המחיקות, שביצעו הבנקים הגדולים ברבעון האחרון של 2008, העבירו אותם להפסד רבעוני. גם ב-2009 הבנקים יאלצו לבצע מחיקות בהיקף משמעותי, בגלל המשבר העולמי והמיתון המסתמן בבירור בישראל. ירידת שווי תיק ניירות הערך של הבנקים תחייב הפרשה, כמו גם נפילה בביטחונות ובשווי הנכסים הבנקאיים. צרפו למיתון ממשלה עם רוב מינימלי בכנסת והבטחות למיליארדי שקלים כהטבות לשותפות בקואליציה, בצירוף גירעון תקציבי משוער של כ- 50 מיליארד שקל, והרי לפניכם מערכת בנקאות בבעיה.
הבעיות עלולות לצערנו להחמיר במידה ולווה גדול יקלע לקשיים או לחילופין גל האבטלה יגאה (דבר צפוי) ומשקי בית יפגעו. במצב כזה תיק האשראי הבנקאי יראה מכוער מהציפיות הקשות. הפגיעה בתיק האשראי הבנקאי תפגע ישירות בלווים, בצרכני האשראי ובפעילות המשקית. תיק האשראי הבנקאי מסתיר בעיות ואפשרויות למחיקות נוספות.
הנה לפנינו סיפור צים. עד לפני שנה חברת ספנות בשיא תפארתה וכיום צי שחלקו משוערך כגרוטאות צפות בגלל השפל הכלכלי בספנות. צים תזדקק בקרוב לפריסת חובות למרות הגיבוי הפיננסי של משפחת עופר והחברה לישראל. פריסת חובות במקרה הטוב משמעותה הורדת ריבית ופרק זמן ארוך יותר לפירעון. מהלכים שמיד משפיעים על מאזני הבנקים להם חייבת צים כמיליארד דולר. דוגמאות נוספות כצים לא חסרות.
הלקוח הקטן
בעוד שבצים הבנקים לא ישמחו למחוק מאות מיליונים אבל ימחקו ויפרסו, הרי שאצל הצרכנים הבנקאיים הקטנים היד תהיה קפוצה והרבה פחות נדיבה או אדיבה. פערי הריבית הגדולים בין ריבית בנק ישראל לריבית החובה הבנקאית (הכוללת ריבית סיכונים כמובן) ימשיכו לשמור על פער לא סביר לרעת הצרכן, בעיקר הצרכן הקטן.
בנק ישראל הצהיר על ריבית של 0.75% אבל היא לא תחלחל לבנקים שיגבו 7% עד 12% למסגרת אשראי. לריבית הבנקאית צריך להוסיף עמלות: עריכת מסמכים, סיכון או דמי ביול וכך הריבית האפקטיבית תהיה גבוהה מהנקובה באחוזים נוספים. משהו כמעט דמיוני בפועל.
הצרכן הפשוט יתקשה הרבה יותר מבעבר לקבל אשראי. פה ושם יציעו לו לפרוס תשלומים בכרטיס אשראי כזה או אחר, אבל אשראי חדש יינתן במשורה. גם המשורה תינתן רק לבעלי רקורד אשראי מוכח או שכירים במעמד גבוה. כל השאר יראו את האשראי כמו נרות חנוכה " לראותם בלבד".
העמלות לא ירדו, סביר שנכיר עמלות חדשות. אם עד עכשיו חרקנו שיניים מ 1.35 שקל דמי שורה בעת משיכת מזומן או הפקדת שיק, מעכשיו יש סיכוי שהלסת תתקשח ונבלע רוק, בגלל ההמצאות החדשות בתחום העמלות. המפקח על הבנקים ימחה, חברי ועדת הכספים בכנסת יאיימו, אבל העמלות יצמחו. למשל, המכשירים האוטומטיים להפקדת שיקים, שנועדו לחסוך בכוח אדם לבנק יתחילו לעלות כסף לאחר שעודדו אותנו לפעול באמצעותם ולחסוך בעמלות.
עמלות חדשות ושיפור בטחונות
נתחיל לשמוע זמירות על חיזוק בטחונות לקווי האשראי שלנו. תשעבדו תוכנית חיסכון, רכב, נכס, קופות גמל ועוד מיני רעיונות לביטחונות נזילים עבור הבנקים.
פקידי האשראי בסניפים ימשיכו לאנפף בתחושת בקשת סליחה משפטים בסגנון "תבינו שזה לא אני אלא דרישה מההנהלה..." את ההנהלה כמובן שלא תוכלו לפגוש. בסניפים גם לא יוותרו לכם כבעבר על עמלות בפעילות ניירות ערך או בהמרת מטבע חוץ, דברים שהורגלתם אליהם בעבר.
בעלי עסקים קטנים או יזמים חדשים יתקלו בחומה גבוהה מבעבר בהיענות לאשראי לעסקים. נכון עסקים קטנים יוצרים מקומות עבודה ומחוללים שיפור באווירה הכלכלית, אבל לא בבנק שלנו... תשעבדו, תביאו ערבים מקבלי משכורת, בטחונות והחשק לקבל אשראי יתנדף במהירות. כשהחשק מתנדף והעמלות צומחות - המשק נסוג וכולם נפגעים. לווים ובנקים כאחד.
בקיצור הצרכנים לא ימצאו בנקים עם רצון לתת אשראי או להגדיל מסגרות. העדר הרצון יפגע גם בבנקים וגם בכלכלת המדינה. גידול באבטלה והעדר צמיחה, בשילוב בנקאות חששנית, הם מתכון לפגיעה כלכלית. הצרכן הקטן יהיה הראשון לשלם את המחיר צים וענקיות האשראי יהיו האחרונות בתור לתשלומי עמלות וריביות יתר.
עו"ד צחי כהן, מנהל היחידה ללימודי חוץ במרכז ללימודים אקדמיים