הממונה על השכר באוצר לשעבר בעדות במשפט הירשזון: הכסף שלקח היה שלו בכל מקרה

תם שלב העדויות במשפטו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון שנאשם בגניבת 2.5 מיליון שקל מקופת הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל). בתחילת היום העידו שני מומחי חשבונאות מטעם ההגנה ובהם שלום גרניט, הממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר. בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט בחן גרניט את הסדרי הפרישה שהיו מקובלים בסקטור הציבורי ובהסתדרות העובדים הכללית (להבדיל מהלאומית).

בהתבסס עליהם הוא קובע כי הירשזון היה יכול לקבל עד כ-3.5 מיליון שקל בתשלומי פנסיה, או עד כ-2 מיליון שקל בפיצויי פיטורים. לגישתו, הוראות הסתדרות העובדים הלאומית קבעו כי עובד ותיק שפרש לגמלאות היה רשאי לבחור בין קבלת פיצויי פיטורים לבין קבלת פנסיה תקציבית.

בהתבסס על הסכם קיבוצי של הסתדרות העובדים הכללית מ-1995 (שלא חל על הסתדרות העובדים הלאומית, אך שימש את גרניט לשם השוואה) הוא קבע כי הירשזון היה יכול לקבל בין 1.4 ל-1.8 מיליון שקל בפיצויי פיטורים ואפילו 2 מיליון שקל אם היו ניתנים לו תנאי פרישה נוספים. זאת, משום שבהסכם הקיבוצי של ההסתדרות הכללית נקבע כי שיעור פיצויי הפיטורים לעובדים בוותק של יותר מ-23 שנים הוא 250%, והירשזון עבד בהע"ל 31 שנים.

בדיון שאלה השופטת איזה הסכם חל על הע"ל. גרניט אמר שלדעתו ההסכם הקיבוצי הכללי של ההסתדרות הכללית. גרניט חזר שוב ושוב בעדותו על כך שהיה זה צעד לא חכם מצד הירשזון לקבל פיצויים בשיעור של 100% ב-96' בסך 680 אלף שקל. "אני הייתי מחזיר את הכסף כדי להפוך זאת לפנסיה חודשית. לא נכנסתי לפסיכולוגיה ואני לא בוחן כליות ולב. החלופה שנבחרה היתה לא חכמה, הזויה. לצאת עם 100% אחוז פנסיה זה אירוע הזוי. אין מצב כזה. זה לא כלכלי ולא ענייני. זו טפשות".

בא כוח הירשזון, עו"ד יעקב וינרוט, אמר לגרניט כי יצחק רוסו, מנכ"ל הע"ל לשעבר (שהורשע במשפט ודינו נגזר), העיד במשפט כי היה נהוג בקרב בכירים לקבל גם פיצויים וגם פנסיה. "כפי שאתה שירטטת", הגיב גרניט, "זה די סביר מבחינתי שמי שפורש ולא יודע מה קורה לו, יקח חלק מתנאי הפרישה שלו. זאת כשהמכלול הוא יותר ממה שהוא קיבל, והמעסיק הסכים לשחרר חלק מהתנאים. אני לא נתקלתי בסיטואציה כזו בשירות הציבורי. אולם זה בין כה כסף של הירשזון".