פישר יוריד את הריבית על האג"ח הממשלתי

שאלה: "מה הניע את בנק ישראל להתחיל עתה בפעולות באג"ח הממשלתיות?"

תשובה: "פעולה זו נועדה להפחית בצורה ישירה את הריבית לטווח בינוני וארוך על האג"ח הממשלתיות, המשמשות סמן לתמחור חלק משמעותי מהאשראי בבנקים".

השאלה והתשובה נכללו בשבוע שעבר בהודעת בנק ישראל לציבור, שנועדה להבהיר את החלטתו של הבנק להתחיל לסחור באיגרות חוב של ממשלת ישראל בשוק איגרות החוב. באותה הודעה שאל בנק ישראל את עצמו שאלה נוספת: "כמה איגרות חוב תרכשו ביום". הוא השיב באופן עמום: "אנחנו נעקוב באופן שוטף אחר ההתפתחויות בשוק, ובהתאם לכך נקבע את הכמויות".

אחרי אילו התפתחויות בשוק אם כך מתכוון בנק ישראל לעקוב כדי לקבוע את היקף ההתערבות שלו בשוק האג"ח? הנה ניחוש מושכל שיכול לענות על כך: אחרי הפער בין עקום הריביות בשוק האג"ח הישראלי לבין העקום המקביל לו בחו"ל.

כיום, עקום הריביות בישראל הוא תלול בהרבה מזה של חו"ל. לשם ההמחשה, הריבית הקצרה בארה"ב (ריבית הפדרל ריזרב) היא 0.25% והריבית על האג"ח של האוצר האמריקאי לתקופה של עשר שנים היא כ-2.7%. כלומר, העקום בארה"ב עולה בתלילות של 2.5%.

לעומת זאת, בישראל הריבית המוניטרית שקובע בנק ישראל היא 0.75%, ואילו הריבית על אג"ח ממשלתיות לא צמודות לעשר שנים היא 4.75% - פער של 4%.

העקום בישראל, אם כן, תלול ב-1.5% יותר מזה של ארה"ב. ניתן להניח כי חלק מהעלייה העודפת בריבית הארוכה בישראל לעומת ארה"ב מייצג את הסיכון הגבוה יותר של המשק הישראלי - משקיעים חוששים יותר להשקיע בישראל לטווח ארוך. ועדיין, פער של 1.5% בעקום הוא כנראה יותר מאשר פרמיית הסיכון של ישראל לבדה, והוא מייצג סוג של תמחור חסר של האג"ח הארוכות בישראל.

לכן, ההערכה היא שבנק ישראל ישאף לשטח את עקום התשואות בשוק איגרות החוב, כך שלפחות חלק מהפער מול העקום בעולם ייסגר. ניתן להניח שהקטנת התלילות של העקום בכ-1%, כלומר שהפער בין הריבית הקצרה לארוכה בישראל יצטצמם לכ-3% - תעלה בקנה אחד עם המטרות של בנק ישראל.

בהנחה שכך, בנק ישראל יצטרך לפעול לכל אורכו של העקום - באג"ח קצרות, בינוניות וארוכות גם יחד - כדי לוודא שהשיפוע של העקום עולה בצורה מתונה וקבועה.

בתשובה לשאלה ששאל בנק את עצמו ישירות, כמה איגרות חוב הוא עומד לקנות מדי יום, התשובה תהיה כנראה אותה כמות הנדרשת כדי להוריד את שיפוע העקום לכל אורכו בכ-1%. עד עכשיו ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח לא השיגה את המטרה הזו, והעקום שהתחיל לרדת, חזר ועלה בימים האחרונים. לפיכך, ברור כי היקף הרכישות של איגרות חוב בידי בנק ישראל עד כה לא היה מספיק גדול - והוא יצטרך להגדילו.

שאלה: "האם בנק ישראל מתכוון להמשיך ולהפעיל מכשיר זה לאורך זמן?"

תשובה: "צעד זה ואחרים שבהם נקט בנק ישראל הם יוצאי דופן בתקופה יוצאת דופן. כשהמשבר יחלוף יחזור בנק ישראל לפעול באופן שפעל לפני המשבר. עם זאת, המשבר העולמי התחיל בכשל פיננסי מהחמורים בהיסטוריה; תופעה שכנראה תביא לשינויים באופן ההתנהלות הפיננסית בעתיד. כרגע לא צפויות השלכות משמעותיות באופן תפעול המדיניות המוניטרית, אך ייתכן שיהיו שינויים כאלה".

תודו, בנוגע לשאלה הזו בנק ישראל הוא כבר הרבה יותר ישיר ומפורש: בנק ישראל עומד כנראה להמשיך בפעילות שלו בשוק האג"ח הממשלתיות לאורך זמן, וייתכן אף שהיא תיהפך לפעילות קבועה גם לאחר שהמטרות יושגו (השטחת העקום בכ-1%) ואפילו גם לאחר שהמשבר יחלוף.

בבנק ישראל כנראה החליטו שפעילות בשוק האג"ח באופן קבוע חשובה למדיניות המוניטרית, למשל משום שהיא תסייע לבנק המרכזי להכיר את השוק ואורחותיו - וכך תסייע לו לצפות נכון יותר את השפעת המדיניות המוניטרית שלו על התשואות בשוק איגרות החוב. כלומר, בנק ישראל נכנס לשוק כדי להישאר. לפחות לעת עתה.