רן בן חמו מפסגות: הסיכון בשווקים באירופה ובארה"ב עולה - כדאי להתאים את תיק ההשקעות

בסוף השבוע ירדו בחדות מדדי המניות בעולם. בארה"ב ירד מדד ה-s&p500 ב-2.4% לאור העסקה של הממשל עם סיטי בנק ונתונים קשים של התכווצות התוצר ברבעון הרביעי (ירידה של 6.2%). באירופה, שם ירד היורוסטוקס 50 ב-2.2%, הלך והתעצם החשש מפני גורלה של אירלנד ושל המערכת הבנקאית במזרח אירופה שיביא אם יתממש למכה קשה בבנקים של מערב אירופה.



מדדי המניות ירדו זה החודש השני ברציפות בפברואר ומתחילת השנה הסתכמה ירידתם בכ-20% כך שגם בארה"ב וגם באירופה נמצאים המדדים קרוב מאוד לנקודת השפל הנמוכה ביותר (נובמבר 08') שלהם במהלך המשבר ומזה 12 שנה.



לירידה במדדים תרמו ההחמרה וההחרפה במצבו של סקטור הפיננסים והקריסה שנרשמה בפעילות הכלכלית בעולם. הצמיחה במשק העולמי פשוט קורסת בכל מובן: ענפי התעשייה, השירותים הסחר העולמי במשקים מתעוררים ומפותחים כאחד.



בניגוד לנעשה בשוק המניות ההתרסקות בפעילות הריאלית רק החלה לצבור תאוצה ומרגע שהחלה ההתכווצות החזקה ידרשו מספר רבעונים רק כדי לייצבה. בשל כך נקודת התפנית בצמיחה העולמית מתרחקת אל תוך העתיד של 2010 ואף רחוק מכך.



איך מגיבים הממשלות והרשויות בעולם? בתוכניות מאסיביות לסיוע בפעילות הריאלית ובמספרים חסרי תקדים, בסין אומרים שזה כבר עובד, ביפאן מחכים לאישור הממשלה ובאירופה ובארה"ב צריך רק ליישם אותם. עם זאת, הסיוע של הרשויות למוסדות פיננסים רק הולך ומתעצם.



בארה"ב הפעיל שר האוצר טימותי גייתנר את "מבחן העמידות" לבדיקת איתנותם של הבנקים וחשב כי קנה לעצמו חודש של שקט תעשייתי שבמהלכו תופעל התוכנית. בשלב הראשון יערך מבחן עמידות ל-19 בנקים שיושלם תוך חודש ויערוך סימולציה על מצב הבנק בתרחישים שונים.



לאחר מכן ובהתאם לתוצאות יועבר לבנקים הון תמורת מניות בכורה שיומרו למניות רגילות על פי החלטת הבנק או בתום 7 שנים. לצד מגבלות על השכר, על הדיווידנד, על רכישות ודרישה לדיווח על מתן אשראי.



במקרה של סיטי החליטו המנכ"לים כבר להפעיל את סעיף ההמרה של מניות בכורה למניות רגילות כבר ביום שישי האחרון. במסגרת עסקה עם הממשל סיטי תמיר מניות בכורה (המהוות מכשיר חוב כמעט לכל דבר ועניין), שכבר ניתנו לממשל בעבר, למניות רגילות ובכך תפחית את נטל החוב שלה.



מנגד, בצד הפחות חיובי למחזיקי המניות הרגילות יתרחש דילול מאסיבי של חלקם בסיטי שבאה לטובת העלייה בשיעור ההחזקה של הממשל (לאחר העסקה 36%). העסקה עם הממשל לא שידרה ביטחון למשקיעים וזאת בלשון ההמעטה, מניות הפיננסים רשמו בסוף השבוע ירידות חדות: סיטי ירדה ב-39% בנק אוף אמריקה ב-26% וולס פרגו ב-16% ומתחילת השנה רשם ענף הפיננסים ירידה של 37% בארה"ב.



באירופה המצב קשה עוד יותר משום שמלבד הסיפור על סיטי והלאמה אפשרית של בנקים נוספים בארה"ב, שמשמעותם מחיקות הון באירופה, יש לה בעיות כבדות משקל מבית ומן החצר האחורית שלה. מבית – הכוונה נכון לעכשיו - היא אירלנד חברה מן המניין במדינות מרחב היורו עומדת בפני פשיטת רגל בדרך להעלאת מסים אגרסיווית, (מדינה שתמכה שנים בנטל מס במשקל נוצה!). אירלנד נמצאת במשא ומתן לקבלת הלוואה מקרן המטבע העולמית וכבר קיבלה איתותים מגרמניה להשלמות של ההון החסר לקיומה.



בחצר האחורית של אירופה התעורר מוקד רעש חדש - מצבה העגום של מזרח אירופה. מדינות מזרח אירופה חוו פיחותים דו ספרתיים, עליות חדות בתשואות של החוב הממשלתי ונמצאות בסבירות גבוהה לחדלות פירעון ברמת המדינה. החשיפה של המערכת הבנקאית במערב אירופה גבוהה ומשמעותית עד כדי כך שבשבוע שעבר הציגו מדינות אירופה והבנק העולמי תוכנית סיוע של 24.5 מיליארד יורו למזרח אירופה. האקונומיסיט טוען כי קריסה של אחת מן המדינות הבלטיות עשויה להוביל בשלב הבא לפירוק מרחב היורו כולו.



מה זה עושה לרמת הסיכון בשוקי הכספים אצלנו?



אם לפני שבועיים שלושה התקיים ויכוח ערני לגבי שנאת הסיכון של המשקיעים האם היא נחה, בנסיגה או תשוב במהרה? אזי נראה כי פה היא מתעצמת ובגדול וזאת לאחר שכבר לקחנו בחשבון חלק ניכר מההרעה בפעילות אצלנו בארץ, ואת העלייה הצפויה בצרכי הגיוס של הממשלה ומנגד את רכישות האג"ח הממשלתי על ידי בנק ישראל.



אחד הביטויים החזקים של הנסיקה בשנאת הסיכון היא בעליית התשואות של האג"ח הממשלתיות ועוד קודם לכן בקפיצה שנרשמה בביטוח של אג"ח ממשלת ישראל בחו"ל ה-CDS, של ישראל כמו גם של מדינות אחרות רשם קפיצה דרמטית בשבועיים האחרונים.



ביטוי נוסף הוא בירידות החדות במדדי מניות ת"א שמדביקים את הפער למקבילים שלהם בעולם. המשמעות המיידית, גם לאלה הרואים את ההתאוששות בשוקי הכספים מעבר לפינה, היא להתאים את תיק ההשקעות לרמת סיכון גבוהה יותר שתהיה מנת חלקו הן של המשק והן של גם שוקי הכספים בישראל בתקופה הקרובה.



הכותב: רן בן חמו הוא כלכלן בכיר בפסגות