אמפל: חברת השקעות ללא השקעות חדשות

בדו"חות של חברת האחזקות אמפל בולטת שורה אחת בהיעדרה: השקעות שבוצעו במהלך הרבעון. הסיבה לכך פשוטה - אמפל לא ביצעה אף השקעה ברבעון השלישי של השנה, פרט להלוואת גישור מזערית של פחות מחצי מיליון דולר בסטארט אפ בתחילת דרכו.

למעשה, מאז תחילת השנה לא ביצעה החברה אף השקעה משמעותית, פרט לכניסה לסיבוב נוסף באקזקט שביצעה ברבעון השני של השנה. הפחתות בדו"חות של הרבעון השלישי דווקא אפשר למצוא. אמפל ביצעה הפחתת ערך על השקעתה בחברת הסטארט אפ אנבאייה, והפחתה נוספת בגין החזקתה של החברה הבת טריינט (50%) בחברת הסטארט אפ סמארטלינק.

נראה כי התקופה הקשה בה חברות מבצעות פעמים רבות Down Rounds אינה בהכרח האווירה האופטימלית עבור חברת השקעות שמעוניינת להשקיע מעט כסף ככל האפשר תמורת שווי גבוה. "אפשר לומר שנכנסנו לבונקר מבחינת השקעות", אומר רז שטיינמץ, מנכ"ל ונשיא החברה, "וכשאני רואה מה קרה בשוק, אני שמח שלא ביצענו השקעות ברבעון". לדבריו, מאז סיום הרבעון השלישי המצב נראה טוב יותר, ויש כעת הזדמנויות מעניינות.

בתחילת דרכה התמקדה אמפל בגיוס כספים בארה"ב להשקעה במיזמים כלכליים שונים בישראל, והפורטפוליו שלה הכיל בעיקר חברות ומיזמי נדל"ן, נכסים וחברות תעשייתיות. ואולם, כניסתו של רז שטיינמץ לתפקידו כמנכ"ל החברה הובילה לשינוי במיקוד העסקי: יציאה ממיזמי הנדל"ן והתמקדות בהיי-טק - בעיקר זה הישראלי. אמפל, אגב, היא חברת ההשקעות היחידה שנסחרת מעבר לים ומציעה לבעלי הממון בחו"ל להשקיע בחברות צעירות ומבטיחות בישראל.

הירידה בהון העצמי היתה זמנית

בתור חברת השקעות, שורת ההכנסות בדו"חות של אמפל היא פחות מעניינת, אולם היא יכולה להעיד על מצב חברות הפורטפוליו שלה, שכן מקור הכנסותיה הוא כתוצאה מהחברות הבנות שלה שנמצאות בבעלות מלאה, ובעיקר מדיווידנדים ושכר דירה.

הכנסות אמפל הסתכמו ב-2.7 מיליון דולר - ירידה משמעותית של 56% מהכנסות הרבעון הקודם, השני של 2001. תזכורת כואבת: ברבעון המקביל ההכנסות הסתכמו ב-9.3 מיליון דולר. הפסדיה של החברה היו 3.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2001 - שיפור של 700 אלף דולר מהרבעון הקודם.

שורה מעניינת יותר בדו"חות החברה היא נכסיה הכוללים. אלה הסתכמו ב-377.6 מיליון דולר ברבעון השלישי - לעומת 405.8 מיליון דולר בסוף הרבעון השני. הונה העצמי של החברה היה 145.1 מיליון דולר - ירידה מרמה של 154.4 מיליון דולר שהוצגה בסוף הרבעון השני. "שני שליש מהירידה בהון העצמי שלנו היא לאור ירידות באחזקות הסחירות שלנו, אולם מאז סיומו של הרבעון הצלחנו להשיב את ההון העצמי בחזרה לרמתו בתחילת הרבעון", אומר שטיינמץ.

נמצאים במו"מ על מחיר

משפחת שטיינמץ נמצאת בימים אלה במו"מ למכירת החזקותיה באמפל (11.1 מיליון מניות), שמסתכמות ב-58% מהחברה. 42% הנותרים מוחזקים בידי הציבור. "בינתיים יש מספר לא מבוטל של מתעניינים ברכישת חלקנו, גם גופים ישראלים וגם גופים זרים שמעוניינים להיכנס לישראל בדרך זו", אומר שטיינמץ ומסביר כי אמפל נמצאת כעת בשלב של בדיקות מתקדמות ומו"מ על מחיר.

"אנחנו מצפים לקבל 100 מיליון דולר על ההחזקה שלנו", הוא אומר. בין הגופים שהביעו עניין בהחזקות באמפל ניתן למצוא את קבוצת שרם פודים קלנר. שווי השוק של אמפל כולה הוא 100 מיליון דולר כיום, נמוך ב-35% משוויה בספרים. השווי של 58% שמחזיקה משפחת שטיינמץ לפי הספרים הוא 90 מיליון דולר, ונראה כי זה יהיה הסכום המינימלי שאותו תסכים המשפחה לקבל עבור ההחזקות.

לדברי שטיינמץ, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, יעקב אלינב, מסייע למשפחה במכירת השליטה בחברה. לצורך כך קיבל אלינב אישור מיוחד מהנהלת הבנק. הקשר בין אמפל ובנק הפועלים הוא לא חדש, ומתחיל בשנת 1996, אז הבנק היה בעל המניות העיקרי בחברה.

השטיינמצים (בני ודני) רכשו ב-1996 27% מהחזקת בנק הפועלים בחברה, ולאחר איסוף מניות בשוק היו בידיהם 46% ובנק הפועלים החזיק ב-25% נוספים. ההזדמנות שנוצרה מתהליך מכירת ההחזקות הריאליות העודפות של הבנק, בהתאם להחלטות ועדת ברודט, איפשרה למשפחת שטיינמץ לרכוש את החזקת בנק הפועלים המלאה באמצע שנת 1999. אם הכל ילך לפי התוכניות של שטיינמץ, בחודשים הקרובים הוא יסיים תקופה של 6 שנים באמפל.