ברגע הקריטי הזהב הביס את הנפט

>> הזהב והנפט שייכים למשפחה של נכסים הקרויים סחורות. ואולם למרות ההשתייכות לאותה משפחה, הקוד הגנטי שלהם שונה מאוד, והסיבות לעלייה או ירידה במחירם אינן תמיד דומות. כמו נכסים פיננסיים רבים, הן הנפט והן הזהב נוטים לעלות בתקופות של עודף ביקוש. אלא שהסיבות לעודפי הביקוש להם שונות, ולעתים קרובות גם הפסיכולוגיה משחקת בהן תפקיד חשוב. השוני העיקרי נובע מהתכונה הדפנסיווית של הזהב ומהיותו נכס שנחשב למקלט בתקופות של אי ודאות.



בשנים 2003-2007 נהנו הנפט והזהב מעליות נאות שנבעו מהצמיחה הכלכלית העולמית. הצמיחה גרמה לעודף ביקוש לזהב כחומר גלם לתכשיטים. מחיר הנפט עלה בשל תהליכי האורבניזציה במדינות מתפתחות שהגבירו את הביקוש לאנרגיה.

בתחילת 2008 נפרדו דרכיהם. הנפט החל לצבור תאוצה בגלל ספקולציות של משקיעים, ואילו הזהב החל לדשדש. לעלייה במחיר הנפט תרמה גם הנפילה החדה של הדולר במחצית הראשונה של 2008. המשבר הפיננסי, שהתעצם בחצי השנה האחרונה, שינה את התמונה. מחיר הזהב עלה בגלל אי הוודאות הכלכלית והמשבר הפיננסי, ואילו מחיר הנפט צנח. העלייה במחיר הזהב נבעה גם מהירידה בתפוקה של המכרות בדרום אפריקה, מיצרניות הזהב הגדולות בעולם. בפברואר נגע הזהב שוב בגבול הפסיכולוגי של 1,000 דולר לאונקיה.



מחיר הנפט, שהגיע לשיא של 147 דולר לחבית בתחילת יולי, צנח בחדות עם התפוצצות בועת הסחורות והירידה החדה בביקוש העולמי לאנרגיה. גם התחזקות הדולר סייעה לנפילת הנוזל השחור.



תנועת המספרים הזאת גרמה לשונות רבה בין שתי הסחורות. מי שהשקיע בתעודת הסל הזרה על מחיר הזהב, GLD, קיבל בשנתיים האחרונות תשואה של 40%, בעוד המשקיעים בתעודות הסל USO על מחיר הנפט איבדו 45% משווי השקעתם.