הדיבור על הקפאת השכר במגזר הציבורי, לאור השעה הכלכלית הקשה, הוא שיח בעיתו. נכון הוא שהמגזר הציבורי הוא דוגמא למשק כולו, אך האם נכון לגעת כעת בשכרם של בכיריו?
המגזר הזה חי על חשבוננו. אלה הפקידים שמתישים אותנו, בכל פעם שאנחנו נתקלים בהם, נזקקים לשירותם, לתעודת זהות, לניתוח, רישיון. אין כמעט אחד מאתנו שלא סינן קללה חרישית בתור הארוך במשרדי הממשלה, אין אחד שלא הביט לפקיד/ה במבט של "את/ה חי על חשבוני, אל תשכח".
הסיאוב, השחיתות, ה"מאעכריות" היו אצלנו לשיטה, לקומבינה שהדביקה למגזר הציבורי בינוניות, גסות ומעטפות כסף, שריחן נדף מהפקיד ועד לצמרת.
כעת מדברים על המגזר הזה שצריך להקפיא את משכורתם המצוינת של בכיריו. יחד עם זאת, אסור לשכוח כי רשימת הבכירים בשירות הציבורי, שיש להקפיא את משכורתם, היא לא כזאת ארוכה.
מי שבודק את שכרם של בכירי המגזר הציבורי יחסית למגזרים אחרים, שגם הם מטפלים בציבור ובכספיו, אך לא זוכים משום מה להיכנס תחת ההגדרה מגזר ציבורי - יוצא נבוך מהשוואה. במגזר ה"פרטי" ובעיקר באלה המטפלים למשל בכסף ציבורי, הסכומים גדולים, פנטסטיים יותר, מעוררי דמיון, ולא קרובים אפילו לשכרם של בכירי המגזר הציבורי, שכן סופרים להם את התלוש.
האמת שבמגזר הציבורי צריך לטפל, לא בטוח שרק דרך הקפאת שכר. אם כבר מטפלים בשכר ובתנאים, אפשר להפוך את הרגע הזה לרגע מכונן, בניסיון להשביח את המגזר, שכולנו שוכנענו לשנוא.
המגזר הציבורי אלה הם העובדים הסוציאליים, שרצים תחת האש של החזירות הקפיטליסטית, לחבוש את נפגעי השיטה הכלכלית שאימצנו. המגזר הציבורי אלה הם המנתחים בבתי החולים הציבוריים שמקבלים אותנו, אלה המורים של ילדנו, אלה הפקידים האחראים לנכסים של כולנו. עם השנים קילסו אותם, לעגו להם וברוב הפעמים גם נתנו להם שכר רעב.
רוב הטובים מהמגזר הציבורי עזבו ורצו למגזר הפרטי , שעליו צריך לפקח, והאחרונים שילמו להם פי כמה יותר, העיקר שיהיו בצד הנכון של המשפחות השולטות ובעלי ההון. הטובים עושים חשבון היום ומטפלים בנו באותו חיוך ובמקצועיות רק במסגרות פרטיות לשם מגיעים חלקנו שיש להם ארנק תפוח יותר.
אם רוצים להשאיר טובים לא פחות, שיטפלו ברובנו, אזי האח בבית החולים, האחראי על אכיפת כללים והמפקח משטרתי לא צריכים לשלם מחיר כלכלי על שירותם הציבורי. איש המגזר הציבורי, הרופא, כמו שופט או תובע בפרקליטות המדינה צריכים להרוויח לא פחות מעורך הדין המוכשר במשרד עורכי הדין ממול או מהרופא במרפאה הפרטית שליד.
דרושה רפורמה
אם רוצים להשביח כאן את הרגולציה, צריך לחולל רפורמה עמוקה במגזר הציבורי, להדביק לו איכות, לעסוק בו מתוך שליחות עם שכר ציבורי הולם וראוי. נוכח פירוק המערכות המתחולל מסביב ובעיקר לאור ההבנה הנוכחית, בכל העולם כי ממשלה, מה לעשות צריכה להתערב בשוק, כל אלה מחייבים גורמי פיקוח, אכיפה ושירות מקצועיים ביותר.
הפקרת השוק לחמדני השוק החופשי, חושפת אותו למה שידוע מזמן, בני אדם הם בני אדם על חולשותיהם ותאוותם ולא משנה איזו שיטה כלכלית תלויה על צווארם או מושחזת במאמריהם.
אסור להסכים לחברות ממשלתיות שהפכו לחמולות משפחתיות, חובה לרסן את היד החמדנית על הקופה הציבורית ועל ההטבות הנגזרות ממנה, להודיע על ההקפאה ולהתחיל בתיקון. השארת השכר או העלאתו במצב הנוכחי תנציח את מה שכולם מכירים. את הרמה שקשה מאוד להשתפר ממנה.
אם כבר נוגעים - זו בדיוק ההזדמנות להתחדש לבנות מסד של שירות ציבורי-מקצועי, שהוא בעל שליחות ציבורית, אך גם שעובדיו מתפרנסים ממנו לא רע.
משה קריף הוא מנכ"ל עמותת תהודה וממקימי הקשת המזרחית.