מסמר בגלגלי המהפכה בדיני ההפקעות

>> בימים אלה נראה שקטנו סיכוייהם של בעלי זכויות במקרקעין, שהופקעו לטובת מטרות ציבוריות, לקבל זכויות בהן. זאת, לאחר שהחודש החליט בית המשפט העליון על מחיקת העתירות הידועות כבג"ץ קרסיק (בג"ץ 2390/96). בעתירות אלה ניתנה לפני שמונה שנים החלטה שהיוותה מהפכה בתחום הפקעת המקרקעין, ויצרה מרכז כובד חדש ביחס שבין הצורך הציבורי בהפקעות לצרכי ציבור - לבין כיבוד זכויות הפרט בקניינו.

בהחלטתו מלפני שמונה שנים קבע בית המשפט, בהרכב של תשעה שופטים, הלכה חדשה: אם המטרה הציבורית שלשמה הופקעו המקרקעין חדלה מלהתקיים, הרי שבכפוף לכללים וחריגים, לבעל הזכויות המקורי זכות בהם - אף ששימשו למטרה הציבורית שנים רבות, ואף שבמקרים רבים שולם פיצוי עבורם.



ביוני 2001 הוקמה ועדה בין-משרדית שבחנה מודלים אפשריים לתחולת ההלכה החדשה. את המלצותיה הגישה לשר האוצר באוקטובר 2004, ועיקרן הכרה בזכות הבעלים המקורי לרכישה מחדש של הקרקע המופקעת במשך 25 שנה ממועד ההפקעה, קביעת הסדר אחיד להפקעות המדינה הכולל חובת פיצוי עבור מלוא המקרקעין שהופקעו, קציבת מועדים לשלבי ההפקעה השונים וקביעת תוצאות משמעותיות לאי עמידה במועדים שנקבעו.



על יסוד המלצות אלה הוכנה הצעת חוק מטעם הממשלה, שפורסמה ברשומות ביוני 2006. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה בדצמבר 2006, והועברה לדיון בוועדת הכספים לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הוועדה קיימה כמה דיונים בהצעה, אך הם רחוקים מלהסתיים.



שמונה השנים שחלפו מאז שנקבעה ההלכה החדשה התאפיינו בעיקר במבוכה ובערפול בשאלת הדין החל על הפקעות שנעשו בעבר. ההלכה החדשה יצרה ציפייה רבה בקרב מי שמקרקעיו הופקעו בעבר, והניבה גל עתירות לבג"ץ להשבת מקרקעין כאלה. ביחס לרובן המכריע של העתירות קבע בית המשפט כי הוא משהה את הדיון עד להכרעה בעתירות קרסיק. בעתירות אלה חייב בית המשפט את פרקליטות המדינה לדווח מדי כמה חודשים על קידום הליכי החקיקה, וציין את הצורך לקדמה.



עתה החליט בית המשפט כי אין עוד מקום להותיר את עתירות קרסיק תלויות ועומדות והחליט על מחיקתן, תוך קביעה כי ניתן יהיה להגיש עתירות חדשות לאור החקיקה שתתקבל - אם העותרים יסברו כי החקיקה לא נותנת מענה הולם לעניינם. יש להניח כי באפקט דומינו יימחקו בקרוב רובן המכריע של העתירות הממתינות להכרעה בקרסיק, הכרעה שלא תהיה עוד.



דומה כי בית המשפט, שהציג את השיקולים שהביאו אותו לדחות את העתירות, לא לקח בחשבון את החשיבות הרבה שבעצם קיומן של העתירות התלויות ועומדות - ושל הצורך לדווח לבית המשפט על קידום הליך החקיקה. נימוק זה, שאינו נימוק משפטי מובהק, הוא בעל משקל רב בהתנהלותם של גופים. יש חשש כי בכך מתרחק עוד יותר יישומה של המהפכה שקבע בית המשפט כמעט לפני עשור, וכי אותו ציבור של בעלים מקוריים הזכאים לכאורה לרכוש מחדש את נכסיהם בפטור ממכרז, שעומדים עתה בתנאים שבהצעת החוק, יישארו למשך פרק זמן נוסף בעמדת המתנה - שבמהלכה יאבדו חלקם את זכותם זו.



הכותבת היא עו"ד, יועצת מיוחדת במשרד מ.זליגמן ושות', והיתה חברה בוועדה הבין-משרדית לשינוי פקודת הקרקעות והיועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל