מיליארד שקל שהלכו לצים ולא לסין

>> מנכ"ל חברת הספנות צים, דורון גודר, דיווח אתמול כי הוא מסיים את תפקידו. גודר עזב באופן פתאומי, בלי שסומן לו מחליף ובלי לנקוב בתאריך לעזיבתו, וזאת לאחר חילוקי דעות קשים עם בעל השליטה, עידן עופר, לגבי הדרך שבה על החברה להתמודד עם המשבר העולמי.

האמא של צים, החברה לישראל, דיווחה אתמול על צמצום השקעותיה במיזם המכונית החשמלית בסין. כשנשאלו אנשי החברה האם צמצום ההשקעות בסין קשור לכך שהיא הזרימה כמיליארד שקל ב-2008 לעסקי הספנות המקרטעים של צים, הם ענו בשלילה.



עם זאת, הקשר בין שני הדברים קיים. צמצום הערבויות שמפנה החברה לישראל למיזם הסיני אינו מצמצם מיידית את חלקה במיזם. עם זאת, יש בכך הכרה של החברה כי היא מורידה את ה"ווליום" של המיזם, מקטינה את היקף הכספים שהוא יוכל לגייס ולחלופין מגדילה את הסיכוי שחלקה כבעלת מניות במיזם ידולל בעתיד, עם כניסת משקיעים נוספים.



כחברת אחזקות שנאלצת לבחור בין האפיקים שאליהם היא תזרים כספים בשנת המשבר הקרובה, החברה לישראל רואה לנגד עיניה בעיקר אפיקים הצמאים להזרמה, ופחות אפיקים המניבים מזומנים.



לבזן, שבה החברה מחזיקה ב-46%, תוכנית השקעות שאפתנית לשנים הקרובות (עד 2011) בהיקף של יותר ממיליארד דולר. מכונת המזומנים של כיל נערכת לשנה הרבה פחות מוזהבת מזו שחלפה. מעל כולם ניצבת צים, המסובכת עם הסכם לרכישת אוניות ממספנות בדרום קוריאה ב-3.1 מיליארד דולר. 1.6 מיליארד דולר מתוכם הם מימון שעדיין לא הושג, וסכום שהקוריאנים לא מראים נכונות לוותר עליו לפני שיסחטו מעופר קנס מכובד של מיליוני דולרים. על רקע זה קשה לראות דרך שבה ההחלטה על צמצום ההשקעה במיזם הסיני לא מתחברת למצבה של צים. קל גם לראות את הנושאים שעליהם עלולים עופר ומנכ"ל צים להתעמת.



האשמה במצב, היקף הכספים שיש להזרים לצים, ההתנהלות מול המספנות בדרום קוריאה ומעל לכל - ההסכמים עליהם חתומה צים עם חברות הקשורות לקבוצה, הסכמים לחכירת אוניות מחברה פרטית של סמי עופר, שבוצעו במחירים לא עדכניים ומהווים משקולת על הקבוצה בימים טרופים אלה - כולם עשויים להוות עילה לעימות בין המנכ"ל לבעל השליטה.