>> מהן הסיבות למשבר הכלכלי שאנו חווים בימים אלה? רוב הפרשנים מתמקדים בשני גורמים: מצד אחד חוסר אחריות ותאוות בצע משולחת רסן של מנהלי בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, ומצד שני מנגנוני פיקוח חלשים - בבנקים עצמם וברשויות, שאמורות לפקח עליהם.
מבלי להמעיט בחשיבותם של הגורמים האלה, כלכלנים רבים סבורים ששורשי המשבר עמוקים יותר. הכלכלנים סבורים שהמשבר נובע מחוסר איזון מתמשך בכלכלה העולמית. ביטוי לכך נתן השבועון "אקונומיסט" בסקירה שפירסם בינואר תחת הכותרת "כשזרם הופך לשיטפון" (When a flow becomes a flood).
לפי אקונומיסט, הסיבה לחוסר האיזון בכלכלה העולמית קשורה למונח טכני שנדיר למצוא אותו בכותרות של העיתונות הכלכלית, ושנקרא "החשבון השוטף". החשבון השוטף מייצג את השורה התחתונה במערכת היחסים הפיננסית בין כל מדינה לשאר העולם. בדיוק כמו במשק בית רגיל, ההכנסה של תושבי המדינה, שמכונה בעגה הכלכלית "הכנסה לאומית", מתחלקת לשלושה שימושים: תשלומי מסים; צריכת מוצרים ושירותים; וחיסכון.
החיסכון של מדינה משמש למימון השקעה בנכסים. משקי הבית משתמשים בחיסכון כדי לקנות בתי מגורים, והסקטור העסקי משתמש בחיסכון כדי להשקיע במתקני ייצור, משרדים, ציוד, מכונות ופיתוח ידע וטכנולוגיה.
לשם המחשה נסתכל על נתוני החשבונאות הלאומית של מדינת ישראל מתחילת העשור, שמופיעים בטבלה המצורפת. ב-2002, שהיתה שנת מיתון, חסכו תושבי מדינת ישראל כ-99 מיליארד שקל.
החיסכון של מדינה מורכב מחיסכון פרטי ומחיסכון ממשלתי. החיסכון הפרטי מורכב מסך החיסכון של משקי הבית, בתוספת רווחים לא מחולקים של חברות עסקיות ועודף הכנסות בגופים שלא למטרות רווח.
מול החיסכון הפרטי יצרה הממשלה גירעון של כ-7 מיליארד שקל, שמומן באמצעות החיסכון הפרטי. בנוסף לחיסכון הפרטי עמדה לרשות תושבי ישראל גם השקעה נטו מחו"ל של כ-4 מיליארד שקל, שהתבטאה בגירעון בחשבון השוטף. ההשקעה נטו מחו"ל קיזזה במקצת את הגירעון הממשלתי, ואיפשרה להגדיל את ההשקעה המקומית לכ-96 מיליארד שקל.
ב-2006 המצב היה שונה. החיסכון הפרטי הגיע ל-148 מיליארד שקל, והממשלה סיימה את השנה בעודף של כ-10 מיליארד שקל. סך המקורות הפנויים להשקעה שעמדו לרשות תושבי ישראל היה גדול יותר מהביקוש להשקעה במשק הישראלי, שהגיע לכ-122 מיליארד שקל. כתוצאה מכך נוצרה השקעה נטו של תושבי ישראל בחו"ל, שהתבטאה בעודף בחשבון השוטף בהיקף של 36 מיליארד שקל.
מדוע צריכה סין להשקיע בארה"ב
כשמדינה מייבאת הון מחו"ל יש לה גירעון בחשבון השוטף, וכשמדינה מייצאת הון לחו"ל יש לה עודף בחשבון השוטף. גירעון או עודף בחשבון השוטף לא בהכרח מצביעים על חוסר איזון. במצב כלכלי נורמלי היינו מצפים שתהיה זרימת הון מהמדינות המפותחות, שבהן התשואה על ההשקעות נמוכה יחסית, למדינות המתפתחות שבהן התשואה על ההשקעה גבוהה יותר. ואולם בעשור האחרון נוצר מצב הפוך לחלוטין: בארה"ב ובבריטניה היה גירעון מתמשך בחשבון השוטף, בעוד שבמדינות המתפתחות היה עודף מתמשך בחשבון השוטף. בתרשים שמצורף כאן ניתן להבחין בעודף שנוצר בחשבון השוטף של מדינות מזרח אסיה, והתמונה דומה גם במדינות מתפתחות אחרות, בעיקר יצואניות של נפט וחומרי גלם.
מה בעצם קרה כאן? מתברר שבשנים האחרונות דווקא תושבי המדינות המתפתחות חסכו חלק נכבד מהכנסתם והעבירו את חסכונותיהם לארה"ב ולבריטניה. כתוצאה מכך נוצרה זרימת הון בהיקפים אדירים, בעיקר לארה"ב, שאליה הוזרמו כ-800 מיליארד דולר נטו בשנה. זרימת ההון לארה"ב גרמה ביקוש גובר למכשירי חיסכון מכל הסוגים.
הבנקים האמריקאים נענו לביקוש זה באמצעות הגדלת האשראי לרוכשי דירות. במקביל הם ארזו את זרמי התקבולים מהלוואות אלה ומכרו אותם למשקיעים כאג"ח מגובות משכנתאות. זרימת ההון לארה"ב איפשרה לממשל האמריקאי לגייס הון למימון הגירעון בתקציבו, ומשקי הבית בארה"ב יכלו לחסוך פחות ולצרוך יותר.
תופעה זו של חוסר איזון מתמשך בכלכלה העולמית לא נעלמה מעיני הכלכלנים. הפסימים ביניהם (ויש שיאמרו מפוכחים) טענו שארה"ב לא תוכל להמשיך ללוות כסף משאר העולם לאורך זמן - במוקדם או במאוחר המשקיעים יתחילו לחשוש לגבי יכולתה להחזיר את החוב וימשכו את השקעותיהם. תהליך כזה יגרום למשבר כלכלי ופיננסי בארה"ב ולבריחה מהדולר. האופטימים, לעומתם, טענו ששוקי הכספים בארה"ב יציבים מספיק, ולא נשקפת סכנה למערכת הפיננסית האמריקאית או לדולר.
מסתבר ששני הצדדים בוויכוח צדקו רק באופן חלקי: המשבר אמנם הוכיח שהמערכת הפיננסית האמריקאית אינה חסינת משבר, אך הדולר דווקא התחזק, והביקוש לאג"ח של ממשלת ארה"ב רק גבר.
כיצד ניתן להסביר תופעה זו? כלכלנים רבים סבורים שהסיבה לכך נעוצה במשבר המטבעות הקודם שהתרחש לפני כעשור באסיה. תושבי המדינות המתפתחות ראו את חסכונותיהם נעלמים במחי יד, והממשלות שם נאלצו להתמודד עם בריחת הון ועם קריסות של בנקים בן-לילה. הלקח שלהם מהמשבר היה פשוט: יש צורך להגדיל בצורה ניכרת את החיסכון ולהחזיק אותו במדינות בעלות שוקי כספים מפותחים ונזילים, גם במחיר של תשואה נמוכה. עודף החיסכון של המדינות המתפתחות נהפך למעין תעודת ביטוח כנגד משברים פיננסיים.
עודף בחשבון השוטף מסייע בזמן משבר
המשבר הפיננסי האחרון רק חיזק את תוקפה של ההשקפה הזאת. מחקר שנעשה באחרונה הראה שמדינות מתפתחות עם עודף ניכר בחשבון השוטף (וכתוצאה מכך גם יתרות מט"ח גדולות) נפגעו פחות במשבר.
השאלה המרכזית שעומדת בפני מעצבי המדיניות הכלכלית בעולם היא כיצד למנוע את המשבר הבא. הצעדים שמתוכננים בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם, להגברת הפיקוח על המערכת הפיננסית, לא יפתרו את בעיית חוסר האיזון בכלכלה העולמית. כדי שהכלכלה העולמית תחזור לאיזון צריכים תושבי ארה"ב לצרוך פחות ולחסוך יותר, בעוד שתושבי מזרח אסיה ומדינות מתפתחות אחרות צריכים לצרוך יותר ולחסוך פחות.
המשבר הכלכלי בארה"ב כבר מביא שם לירידה בצריכה הפרטית, אבל במקביל הוא מביא גם לירידה בצריכה הפרטית במדינות המתפתחות. יתרה מזו, צעדי המדיניות של הממשל בארה"ב, שנועדו להוציא את הכלכלה מהמשבר, הם הפוכים מהמדיניות הנדרשת כדי להקטין את הצריכה ולהגדיל את החיסכון. הורדת מסים, הגדלת הוצאות הממשלה והורדת הריבית בארה"ב גורמים לעידוד הצריכה ולהקטנת החיסכון. אם המדיניות של ממשל אובמה תצליח ותביא ליציאה מהמיתון, היא גם תקשה על הכלכלה העולמית לחזור לאיזון.
פתרון אפשרי לבעיית חוסר האיזון הוא מהלך עולמי מתואם שיעודד את תושבי המדינות המתפתחות לצרוך יותר ולחסוך פחות. המדינות המפותחות יצטרכו לתת התחייבות אמינה לסייע למדינות המתפתחות במצבי משבר (למשל באמצעות הגדלה משמעותית של תקציבי קרן המטבע העולמית והגמשת הקריטריונים לסיוע). במקביל, המדינות המתפתחות יצטרכו לחזק את רשתות הביטחון הסוציאליות שלהן, כדי להשיב את האמון של תושביהן ביכולתה של המדינה לדאוג לרווחתם בעתות משבר.
האם מהלך כזה הוא אפשרי? עד כה, הניסיונות לתאם מהלכים כלכליים בין המדינות המפותחות למתפתחות לא זכו להצלחה. ייתכן שדווקא המחיר הכבד שמשלמת הכלכלה העולמית בגלל חוסר האיזון יגרום למקבלי ההחלטות להתגבר על חילוקי הדעות ולהגיע להסכמה.
-
הכותב הוא עורך האתר INBEST
-
אג"ח מגובות משכנתאות
איגרת חוב שבה מועבר חוב המשכנתא מהמלווה אל רוכש האג"ח. לכאורה מדובר בנכס סולידי, אך במשבר הנוכחי הוכח כי במקרים מסוימים הוא עשוי להיות מסוכן מאוד
כשסינים חסכנים פוגשים אמריקאים בזבזנים
אלי מלכי
1.3.2009 / 7:02