פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השכר במגזר הציבורי: להקפיא או להשאיר?

      אחד הנושאים הכלכלייים שעמם תצטרך להתמודד הממשלה הבאה הינה סוגיית השכר הציבורי. האם הקפאת השכר היא פתרון אמיתי למצוקה ישראלית או מענה לדמגוגים שמחפשים אשמים?

      מגלגלים את הכשלון על העובדים

      אפרים דוידי (יח"צ)

      "כולם צריכים לשאת בנטל". כך אמר ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, בתום פגישה שקיים ביום חמישי שעבר בתל אביב עם יו"ר, ההסתדרות עופר עיני. השניים דנו במשבר הקפיטליסטי המחריף, בפיטורי העובדים, ובבעיית האבטלה והתעסוקה בפריפריה. בפגישה לא עלו תוכניות קונקרטיות לטיפול במשבר הכלכלי במשק.

      בכלל, ראש הממשלה המיועד טרם פרסם כל תכנית, רעיון או מתווה לטיפול במשבר הכלכלי והשלכותיו החברתיות. אבל השניים הגדירו את השיחה כטובה מאוד, וכל צד ציין את הרצון הטוב, שגילה הצד השני. "ננסה לפתור את המשבר, ובעיקר את הפיטורים בפריפריה. אנו מעוניינים בשיתוף פעולה עם הממשלה", אמר עיני בתום הפגישה.

      יצוין שבאותו בוקר פורסם, כי משרד האוצר שוקל לעכב מספר תוספות שכר שהובטחו למגזרים שונים במגזר הציבורי, והיו אמורות להיכנס לתוקף כבר בתקציב המדינה לשנת 2009, "כדי להקל על המשק להתמודד עם המשבר הכלכלי". גורמים בלשכתו של נתניהו אמרו, כי ראש הממשלה המיועד לא ישלול החלטה כזאת, ובלבד שתתקבל תוך תיאום עם העובדים. מילים אחרות, ה"אין תכנית" של נתניהו יכולה להפוך בנקל ל"יש תכנית" ל האוצר – קרי: קיצוצי שכר או אי תשלום תוספות המגיעות לעובדים.

      הדרישה הקיימת לפיה העובדים אמורים לשלם מכיסם בעקבות אובדן רווחים או הפסדים בעקבות המשבר הקפיטליסטי קיימת בכל העולם. ובכל העולם העובדים יצאו למאבק על שמירת רמת החיים תחת הכותרת "לא נשלם את מחיר המשבר הקפיטליסטי".

      ההסתדרות נמנית עם ארגוני העובדים הבודדים בעולם אשר לא פתחו במערכה נגד ההשלכות החברתיות הקשות של המשבר הקפיטליסטי על העובדים. בכל העולם מבינים שיש לשקם את כוח הקנייה של העובדים, ולאו דווקא לפגוע ברמת הצריכה. רק במדינת ישראל, רציונל זה עובד הפוך. כאן הממשלה, המעסיקים וההסתדרות עסוקים בהורדת שכר וב"נשיאה בנטל", במקום לנסות ולשפר את הכנסת השכירים, בייחוד במגזר הציבורי בו חלק לא מבוטל של העובדות (כן, אין זו טעות: חלק לא מבוטל של העובדות) משתכר שכר נמוך ביותר.

      כך, שגלגול המשבר על כתפי העובדים איננה המצאה של נתניהו. פגיעה ברמת השכר אינה הפתרון, היא הבעיה. הרי אין דבר פשוט יותר לאשר להשיב למסלולה את רכבת הקפיטליזם, שירדה מן הפסים בעזרת שכרם הזעום של העובדים. העובדים אמורים "לתרום" את חלקם בעת משבר ואמורים "לתרום" את חלקם בעת צמיחה. זהו היגיון עקום. אבל זו כל תורת המשטר הקפיטליסטי - על שקל אחד.

      ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il.

      אפליה בין עובדים לעובדים

      אוריאל לין (יח"צ)

      מדי שנה, בעת פרסום דו"ח השכר במגזר הציבורי, מתנהל כאן מחזה מביש עת מתפרסמות חריגות השכר הבולטות, המבטאות עיוות ערכי ומוסרי של מבנה השכר במדינה.

      אנו עדים לאפליה בין עובדים לעובדים שאין לה שום אחיזה עניינית, ועל אף כל זאת, מחזה זה חוזר על עצמו שוב ושוב. אף אחת ממשלות ישראל לא מצאה את הכוח להתמודד עם תופעה חמורה זו, שיש בה כדי לזרוע דמורליזציה ולכרסם בכל התשתית של מושגי ההגינות הבסיסיים של מדינת ישראל. חדלות אישים זו מוכיחה את רמת המוסר הכפול של חלק גדול מהמחוקקים בישראל.

      ההתמודדות עם נושא השכר במגזר הציבורי תהיה אחד מהאתגרים הראשונים של הממשלה הבאה שתיבחר. אי אפשר יותר להעלים את העין ולהרשות שעובדים במגזר הציבורי ובעיקר בשירותים החיוניים במגזר הציבורי, המהווים מונופולים, ימשיכו לחגוג על גבו של המגזר העסקי והציבור בכללו.

      משקל המגזר הציבורי מהווה עדיין נטל כבד על המשק. במגזר זה כ- 860 אלף משרות, שהן כ- 33% מכלל המשרות במשק. המשמעות היא כי כל שני עובדים במגזר הפרטי 'נושאים על גבם' עובד אחד במגזר הציבורי.

      למגזר העסקי יש כוחות ואנרגיה לצלוח את המשבר הנוכחי, אך המגזר הציבורי חונק אותו, באמצעות ביורוקרטיה מסורבלת של שירות המדינה, הרשויות המקומיות והמונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה.

      לא ייתכן שבתקופה שבה עסקים נאבקים על הישרדותם, המגזר הציבורי ממשיך להתנהל כאילו מאומה לא קרה. עליו לעבור לנורמות עבודה שונות, כפי שנוקט המגזר העסקי, כמו התייעלות פנימית, חיסול הטבות שכר חריגות, הקפאת העלאות שכר והקפאה של העלאות תעריפים.

      אני מציע לצמצם את גודלו של המגזר הציבורי, שלא באמצעות פיטורים. יש להקפיא כליל לתקופה של 5 השנים הקרובות גיוסם של עובדים חדשים, ליצור עקרונות של ניידות פנים והפעלת מנגנון של פרישה מרצון.

      כל זאת, כאשר גיוס עובדים נוספים יעשה רק על פי הרשאה מיידית של ועדה בינמשרדית, שתכלול נציגים ממשרד רוה"מ, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.

      אוריאל לין הוא נשיא איגוד לשכות המסחר.