מלכודת הדבש של נתניהו

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, שבכהונתו כשר אוצר ב-2003-2005 לחם בעוז להקטנת כוחה של ההסתדרות (עד כדי כך שזרק אותה מענף הפנסיה) וראה בוועדים הגדולים גופים העושים במדינה כבשלהם ולכן יש לגדוע אותם, פגע בתנאי הפנסיה וראה בעובדי המגזר הציבורי אויב שיש לטפל בו בלא שיהוי ("האיש השמן הרוכב על גבו של האיש הרזה") בא עכשיו בדמות נתניהו ב', מהזן החברתי, הקורא למעסיקים להימנע מפיטורי עובדים חרף המשבר הכלכלי.



עתה הוא מעוניין לשתף את ההסתדרות וארגוני המעסיקים ביישום תוכניותיו הכלכליות, שייתכן שיהיו סוג של עסקת חבילה במשק. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, זכו כעת לצירוף הצלע השלישית שכה חסרה לטנגו ביניהם - הצלע של הממשלה.



עיני וברוש מצויים בברית ביניהם עוד מהתקופה בה עיני כיהן כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. מטרת הברית היא להבטיח את מקומם של השניים במרכז הבמה הכלכלית-חברתית, כך שלא יישארו בשולי קבלת ההחלטות.



עיני וברוש השמיעו בכל הזדמנות שניתנה להם את הקריאה להקמת "שולחן משותף" לממשלה, המעסיקים הפרטיים וההסתדרות, שבו יידונו צעדים כלכליים וחברתיים במטרה להגיע להסכמה לגביהם בקרב כל צלעות המשק.



ומה לא עשו עיני וברוש כדי להקים את השולחן המשותף הזה? עד אירלנד הם הרחיקו. במדינה זו הם נפגשו עם שרים, ראשי המגזר העסקי ומנהיגי איגודים מקצועיים ובשובם הם ידעו להשמיע את כל הנימוקים בעד שיתופם של ההסתדרות והמעסיקים הפרטיים בביצוע המדיניות הכלכלית והחברתית של המדינה. אלא ששר האוצר רוני בר-און לא התרשם. כלפי עיני הוא גילה יחס חשדני, בעוד שבינו לבין ברוש שרר ניתוק אמיתי.



והנה הגיעה לפתחם של עיני וברוש בשורה מכיוון לא צפוי.



לריקוד המשולש הזה עשוי להיות מחיר, לפחות מבחינתו של עיני. באוצר יש הממליצים לגשת מיד לקיצוץ בשכר ולהקטנת מספר העובדים במגזר הציבורי, לאחר שהמגזר הפרטי כבר משלם את מחיר המשבר הכלכלי. שיתוף הפעולה החדש שמציע נתניהו לעיני (ולברוש) הוא סוג של מלכודת דבש, מכיוון שהוא אמור לסלול את הדרך לצעדים כלכליים לא פשוטים, בחלקם הגדול כואבים.