>> לא בטוח שחמי פרס, אדי שלו, אראל מרגלית ויוסי סלע - המנהלים הבכירים בקרנות ההון סיכון הישראליות - יאהבו לשמוע את ההצעה הבאה. אלא שלשמחתם כבר קמות לה מתנגדים. מעטים שמו לב שבין מבול ההצעות של ממשל אובמה להצלת הכלכלה האמריקאית ולצמצום הגירעון בהיקף 1.3 טריליון דולר, מסתתרת הצעה שרלוונטית מאוד לענף ההון סיכון: שינוי מודל המיסוי ממס רווחי הון למס על הכנסות והעלאת המסים על רווחי הקארי (Carry Interest) לקרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) - כך חשף השבוע ה"ניו יורק טיימס".
ענף ההון סיכון הוא תת-תחום של קרנות השקעה פרטיות. המשמעות ההצעה של ברק אובמה, נשיא ארה"ב, היא להטיל מס על הרווחים שגורפים המנהלים בקרנות הון סיכון בזכות האקזיטים.
נסביר כיצד עובד מנגנון ההון סיכון. ראשית, כמה שותפים מתאגדים ליצירת קרן. בדרך כלל מדובר באנשי היי-טק בעלי ניסיון רב. אלה פונים למשקיעים חיצוניים (שותפים מוגבלים) ומגייסים מהם כסף, שאותו הם משקיעים בסטארט-אפ. אם מגיעים אקזיטים - כלומר, אם הסטארט-אפ נמכר - הם מחזירים את הכסף למשקיעים עם 80% מהרווחים. 20% הנותרים נשארים בכיסי אנשי ההון סיכון, ובדיוק בנקודה זו אובמה רוצה לפגוע.
לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", לא רק שמודל המיסוי ישתנה, אלא שיעור המס אף יעלה מ-15% ל-39.6% ב-2011. בישראל משלמות הקרנות מס של 25% על רווחיהן. אם המס בארה"ב יעלה, סביר להניח שגם בישראל תהיה לכך השפעה.
בארה"ב יש מי שכבר מתנגד. בוונצ'ר ביט פורסם כי באיגוד קרנות הון סיכון האמריקאי טוענים ש-500 קרנות הון סיכון רשמו רווחי קארי בשנה החולפת, והן צפויות להיפגע מהחוק החדש. מארק הסן, יו"ר האיגוד האמריקאי, צוטט כאומר שאם קרן הון סיכון הולכת לשלם מס רגיל על רווחי קארי יהיה לה פחות תמריץ לחכות את פרק הזמן הנדרש עד שמגיעים לאקזיט מוצלח.
לשפוך 20 מיליארד דולר על הון סיכון?
אחד הוויכוחים המעניינים המתנהלים בימים אלה בזירת ההון סיכון האמריקאית נוגעת להצעות של תומס פרידמן, שפורסמו בטור בעיתון "ניו-יורק טיימס". פרידמן מציע לממשל אובמה להשקיע בהון סיכון במקום להציל את תעשיית הרכב.
"רוצים להוציא 20 מיליארד דולר מכספי משלם המסים האמריקאי כדי לייצר משרות? יופי. הזמינו את 20 חברות הון הסיכון המובילות בארה"ב, שמשאביהן מצומצמים משום שהשותפות שלהן - קרנות של אוניברסיטאות וקרנות פנסיה - מרוששות, והציעו להן את ההצעה הבאה: משרד האוצר יעניק לכל אחת מיליארד דולר כדי לממן את חברות הסטארט-אפ הטובות ביותר שהן יכולות למצוא. אם החברות יכשלו, כולנו נפסיד. אם אחת מהן תתברר כמיקרוסופט הבאה, משלמי המסים יעניקו להן 20% מהרווחים וישמרו 80% לעצמם", כתב.
העיתון "ביזנס אינסיידר" פירסם כי על אף שניתן להניח שהצעתו של פרידמן תיתפש בחיוב בענף, לא כך היה. פרד ווילסון, המייסד של קרן הון סיכון יוניון סקווייר ונצ'רס, הסביר שאי אפשר ליצור חברות מצליחות באמצעות זריקת כסף לעבר קרנות הון סיכון. "קרנות הון סיכון מובילות לא זקוקות לכספי הממשל. כנ"ל לגבי יזמים מובילים", כותב ווילסון בבלוג שלו. "לעומת זאת, קרנות הון סיכון גרועות ישמחו מאוד לקבל כספי ממשל".
לדיון הלוהט הזה יש זווית ישראלית. ראשי ההיי-טק וההון סיכון בישראל - בהם זאב הולצמן, אורנה ברי, יזהר שי ואחרים - פנו בחודשים האחרונים למשרד האוצר בבקשת סיוע להיי-טק הישראלי. הבקשה אמנם מוצדקת ברוב סעיפיה, אלא שאחת ההצעות מעוררת לא מעט בעייתיות - האם הממשלה צריכה לסייע בהקמת תוכנית "יוזמה 2" לטובת יצירת קרנות הון סיכון ישראליות חדשות?
רבים שואלים מדוע משלם המסים צריך להיכנס למיזמים של הזרמת כסף לקרנות במקום לעודד מחקר ופיתוח טכנולוגי, כשמנהלי קרנות ההון סיכון הישראלים כבר גורפים שכר שנתי של מאות אלפי דולרים.
לסטארט-אפ כואב יותר
באחרונה התפרסם סקר שמצביע על המצב הקשה שאליו נקלעות חברות הסטארט-אפ האמריקאיות, ואפשר לומר שהחברות הישראליות נמצאות במצב דומה. "חברות סטארט-אפ חשות כיום יותר כאב", נטען במחקר שערך משרד עורכי הדין המוביל פנוויק ווסט מקליפורניה.
לפי המחקר, שבדק 128 עסקות השקעה ברבעון הרביעי של 2008 בחברות סטארט-אפ, שמטה החברה שלהן באזור המפרץ בארה"ב, נמצא ששווי הגיוס יורד ברוב המקרים. עוד נמצא שמשקיעי הון סיכון מקשיחים את יחסם ומפעילים יותר מנגנונים משפטיים שנועדו להגן על השקעתם. נקודת האור היחידה היא שמהירות ירדות השווי אינה מטאורית כפי שהיתה בתקופת הפוסט דוט.קום.
העיתון "ביזנס וויק", שפירסם את המחקר, ציין ש-33% מ-128 עסקות השקעה בוצעו בשווי יורד - הנמוך מהשווי שבו בוצע סבב גיוס ההון של החברה.
המצב לא נעלם מעיניו של ג'ייסון קלקניס, מנכ"ל חברת החיפוש Mahalo. קלקניס, המפרסם מאמרים ועצות ששוות זהב, מכיר היטב את ההון סיכון והסטארט-אפים האמריקאיים מאז ייסד ב-96' את המגזין Silicon Valley Reporter.
המאמר האחרון של קלקניס מנסה לסייע לחברות סטארט-אפ שנמצאות במצב הכי קשה - אלה שקופת המזומנים שלהן מספיקה לפחות משנה; שמשקיעי הון סיכון איבדו בהן אמון; ושלא נראה שהטריו GYM (גוגל, יאהו ומיקרוסופט) צפוי לרכוש אותן.
קלקניס מציע לברר כמה זמן תוכלו להחזיק מעמד. "בדקו כמה אתם שורפים מדי חודש וחלקו את זה בסכום הכסף שיש לכם. לאחר מכן נסו להאריך את חיי החברה ברבע על ידי פיטורים, מו"מ עם ספקים וקיצוץ הוצאות לא חיונית. במקביל, נסו להכפיל את תזרים המזומנים". לטענתו, סיכויי ההישרדות גדלים כשיזמים שמצליחים להכפיל את משך חיי החברה פי שתיים.
להצעת ממשל אובמה השפעה מתונה על אלביט
>> הצעת התקציב הראשונית שהגיש ממשל אובמה בסוף השבוע עשויה להשפיע על חברות ההיי-טק והביו-טק הישראליות - כך נטען אתמול בהערכה של לימור גרובר וטליה לויברג מבית ההשקעות פסגות.
הצעת הממשל כוללת צמיחה הנמוכה במעט מהגידול של כ-4% בתקציב 2008-2009. האנליסטיות מפסגות העריכו כי היעדרו של סעיף ההשקעה ברכישות ובמחקר ופיתוח, שעשוי להתוסף לטיוטות הבאות, יכול היה להיות אחד הגורמים לירידה בשווי מניות ההיי-טק בסוף השבוע.
לטענת האנליסטיות, כל השפעה אפשרית של הקטנת התקציב על אלביט תהיה מתונה, מכיוון שעיקר הכנסותיה מושפעות מסעיפי תקציב אחרים. עוד הן ציינו כי נידונה בוועדת כוחות החימוש הצעה שתתן עדיפות לקבלנים שיערבו קבלנים קטנים, שעשויה לסייע לאלביט.
אור הירשאוגה
עידן חדש: אובמה שוקל לשנות את מודל המיסוי בהון סיכון
גיא גרימלנד
2.3.2009 / 7:07