מזל ומומחיות בהשקעה במניות בנקים. אקירוב רכש מניות בעיתוי אומלל שבו כל הבנקים בישראל שרויים בפאניקה ובארה"ב שוקלים להלאים בנקים. אקירוב הגדיל לעשות ומימן חלק מהרכישות באשראי בנקאי. אשראי שיגדיל משמעותית את הוצאות המימון של אלרוב. סוג של חד גדיא – הבנק נותן אשראי לרכוש את מניותיו שיורדות פלאים ומהוות ביטחון לאשראי.

שלמה אליהו מבעלי השליטה בבנק "איגוד", חושק כבר שנים בשותפות בשליטה בלאומי. אליהו לא מסתיר את תשוקתו לבעלות בגרעין השליטה בבנק והוא כבר מחזיק בכ- 9.5% (ואולי מעט יותר כ- 9.9%) ממניות לאומי. מתחילת 2009 לאומי איבדה 7% וברבעון האחרון של 2008 המניה מחקה 35% מערכה. אם המשבר בבנקאות הישראלית-עולמית יימשך, אליהו יאלץ למחוק הון עתק. לזכותו נספר שהוא לא גייס את הכסף מהציבור ומדובר בכספו האישי.

אליהו ואקירוב אינם היחידים שהשקיעו בבנקים מבין אילי ההון הישראליים. גם נוחי דנקנר גילה את "קרדי-סוויס" בשוויץ ונפשו חשקה בבנק גדול. כך מחק, בינתיים, מאות מיליוני שקלים מכספי כור שגייסה לצורך כך כסף מהציבור בבורסה. דנקנר לפחות הצהיר בבירור שבכוונתו להשקיע ב"קרדיט סוויס" ולהחזיק נתח מהשליטה באמצעות "כור". אמר, עשה, הפסיד. נקווה שיתאושש.

לצערי, האופק הכלכלי בעולם ובישראל קודר מתמיד. ענף הנדל"ן בקשיים ואין קונים או שוכרים. כשאלו אינם, אין סיכוי לחברות הנדל"ן למצוא תזרים מזומנים לתשלום חובותיהם. גרוע מכך, חברה שתבקש למכור נכס כדי לממן תשלומים תתקשה לבצע ובמקרה הטוב תפגוש ציידי מציאות שיציעו מחיר נמוך משמעותית מהערכת שווי הנכס המקורית.

גם עתיד הבנקים לוט בערפל. מחיקת חובות נוספת נראית כסבירה, הצמיחה תרד לשפל ועימה הביזנס, חלק מהלווים בקשיים, ההון העצמי שביר, טייקון אחד בקשיים ואמות הסיפים בבנק ישראל רועדות. חבל להזכיר את התל"ג, תמ"ג, צמיחה, אבטלה – הכל נראה לא נעים.

יותר מאי פעם, העתיד לקראת סוף פברואר 2009 נראה רע. שפל כלכלי ברקע ומימושו נראה אמיתי בהדרגה. הררי הזבל בבורסה יצחינו בעוד חודשיים שלושה כפגרים. עלויות האשראי יעיקו על לווים גדולים ומניות הבנקים עלולות להמשיך להישחק ולהכביד. תסריט כלכלי קשה, הלוואי שאתבדה ומאי שם יגיע מפנה מפתיע לטובה. אם יש נס – שיבוא!


ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה בכירה במרכז ללימודים אקדמיים.