ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני השקיע 10 מיליון דולר בקרן הישראלית JVP

מאת עודד חרמוני

קרן ההון סיכון JVP השלימה אתמול את גיוס ההון של הקרן הרביעית שלה, בהיקף של 400 מיליון דולר. עם המשקיעים בקרן נמנה ראש ממשלת איטליה, סילוויו ברלוסקוני, שהשקיע בה כ-10 מיליון דולר באמצעות קבוצת ההשקעות הפרטית שלו, FIN. כמו כן השקיע בקרן החדשה יריבו הפוליטי של ברלוסקוני קרלו דה בנדיטי, מבעלי חברת אוליבטי.

בספטמבר 2000 הכריזה JVP על הקמת הקרן הרביעית שלה ועל כוונתה לגייס בעבורה 500 מיליון דולר. ימים ספורים לאחר ההכרזה פרצה האינתיפאדה והתגברו הנפילות בנאסד"ק. עד סוף 2000 הצליחה הקרן לגייס כ-280 מיליון דולר, וב-2001 גייסה 120 מיליון דולר נוספים. עם השלמת הגיוס תנהל JVP הון בהיקף של 650 מיליון דולר.

המשקיעים הגדולים ביותר בקרן הנוכחית הם קרן ההשקעות האמריקאית הרבור וסט, שהשקיעה כ-30 מיליון דולר. קרן הורסלי ברידג', מהמשקיעים הוותיקים של JVP, השקיעה אף היא 30 מיליון דולר, וכן השקיעו בה גופי השקעה של ממשלת סינגפור, בהם חברת האחזקות התעשייתית וקרן GIC, שהשקיעו יחד כ-50 מיליון דולר.

משקיעים חדשים הם הטכניון, שהצטרף לאוניברסיטאות שהשקיעו בקרן בעבר: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת קולומביה ו-MIT, וכן קרן Adveq. המשקיעים הוותיקים בקרן הם החברות בואינג, אינפיניון, נורטל, רויטרס ופראנס טלקום.

עם השלמת הגיוס הודיע השותף הבכיר ומי שנחשב למספר 2 בקרן, יובל כהן, על עזיבתו. כהן ימשיך לטפל בחברות שבהן השקיע במסגרת הקרן, בהן חברת ספרה. לדבריו, הוא יתחיל לעסוק בפעילות עצמאית שבה לא יכול היה לעסוק במסגרת JVP.

בתעשיית ההון סיכון אומרים כי עזיבתו של כהן אינה מפתיעה וכי סגנון פעילותו של אראל מרגלית, מנהל שותף בקרן, דומה ל"הצגה של איש אחד". בתגובה אמר מרגלית כי הקרן מתאפיינת דווקא בעבודת צוות מלאה. "הקבוצה שלנו מלוכדת וראינו זאת בטיפולה בחברות ובגיוס ההון של הקרן, לאחר האירועים ב-11 בספטמבר", אמר. "המצב הקשה בעולם הוביל את יובל להבין מה הוא רוצה לעשות, ואנחנו תומכים בו".

עד כה השקיעה JVP כ-50 מיליון דולר מתוך ההון שגייסה לקרן הרביעית. מרגלית אמר כי הוא מאמין בביצוע השקעות גדולות בחברות צעירות המעניקות להן אורך נשימה.

באחרונה התחילה JVP לבצע השקעות בחברות ציבוריות ויזמה עסקה שבה רכשה חברת הסטארט-אפ האמריקאית קוג'נט, שבה השקיעה, חברה ציבורית כושלת במטרה לבנות חברה ציבורית חזקה. קוג'נט ביצעה את גיוס ההון הגדול ביותר ברבעון האחרון, בהיקף של 62 מיליון דולר, וקיבלה התחייבויות להשקעות בהיקף של 100 מיליון דולר נוספים.

מאז עסקת כרומטיס, שבה השקיעה JVP, נאבק מרגלית ברשויות מס הכנסה בסוגיית מיסוי רווחי המשקיעים הזרים בקרן. המאבק עיכב את מימוש מניות המשקיעים בקרן בחצי שנה והקטין את רווחיהם מהעסקה ב-650 מיליון דולר. בחודשים האחרונים מנסים נציבות מס הכנסה ומרגלית להגיע להסדר מיסוי (רולינג) שיפתור את הבעיה.

בעבר הכריז מרגלית כי כל עוד לא תיפתר סוגיית המס, ישקיע שני שלישים מההון שגייס בחברות זרות לחלוטין. החלטת שר האוצר לפטור את המשקיעים הזרים, והסכם הרולינג העתיד להיחתם בשבועיים הקרובים, שינו את עמדתו.

"עם השלמת הרולינג נשוב להשקיע חלק גדול מהקרן בחברות ישראליות", אמר. "בשתי חברות הקפאנו את הקמת מרכזי הפיתוח בישראל כל עוד סוגיית המס לא נפתרה. עם השלמת הרולינג, נקים את המרכזים האלה בישראל".

מרגלית עצמו עובד זה כשנה ממשרדי הקרן בניו יורק. לדבריו, "ההסכם עם רשויות המס ישיב את המשרדים בישראל למעמד המשרדים הראשיים".