מאיר דור מדווח על שנה ראשונה של אי עמידה ביעדים

מאת יורם גביזון

אחת לשנה מופיע מאיר דור, יו"ר חברת ההנדסה והניהול ברן , בפני האנליסטים בשוק ההון, וסוקר את התוצאות בשנה החולפת בהשוואה לתכנון, כולל תחזית לרבעון השוטף, ונותן תחזית ספציפית לשנה הקרובה. גם אתמול התקיימה מצגת זו אלא שהפעם קהילת האנליסטים שמעה ולא התרשמה לטובה. מניית ברן השילה היום בבורסה 5%.

דור העריך אמנם כי בטווח הקצר תעבור על ברן שנה לא קלה, שגם את 2002 תסיים ברן בצורה לא רעה, אך נראה שהאנליסטים התייחסו יותר לתת-הביצוע של התוכנית ב-2001 - ופחות לתחזיות ל-2002.

דור סימן את חוסר ההצלחה הבולט של 2001, קרי העובדה שברן עדיין לא החלה בפעילותה בארה"ב. הוא אמר שברן היתה במגעים מתקדמים לרכישת חברה, והסביר שהסיבה העיקרית לכישלון היא שהחברה סירבה להתפשר על מחיר הרכישה. בניגוד לעבר, דור נשמע אמביוולנטי יותר ביחס להחלטה. הוא העריך שהחברה החמיצה פרויקטים ב-100 מיליון דולר ב-2001 בשוק האמריקאי. לדבריו, הנזק שנגרם לה מהעיכוב ברכישת חברה בארה"ב הולך ומצטבר למחיר בלתי נסבל, כך שייתכן שהחברה תהיה מוכנה לרכוש חברה קטנה במחיר גבוה יחסית, ובלבד שתצליח להשיג דריסת רגל בשוק האמריקאי לתשתיות סלולריות. שוק זה נהנה מרמת מחירים טובה, רמת תחרותיות קטנה יחסית, ומצוי לדבריו במצבו של השוק הישראלי לפני 5 שנים.

דור ציין את חברת בכטל כגורם הבולט בארה"ב בשוק זה, אבל אמר שפעילותה אינה גדולה מזו של ברן בתחום בשלב זה. לדבריו, ברן מסוגלת להציע יכולות משופרות בכל הנוגע לגמישות הביצוע של פרויקטים מורכבים בלוח זמנים צפוף, ודרישות משתנות.

דור העריך כי אלמלא כניסתה של ברן לפרויקט של החברה הבת הגרמנית עבור נוקיה, היתה החברה הגרמנית מאבדת את הפרויקט.

הוא התווה את יעדיה של החברה ל-2002, וקבע כי הראשון שבהם הוא הקמת ארגון בארה"ב שמחזור המכירות שלו יהיה 50 מיליון דולר, וביצוע פרויקטים תעשייתיים בחו"ל בהיקף של 30 מיליון דולר. "אם לא נזכה באחד מפרויקטי התשתית בישראל כמו התפלת מים, רכבת, גז או מבני PFI, נראה בכך כשלון", אמר דור.

אחד מיעדיה של החברה יהיה התייעלות שיכלול מרכיב של קיצוץ בשכר וכנראה איחוד חברות בקבוצה.

הוא תיאר מסלול התפתחות אסטרטגי לקבוצה כולה עד ל-2004, שיתבס על חדירה לארה"ב באמצעות רכישה, עליה הופקד אבי רביב, וכן פרויקטים בתחום האנרגיה והתעשייה במזרח אירופה, שיתבצעו באמצעות חטיבת הפיתוח העסקי בראשות מנחם גל. הוא העריך כי פעילות זו תצמח מ-20 מיליון דולר ב-2002, ל-70 מיליון דולר ב-2004.

הוא ציין שהחברה מנהלת משאים ומתנים מתקדמים במספר פרוייקטים במזרח אירופה והעריך שלפחות בחלקם ידווח בקרוב על חתימה.

המערכת התפעולית בישראל מתוכננת לצמוח ל-280 מיליון דולר ב-2004 , עקבה יישום אסטרטגיה של מעבר לפרויקטים ושירותים הנדסיים בשיטת האחריות הכוללת והגדלת מרכיב הטיפול בסגירת חבילות המימון על חשבון שירותים הנדסיים פשוטים יחסית, שיועברו לקבלני משנה.

דור הגדיר את שינוי הדגש כמעבר משיטת + Cost לפרויקטים בעלי מרכיבי סיכון ורווחיות גדולים יותר וכאלה שבהם לאיכות הניהול תהיה השפעה דרמטית על הרווח.

הוא ציין כי חלק מפעילותה של החברה בשוק המקומי יתבסס על רכישת חברות הנדסה מקומיות לא גדולות שיוסיפו בעיקר ליכולותיה של החברה ופחות למחזורה.

אחת מהן, שלא דווחה כנראה בשל חוסר מהותיות, היא רכישת השליטה (51%) בחברת ההנדסה ליד, שמתמחה בשירותי הנדסה לפרויקטים כמו קו צינור הנפט אילת-אשקלון, ובעלת מחזור של 5 מיליון דולר.

הוא הגדיר את מהותה של החברה כחברת נצח כלומר כחברה עסקית צומחת בתחומי הנדסה וניהול ש-7 מייסדיה מעוניינים בהמשך קיומה גם לאחר שיפרשו מניהול פעיל.

הוא העריך שברן תהפוך בהדרגה מחברה ישראלית לחברה ישראלית רב לאומית שמרכיב פעילותה בשווקים זרים יגדל בהדרגה מ-20% ל-50% בתוך שנתיים ואחר כך ל-80%.

דור התייחס לנושא שכרו ושכר המנהלים שעלה לכותרות לאחר שהחברה הודיעה על כוונתה להעניק למייסדים מענק של 500 אלף שקל מהרווח השנתי בכל שנה ו-1.5% מהרווח של הקבוצה מעל 4 מליון דולר.

דור הסביר את הצעד שעבר באסיפת בעלי מניות למרות התנגדות 47% מכלל בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי. הוא אמר שעלות שכרם של המנהלים לפני בונוסים נמוכה (70 אלף דולר), ושמערך התגמול שנבנה יביא את שכר מנהל הקבוצה ל-500 אלף דולר לשנה במקרה שהרווחיות תישמר ברמתה הנוכחית, לבין 100 אלף דולר במקרה של מעבר להפסד.

הוא העריך כי תגמול זה ייצר זיקה בין ביצועי החברה והמניה לבין שכר המנהלים.